"מצדי, שיפריטו מחר"

לפריצקי, שר טרי ונלהב, יש למרבה הפלא משנה סדורה. הוא רוצה להיזכר כשר התשתיות שפתר אחת ולתמיד את מצוקת משק המים. הוא מחפש דרכים להפריט את חברת החשמל ואת בז"ן, ואפילו לבצע שינוי מבני במקורות, וזאת למרות שהוא יודע שהסיכויים לכך קלושים. לזכותו ייאמר, שאחרי שלושה חודשים בתפקיד, הוא מגלה בקיאות בפרטים, ולמרבה הפלא במקומותינו, אפילו עניין. הוא דווקא מצטער על כך ששרון לקח את מינהל מקרקעי ישראל רק כמה חודשים לפני שמסר לו את המשרד, ובסוף מסר אותו לשר התמ"ס אהוד אולמרט. כבן לאם שעבדה במינהל 30 שנה, הוא מדמיין מה אפשר היה לעשות שם.

בדואר היומי הגיע אליו מסמך שמגלה, שהוא גם אחראי על עמותה לפיתוח הנגב והגליל. עוד חלק מירושת שרון. פריצקי המשועשע מרים טלפון לסטף ורטהיימר, לבדוק איך בדיוק אוכלים את היצור הזה. בטלפון נוסף הוא מברר האם תיק הבדואים שלו או שמא גם הוא עבר לאולמרט. "חפיפה זה לא הצד החזק של שרי הממשלה", הוא אומר, "כל יום אני מגלה משהו חדש".

פריצקי, יליד ירושלים, היה עו"ד בארץ וגם בארה"ב, עד שהקים את עמותת עם חופשי יחד עם אורנן יקותיאלי. יחד עתרו לבג"ץ נגד עוולות שלטוניות. הלוביסטית אורית לרנר, הפגישה אותו עם אברהם פורז, שסחב אותו לתנועת שינוי.

גלובס: דו"ח מבקר המדינה מתח ביקורת על ההחלטה להתפיל 400 מיליון מ"ק מים לשנה. מה דעתך על כך?

פריצקי: "עם כל הכבוד הראוי למבקר, השאיפה הפוליטית שלי היא לסיים את הקדנציה מתוך ידיעה, שמים הם כבר לא מצרך במחסור. לשם כך אין ברירה אלא לפנות כמה שיותר מים שפירים מהחקלאות, על-ידי טיהור קולחים והשבת קולחים, באמצעות טיוב בארות, אך גם על-ידי התפלת מים. אני מתייחס למשק המים כמו אל בנק, שאסור שיהיה בגירעון תמידי שיסכן את עצם קיומו. אם אצליח, אראה בכך הישג גדול".

- עיקר הביקורת בדו"ח היתה על נושא ההתפלה, לפיה ההחלטה להתפיל כמות גדולה של מים היא טעות.

"המחשבה שכיוון שירד גשם אולי לא צריך התפלה, היא שטחית ופרימיטיבית. חברות פרימיטיביות מעלות מנחה לאל מתוך תקווה שעקב כך לא יהיה חמסין ולא יבוא ארבה. חברות מודרניות עובדות במשק מתוכנן, שאינו מתבסס על גשמי שנה אחת בלבד ואינו מתבסס על מתנת גשם מסוימת. יחד עם זאת, ובעקבות החורף הגשום, הסכמתי לדחייה של 50 מיליון מ"ק מים מותפלים עלידי הקטנת המתקן בחדרה. אנחנו לא עוצרים את ההתפלה, אלא דוחים חלק ממנה לשלב מאוחר יותר. במקביל, אנחנו מקדמים השבת קולחים בנפח של 230 מיליון מ"ק. אני מדגיש שוב אנחנו לא עוצרים את ההתפלה, רק דוחים אותה.

"אני חייב לומר, שמבקר המדינה לא יכול לשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הממשלה. מתפקידו לבקר תחומים של אדמיניסטרציה ומינהל, אך אין לו שום סמכות לקבוע שיקול דעת. יש בארץ ממשלה, והיא זו שקובעת".

- אתה חייב להודות, שאחד מסעיפי הביקורת המוצדקים הוא הפיצול בין טיהור הקולחים לבין השבתם. מהי עמדתך בנושא זה?

"אני מתכוון לזמן ישיבה שתפתור את הנושא הזה אחת ולתמיד. הבעיה היא לא רק בפיצול האחריות שבין נציבות המים והמינהלה לתשתיות ביוב, אלא בקושי למצוא יזמים שייקחו על עצמם את פרויקט ההשבה. כיום אנו חיים במציאות שבה החקלאים מקבלים מים שפירים במחיר זול, ולכן אין להם שום מוטיבציה לרכוש מים מותפלים. ברגע שתשונה מדיניות אספקת המים ונמצא לקוחות לקולחים, אין ספק שתגבר גם הכדאיות של השוק הפרטי להיכנס לפרויקטים אלה, לטהר את המים ולמכור אותם לחקלאות או לתעשייה".

- ועדת ענבר, ברשות סמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה יוסי ענבר, קבעה תקן חדש לקולחים, שאינו מיושם עד היום בשל התנגדות השלטון המקומי והאוצר. התוצאה מכך היא שקולחים רבים נשפכים לים בשל איכותם הירודה.

"גם בנושא זה אני עומד לזמן ישיבה, שתסיים את הוויכוח הזה. לצערי, מי שנהנה כרגע מהמצב שבו הקולחים מטוהרים לרמה נמוכה, הוא אגף התקציבים באוצר, שלא צריך להוציא יותר כסף על טיהור. הבעיה היא שבינתיים מים רבים נשפכים לים, ממש כואב הלב".

- קודמך בתפקיד, כיום שר השיכון אפי איתם, האשים את הפלשתינים באי טיהור הקולחים, בשעה שגם ההתנחלויות מזהמות את אקוויפר ההר. לא הגיע העת לגמור אחת ולתמיד את הוויכוח הטיפשי הזה על מי אשם יותר, ולמנוע את הרס מקורות המים?

"חמור מכך. בממשלה מתגלגלת הצעה להחזיר את נושא המים לטיפול משרד הביטחון. אם הצעה זו תתקבל, אנחנו יכולים להיות בטוחים באי פתרון הבעיה. בכל מקרה, לא אסכים לכך בשום אופן. בנושא המים צריך לעבוד בתיאום ובשיתוף פעולה מלא ולא להתנצח ולתכנן מלחמות. המים, כידוע, לא בדיוק מבינים בפוליטיקה, וזה לא משנה להם מי מזהם, בסוף כולנו שותים את הזיהום. לא אכפת לי לריב עם כל העולם בנושא זה.

"אני מתכוון לגרום לכך, שגם ההתנחלויות וגם הפלשתינים יקימו מכוני טיהור. למרות השקפתי הפוליטית אני מוכן לתת להתנחלויות מענק בגובה של 50% והלוואה של 50%, ואני מוכן לבקש מהמדינות התורמות, שהתחייבו להקים מכוני טיהור, שיתחילו לממן. הכל לטובת העניין".

- קיימת בעיה נוספת, לפיה הפלשתינים לא מוכנים להתחבר למט"ש ישראלי.

"אני מאמין שניתן יהיה להגיע להסכמים. אנחנו לא נניף דגל, והם לא יניפו דגל. מצדי אלה יהיו מט"שים לא דגליים.

"אני מאמין שמים יכולים להיות הבסיס לשיתוף פעולה בין הצדדים. זו עובדה שלמרות האיבה הגדולה בין כל הצדדים, כל הסכמי המים שנחתמו על כה מקוימים עד לפסיק האחרון. יותר מכך, אני מגלגל רעיון להקים בחדרה מתקן התפלה לפלשתינים במימון אמריקני בעלות של 50 סנט למ"ק. אנחנו ניתן להם צינור והם יתפילו את המים".

- היכן עומד נושא ייבוא המים מתורכיה?

"במקרה זה אני חובש שני כובעים סותרים. כשר התשתיות אני יודע שכרגע לא צריך לייבא מים. מצד שני בכובע של השת"פ האזורי, אני יודע שאין מנוס מכך. ראש הממשלה, אריאל שרון, התחייב לייבא מים מתורכיה, ואין לו ברירה אלא לעמוד מאחורי ההבטחה".

- ויכוח נוסף המאפיין את משק המים בימים אלה הוא האם יש לתמוך בהקמת מט"שים גדולים או לפצל למט"שים עירוניים קטנים. מה עמדתך?

"פרק א' בכלכלה קובע שעדיף מט"ש גדול. יחד עם זאת, יש אולי כמה מקומות קטנים שהדבר אינו אפשרי. אני יודע שהנושא כולו מתאפיין בסכסוכים רבים בין ראשי רשויות. במקרה זה, איחוד רשויות היא דבר מצוין, ואני מקווה שהוא יעזור גם כאן".

- הממשלה החליטה על הקמת תחנה פחמית. האם בכוונתך לבחון שוב החלטה זו?

"אני חייב להודות שאני לא נקי מספקות. ראיתי באירופה תחנות גז שעובדות נהדר, ואני לא מבין מדוע הן לא יכולות לעבוד גם כאן. עמדת משרד התשתיות היתה ונשארה, שאין צורך להקים תחנה פחמית נוספת לפני 2008, אך למרות זאת החליט איתם אחרת, לא ברור לי מדוע.

"עד כמה שאני מבין, הבעיה הגדולה היא ב'פיקים', אותם ימים חמים במיוחד, שבהם כולם בורחים למזגן ולקניונים, אז מגיע ניצול החשמל למקסימום. יחד עם זאת, זה לא הגיוני להקים תחנה פחמית גדולה, זוללת שטח ומזהמת, רק בשביל כמה ימים כאלה. אני חייב להדגיש, שטרם גיבשתי דעה נחרצת בנושא זה".

- אם הבעיה היא בפיקים, מדוע מדינת ישראל אינה מעודדת חיסכון בחשמל, בדיוק כפי שהיא מעודדת חיסכון במים?

"אין ספק שצריך לעודד חיסכון גם בחשמל, הבעיה היא שהאוצר מסתכל רק על הקופה הממשלתית, ולא על הקופה הלאומית. מה שהכי נכון לעשות הוא להקים חברה ממשלתית, שתהפוך לרגולטור, ולתת לשוק החופשי להקים פרויקטים של חשמל. מה שקורה היום הוא, שמצד אחד חברת חשמל מעוניינת לעודד את הצריכה כדי להגדיל את רווחיה, מצד שני היא זו שמעונינת להקים מתקנים. בגלל מצבה היא נאלצת לגייס כסף יקר. התוצאה תהיה, שבעוד כמה שנים יהיה לנו צינור גז אמיתי, ועוד צינור של ריבית.

"אני חסיד גדול של שיתוף השוק הפרטי, כמובן רק אחרי שעושים בדיקה כלכלית אמיתית. אין ספק שיש דברים שיזם פרטי אינו יכול לבצע. יזם פרטי לא יכול להפקיע קרקע, כמו במקרה של מינהרות הכרמל, הוא לא יכול לפנות פולשים, הוא גם לא יכול להתעסק עם כל מיני דברים לא צפויים. לדעתי, אין שום סיבה שהמדינה לא תקים פרויקט אך תמסור אותו להפעלת היזם הפרטי. המדינה לא צריכה להיות הבעלים של בתי הזיקוק ושל תשתיות נפט ואנרגיה. היא צריכה להיות רגולטור. בשל מצב השוק ומצב הבנקים, יזמים פרטיים מתקשים מסוגלים לתכנן ולבנות אלא לתפעל בלבד. צריך להוציא מהפרויקטים את ה- B(בילד) וכך לגרום להקמתם.

"אני יכול לומר באחריות שהמשק משווע לגז טבעי, אבל אנחנו מסתובבים סביב הזנב, רק כי אנחנו לא מסוגלים להחליט איך לבצע את הפרויקט".

- מה באשר להפרטת בתי הזיקוק?

"מצדי, שיפריטו מחר. לדעתי, הדרך הנכונה היא לפצל ולמכור. ברור לכל שמדינה לא צריכה להחזיק במתקנים כאלה, אבל זה ברור שזה לא ילך".

"אין זה סוד שכל החברות הממשלתיות הן בראש ובראשונה כר נרחב למינויים פוליטיים, ולכן ההתנגדות העזה להפרטתם".

- מדוע זה לא ילך בבתי הזיקוק?

"צריך יו"ר דירקטוריון שמעוניין בשינוי ולא כזה שאינו מעוניין, כזה שיבין שזאת בדיוק המשימה שלו. הדבר מחייב שינויים בהנהלה, ואין ספק שגם העובדים לא יסכימו, אבל אין מנוס מלעשות זאת".

- מה באשר למקורות, גם שם ברור ששינוי ארגוני הוא בלתי נמנע.

"אני הולך לבדוק גם עם יו"ר מקורות, אורי שגיא, עד כמה הוא מחויב לעניין".

- וחברת חשמל?

"יש פה משהו שאני לא מצליח להבין. הם אומרים שצריך לעשות שינוי מבני, אך לא מוכנים לעשות שום דבר. הגשתי להם את דו"ח הוועדה לשינויים מבניים במשק החשמל. ביקשתי תגובה, או לפחות הערות לדו"ח, הודעתי על כך לקבינט - אבל תשובה לא קבלתי. אין תשובה, מבחינתי, היא לא תגובה.

"עיקרי התוכנית הם הבאת גז למפעלי תעשייה, יצירת כוח ומכירת החשמל לרשת. הדבר יגרום לתחרות על המחיר, יאפשר לרכוש חשמל ב'פיקים', ואולי ימנע הקמת תחנה פחמית. לחברת חשמל יש רעיון אחר, שעיקרו להפריט מלמעלה, כלומר לחלק מניות. הבעיה שזה לא עושה שום דבר למשק החשמל.

"ברור שבשינויים מבניים צריך ללכת עם העובדים, וברור ששום דבר לא יכול לקרות בלעדיהם, אך יחד עם זאת, אם אנחנו רוצים להתחרות בעולם, אנחנו חייבים להוריד את תשומות האנרגיה שלנו, דבר שהוא בלתי אפשרי בתנאי שוק של מונופול".

- אתה תומך בהקמת תחנות כוח פרטיות?

"זו מצווה. צריך לעשות זאת כמה שיותר הרבה וכמה שיותר מהר. סוף סוף נתנו רשיון לחץ אקולוגיה ליצר מגה-ווט חשמל מהר האשפה בחיריה. עד היום ידענו להפוך דברים טובים לזבל, אני חושב שלראשונה אנחנו הופכים זבל למשהו חיובי".

- האם אתה מחזיק בדעה שלולא תהליך שלום שום דבר חיובי לא יקרה לכלכלה?

"זה ברור שמשקיעים מחפשים יציבות, אך לצערי, אני לא בדיוק רואה את רכבות השלום דוהרות בין ירושלים לדמשק ובין ירושלים לעזה. יחד עם זאת אני מאמין בזהות אינטרסים שיושגו, כששני הצדדים יבינו שרק שקט יזיז כאן משהו. אני לא משלה את עצמי, אבו-מאזן לא הולך להיות חלק מהתנועה הציונית, אך אני מקווה שהוא יבין שרק יציבות תעזור פה".

- אתה מאמין שממשלת שרון מבינה זאת?

"שרון יודע שאין לו ברירה. אם הוא רק ירצה, הוא יודע שיוכל להישען עלינו".

- היו שמועות על חילוקי דעות בינך לבין שרון בנושא הגז.

פריצקי: "לצערי, גורמים מופלאים מנסים ליצור סכסוך כזה. גם אני, כמו כל אחד במדינה, מעדיף גז ישראלי, שמאפשר תשלום תמלוגים ישר לקופת המדינה. הבעיה היא, שהתחזיות מבשרות על כך, שלא יהיה מספיק גז כזה. אני יכול להבטיח שאין לי מניות בבריטיש גז.

"מה שמדאיג אותי היא העובדה, שיכול להיווצר מצב שבו נשקיע 450 מיליון דולר בצינור, ובסופו של דבר נמצא את עצמנו בלי גז להזרים בו. אני לא לוביסט פלשתיני, בריטי או מצרי, אני רק רוצה להכין חלופות".