המינהל שינה את הצעתו למועצה: חבר קיבוץ במרכז יוכל להוון 350 מ"ר בלבד

הסכמה זו הושגה בעקבות התנגדות נמרצת של מינהל התכנון במשרד הפנים, לכוונה לאפשר לחברי קיבוץ להוון 2.5 דונם, כמו לחברי מושב. לטענת מינהל התכנון, קיים חשש שאם יוחלט לאפשר גם לכל משפחה בקיבוץ להוון שטח כה גדול, בסופו של דבר יפצלו חברי הקיבוץ את הנחלה וימכרו בניגוד לתוכניות מינהל התכנון.

בפגישה בין מינהל התכנון והמינהל לקחו חלק תומר גוטהלף ועופר גריידינגר ממינהל התכנון, מנהל המינהל, יעקב אפרתי, והיועצת המשפטית של המינהל, עו"ד רחל זכאי.

עוד הוסכם, כי יתרת השטח של הקיבוץ תישאר בבעלות המינהל, ותוחכר לחברים במסגרת חוזה חכירה מתחדש. חבר קיבוץ יכול לבנות בשטח המהוון בית ששטחו עד 160 מ"ר. חברי מושב יכולים לבנות על נחלה, ששטחה 2.5 דונם, שלושה בתים, שסך שטחם אינו עולה על 350 מ"ר. הבית הראשון בהיוון של 3.75%, הבית השני בהיוון של 11%, והבית השלישי - בהיוון של 31%. על-פי דרישת האוצר נקבע, כי פיצול הנחלה לבית רביעי וחמישי יתאפשר בהיוון של 91%, שחציו היטל השבחה.

באשר לתעסוקה הוסכם בין הצדדים, כי חבר מושב יוכל להוון 500 מ"ר לצרכי תעסוקה, בהתאם להמלצות ועדת מילגרום ובהתאם לדו"ח קדמון. החלטה זו אושרה גם במועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

באשר לתעסוקה בקיבוצים, מינהל התכנון טען שאין לאפשר לקיבוצים הקמת מבני תעסוקה לפי מפתח זהה לזה של המושבים, שכן באם בקיבוץ 100 משפחות, הדבר יאפשר לקיבוץ לבנות מבני תעשייה בשטח כולל של 50 אלף מ"ר. לדעת מינהל התכנון, אין לכך כל הצדקה מבחינה תכנונית, כאשר מבנים כאלה עלולים להוות איום לאזורי תעסוקה עירוניים. יצוין, שאפרתי לא קיבל את טענת מינהל התכנון, בטענה שכיום המצב פרוץ הרבה יותר, לקיבוצים אין שום הגבלת בנייה לתעסוקה, ולכן מוטב להסדיר את הנושא בדרך זו.

באשר להצעת האוצר ומינהל מקרקעי ישראל המחליפה את החלטה 727, הוחלט להוסיף סעיף, הקובע שניתן יהיה לאשר תוכנית ביוזמה פרטית - בתמיכת המינהל - רק בתנאי שהיא תואמת תוכניות מחוזיות וארציות. באשר להוראות המעבר החליטו הצדדים שלא לדון בהן, שכן ברור לכל שהן יגיעו בסופו של דבר לדיון הבג"ץ.