לא קרמיקה איטלקית

על-פי ציון הסיכון המשוקלל, בין ינואר למחצית אפריל 2003 נרשמה הרעה של 7.8% במצב הענף, בהשוואה ל-2002. יש לציין, כי ציון סיכון משוקלל 6 ומעלה מצביע על ענף במצב קשה.

עיקר הקשיים בענף נובעים מפגיעת המיתון בענף הבנייה. ברבעון הראשון של 2003 נרשמה ירידה של 50% במכירת דירות חדשות, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בשנת 2002 נרשמה ירידה של 10% במכירת דירות חדשות, בהשוואה ל-2001.

כן נפגע הענף מירידה בהכנסה הפנויה של צרכנים פרטיים, הדוחים שיפוצים, וכשהם מבצעים אותם, הם קונים כלים סניטריים בסיסיים זולים, במקום מוצרי פרימיום ויוקרה. גם בייבוא ניכר שינוי: בשנת 2002 חל קיטון של 6% בייבוא מוצרי קרמיקה וכלים סניטריים, בהשוואה ל-2001. נתונים ראשוניים ל-2003 מעידים, כי הקיטון בייבוא נמשך, ואף גבר. מצב הענף בימים אלו מסוכן ב-38% מציון הממוצע שנרשם בשנת 1999, אז נקבע מדד הבסיס. לפיכך, עומד כיום מדד הסיכון של הענף על 138%. שיעור החברות והעסקים בענף, המדורגים ברמות סיכון רגילות ונמוכות (רמות הסיכון "הטובות", דירוגים 5-1), עומד על 34%.

לחברות ועסקים ברמות הסיכון רגילות ונמוכות אין בעיות עסקיות, פיננסיות ותפעוליות מהותיות, העתידות להביא לסיום פעילותם בחודשים הקרובים, ומצב מרביתם מוגדר טוב עד יציב.

נתוני שנת 2003 מצביעים, כי 43% מהחברות והעסקים בענף מדורגים ברמות סיכון בינוניות. לחברות ועסקים ברמות סיכון אלו, בעיות וקשיים ברמה בינונית, העלולים להתפתח כבר בחודשים הקרובים לסכנה לפעילות העסקית. כלכלני ביזנס דאטה ממליצים לעקוב אחר מצבם העסקי של אותם חברות, ולבחון בזהירות את מתן האשראי להם. שיעור החברות והעסקים ברמות סיכון גבוהות (רמות הסיכון ה"רעות", דירוגים 10-9), עומד כיום על 23% מכלל הענף.