קרקע חקלאית: צפוי עוד סיבוב בבג"ץ

אם החלטות ועדת משה ניסים, שהתבקשה לנסח הוראות מעבר לקרקע החקלאית, לא יהיו סבירות, יוחזר הנושא לדיוני בג"ץ שיימשכו עוד שלוש שנים לפחות". כך אמרה היועצת המשפטית של מינהל מקרקעי ישראל, עו"ד רחל נוימן-זכאי, בכנס על "סכסוך הקרקעות" של המכון לחקר יישוב סכסוכים וגישור במסלול האקדמאי של המכללה למינהל בראשל"צ, שנערך ביום חמישי האחרון.

הכנס נערך על רקע התעוררות מחדש של הוויכוח ציבורי בעניין הקרקעות החקלאיות. בשבועות הקרובים תתכנס מועצת מקרקעין ישראל לראשונה מאז הבחירות. על סדר יומה יהיו הוראות המעבר של ועדת ניסים וכן הנוסח של הוראות הקבע החדשות להפשרת קרקע החקלאית, העתידות להחליף את החלטות הבואינג שבוטלו בבג"ץ.

הקשת הדמוקרטית המזרחית כבר הודיעה, שאם הוראות המעבר יהיו "רכות" מדי ויאפשרו את מימושן של תוכניות הפשרה רבות, כאלה שוועדת רחל זכאי דחתה, היא תפנה שוב לבג"ץ.

גורמים המקורבים לוועדת משה ניסים טוענים, שהיא גילתה רוחב לב גדול מאוד ואפשרה מעבר תוכניות רבות. עוד נמסר, כי לפי שעה חתמו רק 3 חברים על הוראות המעבר, כאשר נציג האוצר, אבי גפן, סירב לחתום והחליט להישאר בעמדת מיעוט. יש לזכור שההוראות יועברו לעיון היועץ המשפטי לממשלה לפני שיגיעו למועצה.

באשר לטענות של הקיבוצים והמושבים, לפיהן הם שילמו מכספם עבור הקרקע החקלאית והעבירו אותה לקרן הקיימת, אמרה זכאי, שהבדיקות מוכיחות כי מדובר במספר קטן מאוד של יישובים, כאשר הסדרים אלה חלו בעיקר על שטח המחנה או בחלקה א' של המושב, ולא על חלקות הקרקע הגדולות, מחוץ לשטח המחנה, שאת ייעודן מבקשים היישובים לשנות.

לטענת המושבים והקיבוצים, מדובר בכ-100 יישובים. לטענת המינהל מדובר ב-16 יישובים בלבד.

זכאי הדגישה, כי בכל מקרה ייבדקו טענות כל היישובים, כאשר הוכחת הבעלות תיעשה אך ורק באמצעות מסמכים. לדבריה, בדיקות כאלה נעשות כל העת. זכאי חזרה שוב על עמדת מינהל מקרקעי ישראל, לפיה הוא מקבל כהנחת עבודה את קביעת בג"ץ, לפיה אין שום קשר בין שווי הקרקע בייעודה החדש לבין הפיצוי המגיע לחקלאים. זכאי הביע תמיהה לגבי העובדה, שעברו כמעט 10 שנים בין תחילת תהליך קבלת החלטות 727 ,717 ו-737 הדנות בפיצוי המגיע לחקלאים בעת שינוי הייעוד, ועד לרגע שהקשת התעוררה ופנתה לבג"ץ בבקשה לבטלן. יחד עם זאת אמרה זכאי, שצריך לזכור שהמדינה זקוקה לקרקע ולכן, במקרים מסוימים, יהיה עליה לשלם את הפיצוי החקלאי במלואו, אך גם לפצות את החקלאים בדרך של תמריצים, בעיקר כאשר מדובר בקרקע המצויה בשולי הערים.

לאחר התלהטות הרוחות הוסיפה זכאי, שהיא אינה מתרשמת מהצהרות חקלאים לפיהן לא ימסרו את הקרקע באם הפיצוי לא יהיה בהתאם לדרישותיהם ושבם אף יתנגדו לכך באופן פיזי. לדבריה, החקלאים הם ציבור שומר חוק, ובכל מקרה בדיוק לשם כך נוצרו בתי המשפט.

יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת ושר החקלאות לשעבר, ח"כ שלום שמחון, הביע תרעומת על כך, שהמדינה מוכנה לשלם פיצויים שמנים לחברי אגד בעבור הפרטת מספר קווים זניחים, והיא תהיה מוכנה לפצות את עובדי אל-על, בזק, בז"ן ואחרים בעת ההפרטה - אך היא אינה מוכנה לגלות נדיבות כזו כלפי החקלאים. שמחון קרא לחברי הקשת המזרחית להתפכח ולהבין, כי בהתנגדותם לפיצוי החקלאים הם גורמים לא לצדק חלוקתי, אלא להגדלת רווחיהם של מספר כרישי נדלן מת"א שהפכו בכך לעשירים.

באשר להחלטת הבג"ץ אמר שמחון, שהוא קיבל את החלטתו מבלי ללמוד את הנושא לעומק, ולמשרד המשפטים הוא לא היה נותן ציון עובר. "הרבה מהנימוקים שהעלה משרד המשפטים נבעו מעמדות אישיות", הדגיש שמחון. עוד אמר שמחון, שגם כעת קשה לתנועות השונות המרכיבות את ההתיישבות להגיע למכנה משותף ולהסכמה. הוא קרא לכל הצדדים להגיע לפשרה באשר לחלקת המגורים ופיצוי לחקלאים בעת שינוי הייעוד, הכולל את מה שהוא מכנה גם מחיר "הדם והיזע " שהשקיע החקלאי בקרקע.

חבר הקשת הדמוקרטית המזרחית משה קריף קרא לכלל הציבור לנצל את ההזדמנות ולהגיע להסכמה רחבה ברוח החלטת הבג"ץ, מבלי לקבוע החלטות במחשכים רחוק מהעין הציבורית. קריף חזר על עמדת הקשת, לפיה היא תומכת ברישום הבית הפרטי של החקלאי אך מתנגדת להסדרים לפיצוי על פי שינוי הייעוד.

המרצה למשפטים באוניברסיטת ת"א, דפנה ברק-ארז, הדגישה, כי בית המשפט דיבר על צדק חלוקתי, אולם לא ברור למה התכוון. לדבריה, כל צד צריך להתמקד בשיפור הגינות הליך קבלת ההחלטות. לדעתה, יש לגוון ולהרחיב את הייצוג הציבורי הנכון במועצת מקרקעי ישראל ולגרום לפומביות הדיון וההחלטות. ברק ארז הדגישה, כי לדעתה החלטות עקרוניות צריכות להגיע לממשלה. עובדה זו תחזק ביקורת ציבורית, שכן נושאים המגיעים לדיון הממשלה זוכים לחשיפה גדולה הרבה יותר.