קבלני ישראל מגלים גמישות ניכרת כשמדובר בהיקף הבנייה. לעומת זאת, הם מגלים
קשיחות ניכרת כשמדובר בהעסקת עובדים - שכירים ועצמאיים - בענף שלהם.
אפשר לשבח את הקבלנים, שהתעסוקה אצלם אינה מתחשבת בשאלות פריון ובכך ניתן סיוע
למלחמה באבטלה. אפשר גם לתהות ולשאול, מניין יש לקבלנים כסף לשכר ולרווח כשמדובר
בעובדים - שכירים ועצמאיים - שאין בהם צורך. וגם אפשר להוסיף ולשאול, מה עושים
בענף האנשים שאין בהם צורך לרגל הירידה בהיקף הבנייה.
אפשר אפילו להסתכן בהנחה הבאה: מחירי המבנים עדיין גבוהים די הצורך לקיים בענף
הבנייה אבטלה סמויה אבל ניכרת לעין.
יש לציין לשבח לא רק את הקבלנים אלא גם את הגברת רחל הולנדר ועוזריה באגף למידע
ולניתוח כלכלי במשרד הבינוי והשיכון, שעמדו בזמן האחרון על האבטלה הסמויה הקיימת
בענף. בעבר לא נהג האגף לעמת את היקפי הבנייה עם מספר העוסקים בבניין הארץ.
אבל באחרונה שמו עובדי האגף את לבם להפרשי הקצב בין ירידת היקף הבנייה לירידת
מספר העוסקים בה.
וכך נאמר בדו"ח החודשי של האגף למידע ולניתוח כלכלי: "מ-1989 ועד ל- 1997 גדל
בהתמדה מספר המועסקים הכולל בענף הבנייה מ-128 אלף ל-258 אלף מועסקים, במקביל
לגידול בתפוקת הענף. מ-1997 ועד דצמבר 2002 חלה ירידה של כ-63 אלף בהיקף המועסקים,
במקביל לירידה בתפוקת הענף, אם כי לא באותם שיעורים".
אמנם, עוצמת הניתוח בדו"ח הנ"ל נמוכה עדיין מעוצמת הכלול בו. הנה, שטח התחלות
הבנייה - לכל הייעודים - היה כ-4.8 מיליון מ"ר ב-1988. העלייה מחבר העמים והשגשוג
הכלכלי בתקופת שלטונו של יצחק רבין ז"ל העלו את היקף הבנייה כמעט פי 3 עד 1995,
כאשר התחלות הבנייה הסתכמו ב-13.6 מיליון מ"ר. מספר המועסקים בתקופה זו עלה
ב-78%, מ-127 אלף ל-227 אלף.
ניתוח קל יציג את התמונה הבאה, הממחישה את אפשרויות הגידול בפריון הייצור בענף
הבנייה: ב-1988 היתה התפוקה של מועסק אחד כ-38 מטרים רבועים. ב-1995 היתה תפוקתו
של מועסק ממוצע כ-60 מ"ר.
במילים אחרות, הפריון עלה בתקופה זו בקרוב ל-60%. ואף על פי כן, זקני ענף הבנייה
שטרם הלכו לעולמם יוכלו להעיד ולומר: עוד לפני שהונהג בענף הבנייה מיכון ותיעוש
הצליח הפועל העברי - כן, העברי - לבנות יותר מ-60 מטרים רבועים בשנה, למרות
שלא היו לו פטישי אוויר, מחפרים, מנופים ,בטון מוכן, צינורות פלסטיק, מרצפות
של 30*30, מקדחים חשמליים וחלונות אלומיניום.
במילים אחרות, גם בתקופת השיא האחרונה בפריון הבנייה, כשחלק ניכר מן העבודה
לא נשען כבר על הפועל העברי שתש כוחו, הפריון היה נמוך למדי על אף הגידול הניכר
באלמנטים טרומיים ובמיכון העבודה.
מה קרה מאז שנת השיא, 1995? התחלות הבנייה לכל הייעודים בשנה שעברה, 2002,
היו 7.5 מיליון מ"ר - קצת יותר מחצי השטח שהוחל לבנות ב- 1995. כמה אנשים נדרשו
כדי לעמוד במשימה? 204 אלף - מספר שבינתיים הצטמצם בעשרת אלפים.
נחזור לניתוח הקל ונאמר כך: בשנה שעברה ירדה תפוקתו של המועסק הממוצע בענף
הבנייה ל-36 מ"ר - פחות מן התפוקה שהושגה, אם לקרוא לזה הישג, לפני 15 שנה.
וכל זאת למרות המשך המיכון והתיעוש - גם בבנייה למגורים וגם בבנייה לעסקים
ולשירותים.
שאלה מעניינת היא, כיצד מתחלקת האבטלה הסמויה בענף הבנייה בין העצמאיים - בעיקר
קבלנים וקבלני משנה - לבין השכירים. ב-1995 היו בענף 158 אלף שכירים ו-69 אלף
עצמאיים. ב-2002 התעסקו בבנייה 139 אלף שכירים ו-65 אלף עצמאיים. ירידת מספר
השכירים בסך הכל ב-19 אלף, שהם 12%, מאז שנת השיא, מעידה כשהיא לעצמה על אחריות
חברתית עצומה מצד הקבלנים, שהחליטו למנוע בכל כוחם גידול באבטלה הרשומה בישראל,
בפלשתין, בסין, ברומניה, בתורכיה, בפולין וגם בבולגריה.
רק ציניקנים יגידו אחד משני הדברים הבאים או את שניהם כאחד: ראשית, יתכן, שהשכר
בענף עלוב עד כדי כך שאין הוא מכאיב למשלם אותו. שנית, יתכן שלמרות הירידה
במחירי המבנים אפשר להרוויח עליהם לא רע. לעומת זאת, מן העוסקים בניתוח כלכלי
במשרד הבינוי והשיכון אפשר לדרוש את האמירה הבאה: אם מספר העצמאיים בענף הבנייה
כמעט שלא ירד ונשאר 65 אלף כאשר היקף הבנייה ירד כמעט לחצי, סימן הוא לכך שיש
עדיין בענף אלפי יזמים מיותרים מכל הבחינות.
אכן, הסתלקות יזמים מיותרים אלה מהענף תגדיל גם את אבטלת שכיריהם, שיישארו
בלי מעסיק. הסתלקות זו עשויה לגרור תוצאה פרדוכסלית: עליית הפריון בענף הודות
לצמצום האבטלה הסמויה תאפשר להוריד עוד יותר את מחירי המבנים למיניהם ולהגדיל
בכך את הביקוש למבנים ובסופו של דבר אפילו את התעסוקה.
אמנם, קשה לצפות לתהליך זה כאשר מעיינים בנתוני השכר בבנייה. השכר הממוצע ב-2002
היה כ-6,000 שקלים בחודש. שכר זה היה נמוך ב- 14% מהשכר הממוצע במשק והגיע
בסך הכל ל-40% השכר בענפים דומים מבחינת אופי העבודה - ענפי החשמל והמים. יתר
על כן, שכר הזרים בבנייה היה רק 4,400 שקל בחודש, כאשר פריון העבודה שלהם היה
גבוה ב-40% מזה של הישראלים בענף.
בנסיבות אלו, הפרדוכס יכול להיות הפוך: אבטלה סמויה בהיקף רחב למרות ירידת
הביקוש למבנים ומחיריהם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
