שלוש קבוצות הגישו היום למשרד התקשורת בקשות לרשיונות לשירותי טלוויזיה רב ערוצית באמצעות לווין. ההפתעה הגדולה היא ההתחברות של קבוצת אריק בן חמו ופרוספר אביטבול, שעד כה יצרה תדמית של קבוצה משפחתית, לזכיינית ערוץ 2 טלעד ולחברת התקשורת הבינלאומית ברק.
אלה הקבוצות שהגישו בקשות: 1. ניוסאט הנמצאת בבעלות חברת IDBC של פרוספר אביטבול ואריק בן חמו, עו"ד יהודה רווה וזכיינית ערוץ 2 טלעד. בחברה אחות בשם אלטרנט, המתכוונת לספק שירותי אינטרנט באמצעות הלווין, יהיו שותפים IDBC, נטוויז'ן וברק. 2. קבוצת DBS שירותי לווין - המורכבת מבזק (%37.5), גילת תקשורת, יורוקום תקשורת ולידן אחזקות בשליטת איש העסקים עזרא הראל. 3. קבוצה המורכבת מקונצרן כלל, חברת ישפאר יבואנית סוני בישראל, אולפני הבירה בבעלות רון לאודר וקבוצת הפועלים השקעות מקבוצת דברת-שרם.
קבוצה שלא הגישה היום בקשה, אך מדברת על אפשרות של הגשה מאוחרת יותר, היא זו של יורם אלסטר, בנק איגוד, משקיע אמריקאי בשם סטיב ווילסון וחברת ווסט אינדיאן, בבעלות משה ברלב ומשה רוזנבאום.
מבט על הרכבי הקבוצות מגלה שתי תופעות משמעותיות: האחת, מלבד אריק בן חמו ורון לאודר - הראשון בגלל קשר חברי עם פרוספר אביטבול והשני דרך אולפני הבירה שבבעלותו - אין משקיעים זרים בקבוצות ה-DBS. עובדה זו בולטת על רקע התחומים הקודמים שנפתחו לתחרות בישראל, תקשורת סלולרית ותקשורת בינלאומית, בהם יש נוכחות בולטת למשקיעים זרים וביניהם חברות תקשורת מהגדולות בעולם.
ההסבר פשוט: התוכניות העסקיות של הקבוצות שהתארגנו, מדברות על כמות של 250-300 אלף מנויים כתנאי לאיזון תפעולי, ועל כמות של 400 אלף כתנאי להצלחה. הקריטריונים של החברות הזרות שניסו לעניין אותן בהשקעה ב-DBS בישראל הם הרבה יותר נוקשים, וההערכה הרווחת אצלן היתה, שעל פחות מפוטנציאל מובטח של 500 אלף מנויים אין בכלל על מה לדבר. זה פשוט לא כדאי. בשוק נוכחי של מיליון מנויים לחברות הכבלים, אף אחד לא יכול היה להבטיח להן 500 אלף.
התופעה השנייה היא, שבהרכבי כל קבוצה קיימת בעיה פוטנציאלית של בעלות צולבת וליועץ המשפטי של משרד התקשורת צפויה כאן הרבה עבודה, שתעבור בסופו של דבר לפתחה של השרה לימור לבנת. היא תידרש לאשר אחזקות חריגות. בנק הפועלים פרש מקבוצת בזק בגלל בעלות צולבת של קבוצת דנקנר, אחת מבעלות השליטה בבנק, המחזיקה גם בשליטה על חברת הכבלים מת"ב. לחברת גילת תקשורת יש בעיה עם בעלת מניות גדולה בה, דיסקונט השקעות, המחזיקה גם במחצית השליטה על חברת הכבלים תבל. דיסקונט השקעות מחזיקה בכ-%15 מנטוויז'ן, שחתמה על הסכם עם IDBC של אביטבול ובן חמו, ובשרשור יש לה גם אחזקות בכלל, שהיא חלק מקבוצת לאודר-ישפאר-פועלים השקעות, וכמובן גם %48 מחברת הכבלים תבל, דרכה היא מגיעה לנטוויז'ן. בעיה נוספת יש להפועלים השקעות, שהיא בעלת עניין בבזק, השייכת לקבוצה מתחרה.
גם אולפני הבירה של לאודר אינה נקייה מבעיות, מעצם היותה המפיקה של ערוץ הספורט עבור חברות הכבלים, שלפחות נכון להיום עדיין בלעדי שלהם. לזכיינית ערוץ 2 טלעד יש בעיה של בעלות צולבת, מאחר ולעיתון מעריב, שהוא בעל אחזקות בה, יש אחזקות גם בחברת הכבלים מת"ב.
תמונת המצב שפורטה לעיל, בנושא הבעלויות הצולבות, היא כאין וכאפס לעומת הצפוי בפתיחת שוק התקשורת המקומי לתחרות, כאשר יכול להיווצר מצב בו גורמים משמעותיים ביותר בשוק התקשורת יהיו מנועים מלהשתתף בתחרות, בגלל מעורבויות קודמות בשוק.
ממידע שהגיע לגלובס על ההצעות שהוגשו היום, בהן כלול פירוט של חבילות התוכן שהקבוצות מציעות, עולה, שתעריף החבילה הבסיסית יעמוד בסביבות 15 דולר, לעומת מחיר של 35 דולר היום בחברות הכבלים. תעריף החבילה היקרה יגיע לסביבות 70 דולר, כאשר זו תכלול גם ערוצים בתשלום של סרטים, ילדים וספורט.
בשוק מעריכים, שהקבוצה הרצינית ביותר היא זו שבזק עומדת בראשה, אולם החשיפה היום של ההסכמים שניוסאט חתמה עם טלעד, ברק, נטוויז'ן, אינטרגמא וערוץ 24 (ספורט), והקשר ההדוק שלה עם קבוצת קנאל פלוס הצרפתית, הופכת אותה לבעלת ההצעה האטרקטיבית ביותר, לפחות מצד הציוד וצד התוכן. בשתי הקבוצות האחרות טוענים, שהשוק פתוח ואין בעיה של תכנים, ציוד ומשיבי לווין.
היום שילמו שלוש קבוצות 150 אלף שקל למשרד התקשורת כדי להגיש בקשה לרישיון. השאלה הגדולה היא, מי מהן תשלם 15 מיליון דולר כדי לקבל רישיון, בהנחה שכל ההצעות יאושרו. ההערכות אומרות, ששלוש קבוצות אינן יכולות להתקיים בשוק הזה, לשתיים יהיה קשה ואילו אחת יכולה להצליח. לכן, המגמה של השבועות הקרובים תהיה משא ומתן על איחוד, כאשר לא נראה שיהיה איחוד מלא של קבוצה עם קבוצה, מה שייצור מצב של שיעור אחזקות קטן מדי לכל בעל מניות.
התסריטים הצפויים הם או ששלוש הקבוצות ימשיכו עד לקרב המר, ואז זו שתרכוש ראשונה כמות של 20 אלף מנויים תוביל את שוק ה-DBS, או שאחת או שתיים מהקבוצות יפורקו, ומרכיבים מהן יצטרפו לקבוצה או קבוצות אחרות.
דבר אחד ברור: המצב האידיאלי לצרכן יהיה זה בו יתחרו שתי קבוצות DBS על מחירים, ויגרמו, במקביל, גם להוזלת מחירי חברות הכבלים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
