פיצוי מיוחד לוותק ישיבה: מחזיקים יותר מ-40 שנה יקבלו 3% לכל עשור

על-פי ההצעה, שינוי הייעוד יתאפשר רק אם יוזם התוכנית הוא המינהל, גורם ממשלתי או כל גורם אחר, בתנאי שהתוכנית אושרה על-ידי המינהל לפני שהוגשה למוסדות התכנון.

עוד מוצע, ששיעור הפיצוי ישקף את ההשקעות והתמורות השונות המתקבלות מהמקרקעין. בנוסף לפיצוי הבסיסי המבוסס על סוג הגידול, יקבל החקלאי שורה של תוספות המבוססות על החשת זמינות הקרקע לפיתוח, גורם הביקוש, והזכות ההיסטורית של היישובים החקלאים בשמירת אדמות הארץ וקביעת גבולותיה.

המינהל והאוצר מדגישים, שבג"ץ אמנם שלל מתן פיצוי בהתייחס לשווי הקרקע בייעוד החדש, אך לא שלל את התוכנית החדשה ואת הצורך בה כמרכיב רלוונטי למתן הפיצוי. עוד מאפשרת ההצעה מתן תמריץ בעקבות הגדלת ציפוף ביחס לטבלת הציפוף שבתוכנית המיתאר (תמ"א) 35. תמריץ זה יכול להגיע עד ל-75% משווי הקרקע לאחר שינוי הייעוד.

עורכי ההצעה מדגישים, כי מטרת תמריץ זה היא לעודד את היזמים לבנות בנייה רוויה וצפופה בעיקר בפריפריה. לדעתם, הגדלה כה משמעותית בפיצוי אינה ישימה כלל באיזורי ביקוש, שבהם הציפוף שקובעת תוכנית המיתאר גבוה ממילא, ולכן פיצוי זה רלוונטי בעיקר לפריפריה, שם הציפוף הבסיסי נמוך.

בהצעה פיצוי נוסף למושבים שיתמכו בשינויי גבולות, המאפשרים מעבר קרקעות לרשויות עירוניות; פיצוי בעקבות סיוע היישוב למדינה לקדם תוכנית ולהביא לאישורה בפרק זמן סביר; סיוע ליישובים קטנים המבקשים לצמוח, וכן פיצוי מיוחד עבור ותק הישיבה על הקרקע. המחזיקים בקרקע מ-10 עד 20 שנה יפוצו ב-1% לכל עשור, מ-20 עד 40 שנה - 2% לכל עשור והמחזיקים יותר מ-40 שנה יפוצו ב-3% לכל עשור. בכל מקרה, שכלל הפיצוי לא יעלה על 80% משווי הקרקע ביעודה החדש. לגבי קרקע זמנית מוצע, כי הפיצוי יהיה עבור מיתקנים בלבד.

לגבי חקלאים פרטיים וחברות עיבוד המחזיקים בחוזה ל-49 שנה, עם אפשרות לחידוש נוסף, נקבע סכום פיצוי בסיסי השווה לזה שיקבלו המושבים בהתחשב בגודל השטח, שכן החברות מחזיקות בשטחי קרקע גדולים במיוחד. על-פי שיטה זו, גובה הפיצוי יעמוד ביחס הפוך לגודל השטח.

באשר לסוכנות, נקבע שתביעתה לפיצוי בעקבות שינוי הייעוד אינה מקובלת על המדינה, אך יש להמתין להכרעת בית המשפט בנושא זה. יצוין, שהסוכנות תובעת מהמדינה לקבל את חלקה בעת שינוי היעוד מכוחו של ההסכם המשולש עליו חתומים המתיישב, המינהל והסוכנות.

לטענת הסוכנות, תורמיה השקיעו בקרקע מיליונים, ועתה זכותם להנות מפירות שינוי הייעוד. ביהמ"ש מינה את שר המשפטים לשעבר, משה נסים, לגשר בין הצדדים, אך המאמצים נכשלו.