אל-על ואוברקוביץ' - ושכולם יקפצו

השביתה, כולנו יודעים, אמורה להיות הנשק של העובד כדי להגן על פרנסתו. אנחנו יודעים גם, שבכל שביתה קיימת ועדת חריגים, האמורה להחליט מתי ובאילו תחומים כן יעבדו. המקרים החריגים קשורים בדרך כלל לנושאי ביטחון ולבעיות אנושיות. בשבוע שעבר הפכה השביתה לנשק לא רק נגד הממשלה, אלא גם נגד המתחרים של החברה שבה מועסקים העובדים השובתים.

כידוע, החליטה ההסתדרות ביום חמישי שעבר לבצע שורה של הקלות בשביתה, כדי לאפשר את המשך המשא ומתן עם האוצר באווירה נוחה יותר. כאשר נודע הדבר לחברות התעופה הזרות, הן התכוונו לבצע טיסות רבות לארץ, ולהחזיר בהן את הישראלים שנותרו תקועים בחו"ל בגלל השביתה.

שמע על כך ועד עובדי אל-על, והפעיל לחץ על מטה השביתה להמשיך לסגור את נמל התעופה בן-גוריון בימים שישי ושבת. והנימוק? פתיחת שדה התעופה בימים אלה היתה גורמת לאל-על הפסדים ניכרים, שכן כידוע, החברה אינה טסה בשבתות.

כלומר: יילכו לעזאזל אלפי הנוסעים התקועים, לא משנה הסבל שלהם, לא חשוב ההפסד הכספי שנגרם להם - הכל מתגמד בעיני עובדי אל-על לעומת ההפסד הכספי האפשרי. אבל זו הבעיה הקטנה יותר. גם אם אפשר להבין את עובדי אל-על החרדים לחברה שבה הם עובדים - להבין, לא להסכים - הרי שמטה השביתה נקט כאן צעד המעמיד בספק את הבסיס המוסרי של השביתה הזאת, ושל שביתות בכלל.

בכך שההסתדרות נענתה ללחץ של ועד עובדי אל-על, היא העניקה לשביתה מימד חדש. לא עוד שביתה לשמירה על תנאי השכר של עובדים, אלא מעכשיו גם להטבת תנאי המימון של החברה שבה מועסקים העובדים. נוצר מצב, שבו עובדי שדה התעופה וחברות התעופה הזרות אולצו להימנע מעבודה, בעצם להמשיך בשביתה, רק כדי להיטיב עם אל-על, ולא כדי לקדם את ענייניהם של העובדים במדינה.

ועדת השרים להפרטה החליטה בסוף השבוע, למכור את מלוא אחזקות המדינה באל-על, פרט למניית זהב שתישאר בידי המדינה. אני מציע להעביר את המניה לעמיר פרץ. היא מגיעה לו בזכות.

בעיטה חשמלית בשביתה

למקרה של עובדי אל-על אפשר לצרף את התקפלות ועד השביתה בפניו של יו"ר ועד עובדי החשמל, יורם אוברקוביץ. שחקני נבחרת ישראל בכדורגל היו בין האלפים הרבים שנשארו תקועים בחו"ל לאחר משחקה בפלרמו נגד נבחרת קפריסין. הלך יורם אוברקוביץ, שהוא גם עסקן כדורגל, ואיים על מטה השביתה, שאם לא יינתן לנבחרת הכדורגל לחזור מאיטליה, הוא יחזיר את עובדי חברת החשמל לעבודה. וכך, בעוד אלפים רבים של ישראלים ממשיכים להמתין בחו"ל, שחקני הנבחרת ועסקניה הוחזרו בטיסה מיוחדת.

מה שמעורר שאלה: אם עובדי חברת החשמל היו מוכנים לחזור לעבודה בגלל נבחרת הכדורגל, אז על מה הם שבתו מלכתחילה? הרי התוכנית הכלכלית של הממשלה לא היתה משתנה רק בגלל שהנבחרת נשארת בפלרמו. לא?

יילכו לעזאזל אלפי הנוסעים התקועים, לא משנה הסבל שלהם, לא חשוב ההפסד הכספי שנגרם להם - הכל מתגמד בעיני עובדי אל-על לעומת ההפסד הכספי האפשרי. אבל גם אם אפשר להבין את עובדי אל-על החרדים לחברה, הרי שננקט כאן צעד המעמיד בספק את הבסיס המוסרי של השביתה הזאת, ושל שביתות בכלל.