מי מנהל לכם את התרומה?

כמעט כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל מציעים היום תוכנית לימודים לניהול מלכ"רים * לא עוד אלופים בדימוס. בישראל, כמו בעולם כולו, המגזר השלישי זקוק למנהלים מקצועיים

האם הכישורים הדרושים ממנהל מוסד ללא כוונת רווח שונים מאלו הדרושים ממנהל גוף עסקי? אם לשפוט לפי שפע תוכניות הלימודים לניהול מלכ"רים, שאמורים להיפתח בקרוב, התשובה היא כן, ועוד איך.

המרכז הבינתחומי הרצליה התכוון לפתוח בסתיו 2004 תוכנית לימודים חדשה לתואר שני במינהל עסקים, עם התמחות בניהול מלכ"רים יהודיים, אלא שלאור העניין הרב שעוררה התוכנית, מספר מנהלה, פרופ' ארמנד לאופר, תוקדם הפתיחה לסתיו 2003. "מסתבר, שעלינו כאן על משהו שלא ידענו קודם על קיומו", מסביר לאופר. "מאז שהתחלנו לפרסם את התוכנית לפני כחודשיים, הגיעו 220 בקשות לטפסי הרשמה - מספר כפול מזה שצפינו. בין המתעניינים יש לא מעט אנשים הממלאים תפקידים בכירים מאוד בארגונים יהודיים".

עד היום, האוניברסיטה העברית בירושלים הייתה המוסד האקדמי היחידי בארץ, שהציע תוכנית לתואר שני בניהול מלכ"רים. במקביל לתוכנית החדשה של המרכז הבינתחומי הרצליה, עומדת אוניברסיטת בן גוריון לפתוח בשנת הלימודים הקרובה תוכנית התמחות מיוחדת בניהול מלכ"רים במסגרת תוכנית ה-MBA, ובאוניברסיטת תל אביב עומדים לפתוח קורס מיוחד בניהול מלכ"רים במסגרת בית הספר למינהל עסקים. כל זאת, בנוסף לתוכנית מיוחדת של הפקולטה במסגרת לה"ב (לימודי הכשרה בניהול), המתוכננת להיפתח בשנה הבאה.

דרוש: ניהול נאות

"יש גידול ניכר במספר המלכ"רים בישראל ובנפח הפעילות שלהם - וזה מעלה את הצורך שהארגונים האלו ינוהלו כיאות", מסביר את התופעה פרופ' בני גידרון, מנהל המכון לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן גוריון, ומי שיעמוד בראש תוכנית ההתמחות החדשה בפקולטה לניהול. "בארגונים הללו יש היום מצוקה אמיתית. אני לא אומר, שאפשר לפתור הכל בניהול טוב, כי אם אין כסף ואין מתנדבים, אי אפשר לעשות כלום. אבל אני מאמין, כי אפשר לפתור לפחות חלק מהבעיות בניהול טוב. הבעיה היא, שהיום מנהלים את הארגונים האלו אנשים שבאים מאורינטציה אחרת, למשל אנשים מהצבא, שלא תמיד מתאימים לניהול ארגונים מסוג זה".

לפי פרופ' אליעזר יפה, חוקר המגזר השלישי מהאוניברסיטה העברית, ומייסד אתר האינטרנט www.givingwisely.org.il, מספר העמותות הרשומות בישראל גדל מ-12 אלף בשנת 1982 ל-27 אלף היום, כאשר מדי שנה מצטרפות לרשימה עוד 1,500-1,000 עמותות. הרשימה הזאת כוללת, מצד אחד, גופים קטנים כמו בתי כנסת ומקוואת, ומצד שני, ארגונים המגלגלים מאות מיליוני שקלים בשנה, דוגמת קופות החולים והאוניברסיטאות.

"ככל שהממשלה חוסכת במתן שירותים, המלכ"רים נכנסים לתמונה וממלאים את החור", פוסק יפה. "ומכאן, הגידול העצום במספר המלכ"רים, הפועלים בישראל ב-20 השנים האחרונות".

בכפוף לחוקים עסקיים

התוכנית לניהול מלכ"רים באוניברסיטה העברית התחילה לפעול לפני חמש שנים בלבד, וכבר הוציאה לשוק מעל 100 מוסמכים לנושא. "ישראל עוברת תהליך, שעובר כל העולם המערבי", גורס מנהל התוכנית, פרופ' אלי לשם. "מצד אחד, התמוטטות מדיניות הרווחה וכניסתם של ארגונים ללא מטרות רווח לחלל שנוצר, ומצד שני התפתחות כל הנושא של advocacy - התארגנויות אזרחיות, שנועדו להשפיע על מדיניות הממשלה בתחומים כמו רווחה, חינוך, זכויות אדם ואיכות הסביבה". להערכתו, למעלה מ-10% מהשכירים במשק מועסקים היום במלכ"רים.

לפי קביעתו של פרופ' יפה, יש הרבה מהמשותף בניהול מלכ"רים ובניהול גופים עסקיים, הפועלים על פי שיקולים של רווח והפסד. "מנהל מלכ"ר צריך לדעת לנהל כספים, לנהל כוח אדם, לתכנן הכנסות, לשווק שירותים, לגייס כספים ולהשקיע בצורה חכמה", הוא אומר. "ההבדל הגדול בין מלכ"ר לגוף עסקי הוא, שבמלכ"ר ההכנסות נכנסות בחזרה לפעילויות, ובגוף עסקי הן נכנסות לכיסים הפרטיים של הבעלים וחברי ההנהלה. כמו כן, במלכ"רים רוב העובדים הם מתנדבים ואינם מקבלים שכר, ובנוסף לכך, רוב ההכנסות של המלכ"רים - בניגוד לגופים העסקיים - אינן נחשבות לדבר מובן מאליו, הקשור במכירות, אלא משהו שצריך לצאת ולחפש אותו".

ד"ר אורה סתר, המנכ"לית והמנהלת האקדמית של תוכנית לה"ב באוניברסיטת תל אביב, מסבירה מדוע הוחלט לפתח תוכנית מיוחדת לניהול מלכ"רים, המיועדת לאנשים שכבר נמצאים בתחום. "קודם כל, ועל זה אני לא צריכה לפרט הרבה, נתקלנו במשך השנים בהרבה בעיות הקשורות בניהול מלכ"רים. אבל מעבר לכך, יש הרבה דברים ייחודים לעולם המלכ"רים, שצריכים להבין בהם. חוקי מס, למשל, גיוס תרומות, או עבודה עם מתנדבים. המיקוד בתוכנית שלנו לא יהיה כל כך על ניהול עסקים כמו על חשיבה עסקית בניהול מלכ"רים. כי מסתבר, שאנשים עם כוונות טובות, המקימים מלכ"רים, לא תמיד מבינים את המשמעויות".

האמת היא, שכבר לפני שנה ניסתה סתר להרים את התוכנית לניהול מלכ"רים, אבל לא היו מספיק נרשמים. "הבעייה היא הכסף, ולכן אנחנו מתכוונים לשתף פעולה עם ארגון אחר, שיכול גם לסייע במימון התוכנית. עשינו דבר דומה גם עם התוכנית לניהול מוסדות תרבות.

"קרן ריץ' נותנת מלגות למשתתפי התוכנית הזאת, והיא רצה כבר ארבע שנים. אני מאמינה, שאם נצליח להוריד את המחיר של התוכנית לניהול מלכ"רים, נמצא הרבה יותר מתעניינים".

בין הקורסים שיוצעו בתוכנית החדשה: גיוס משאבים, דיווח כספי בעמותות, ניהול תקין בעמותות, מיסוי מלכ"רים ומוסדות ציבור, ייעוץ ארגוני לעמותות, יחסי גומלין בין הנהלה והצוות המקצועי, ביקורת בעמותות, ניהול מתנדבים, אגודת ידידים ואירועי התרמה.

יצויין, כי גופים אחרים, כמו המרכז הישראלי לניהול (המי"ל) והג'וינט, התחילו אף הם להציע בשנים האחרונות תוכניות לימודים לניהול מלכ"רים. משנת 98', למשל, מציע אלכ"א - האגודה לפיתוח וקידום כוח אדם בשירותים החברתיים בישראל, השייכת לג'וינט - תוכנית למנכ"לי עמותות במגזר השלישי, המקיפה כ-250 שעות לימוד.

התוכנית לתואר שני באוניברסיטה העברית, בניגוד לתוכניות המתוכננות במרכז הבינתחומי הרצליה ואוניברסיטת בן גוריון, אינה מתקיימת במסגרת הפקולטה לניהול, אלא במסגרת הפקולטות לחינוך ולעבודה סוציאלית. "אנחנו מקבלים אחד מתוך כל ארבעה מועמדים, שפונים אלינו", מדווח לשם. "לפי ההתרשמות שלי, בתקופה האחרונה, גדל מגוון הפונים. כלומר, יש לנו למעלה מחצי שמגיעים היום חוץ לירושלים, ויש יותר ויותר שבאים מתחום החינוך ומתחום השלטון המקומי".

תוכנית ההתמחות בניהול מלכ"רים באוניברסיטת בן גוריון תתמקד, לדברי גידרון, בשני נושאים עיקריים: העולם הקונספטואלי של המגזר השלישי והמיומנויות והידע הדרושים למנהל מלכ"ר. במקביל, יש כוונה לשלב קורסים בנושא מלכ"רים בתוכנית הסטנדרטית למינהל עסקים.

פילנטרופיה יהודית התוכנית, שעתידה להיפתח במרכז הבינתחומי, היא הראשונה מסוגה בעולם עם התמחות בניהול מוסדות יהודיים. תוכנית הלימודים תתנהל באנגלית ומיועדת, מן הסתם, גם לסטודנטים מחו"ל. "אנחנו מעריכים, שכמחצית מהסטודנטים יגיעו מחו"ל", אומר לאופר, אשר כיהן למעלה מ-30 שנה כפרופסור בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת מישיגן, ובמסגרת זו הקים וניהל את תוכנית ,STAR - Service Training and Research in Jewish Communal Research בין הקורסים שיילמדו בתוכנית במרכז הבינתחומי: פילנטרופיה בחברה האזרחית, מדיניות מלכ"רים, ניהול מועצות מנהלים וועדות, יזמות חברתית, קהילות יהודיות בעולם, סדר היום המוסרי של העם היהודי ושמירן על ביטחונן של הקהילות היהודיות.

"מה שאנחנו רואים בישראל, זה שיש יותר ויותר מודעות לכך שגם מלכ"רים צריכים להיות מנוהלים בצורה מקצועית. מתחילים להבין כאן, שפילטרופיה זה גם סוג של עסקים", גורס לאופר.

מה הכישורים הדרושים למנהל מלכ"ר?

"חלק מהכישורים דומים מאוד לכישורים הדרושים מכל מנהל אחד. ידע בפיננסים ובשיווק, למשל. מה שאני קורא כישורי 'גרעין'. אלו חשובים לא רק בגלל שהם חשובים, אבל גם בגלל שהאנשים בחוץ חושבים שהם חשובים. אבל מי שמנהל מלכ"ר, צריך שתהיה לו הבנה עמוקה יותר בכל מה שקשור לקונטקסט. למה הכוונה? בעל תואר MBA יכול לעבוד בכל מקום - בבנק או בסופרמרקט. זה לא משנה. אבל בעולם המלכ"רים, אתה צריך להבין את הצרכים הספציפיים של החברה ושל הקהילה".

אוניברסיטת ייל בארה"ב הייתה המוסד האקדמי הראשון, שהקים תוכנית מיוחדת לניהול מלכ"רים. תוכנית דומה הוקמה באוניברסיטת קייס וסטרנן רזרב, שאחד ממייסדיה ילמד בתוכנית החדשה במרכז הבינתחומי.

בשנים האחרונות, מעיר לאופר, חל שינוי גם בפרופיל של מנהל המלכ"ר בארה"ב. "פעם, רובם הגיעו מרקע של עבודה סוציאלית. היום רואים יותר ויותר עם רקע בניהול עסקים. וזה אומר משהו".

צרו איתנו קשר *5988