עדיין מחכים לתשובה

בפרסום הראשון ב"גלובס" בספטמבר שעבר, שהביא לחקירת מבקר המדינה, נאמר, כי בנחלת משפחת שרון במושב כפר מל"ל לא מתנהלים עסקים, שהחלטה 755 והכוונה לשפץ אותה יכולים לסייע כרגע ישירות למשפחת שרון

בפרסום הראשון ב"גלובס" בספטמבר שעבר, שהביא לחקירת מבקר המדינה, נאמר, כי בנחלת משפחת שרון במושב כפר מל"ל לא מתנהלים עסקים, שהחלטה 755 והכוונה לשפץ אותה יכולים לסייע כרגע ישירות למשפחת שרון.

אבל העברת החלטה 755, כמו העברת ההצעות האחרונות שהועלו אתמול במועצת מקרקעי ישראל, יוצרים את התשתית לכל בעל נחלה במושב, להקים עסקים כאלה באופן שאינו עבירה על החוק ועל כללי המינהל (כמעט כל העסקים הפועלים כך כיום הם בלתי חוקיים).

בכל מקרה, השאלה אם היו או יש שימושים כאלה בנחלת שרון בכפר מל"ל, השאלה אם משפחת שרון התכוונה להכין תשתית להקמתם, ובכלל, השאלות הקשורות למבחן התוצאה של פעילותו של שרון כאשר הרים את הטלפון למנכ"ל המינהל - כל אלה אינן שאלות רלוונטיות.

מה שרלוונטי הוא זה: שרון ידע שהוא בניגוד עניינים בנוגע לקרקע חקלאית במובן הכולל ביותר של ההגדרה, עובדה שהוא גם נמנע מלהשתתף בדיונים בנושא זה במועצת מקרקעי ישראל ולא עירער על קביעת המבקר, אבל "מאחורי הקלעים" הוא הרים את הטלפון למנכ"ל המינהל ובכך הפר את הוראת המבקר - שהוא הגורם המוסמך לקביעת ניגוד עניינים של שרי הממשלה.

במובן זה, קיימת כאן, בצורתה הבסיסית ביותר, השאלה אם היתה בהתנהגותו של שרון משום הפרת אמונים של נבחר ציבור (הפרקליטות עדיין בודקת שאלה זו). אבל, אם שרון כבר מדבר על המצב העובדתי בנחלה, יש מקום לשים את הדברים על דיוקם. הגילוי העיקרי של "גלובס" בפרשה היה, שאריאל שרון רשום כבעלים, באופן אישי (בשם נעוריו אריאל שינרמן), כבעלים של 5-4 דונמים מתוך הנחלה המשפחתית. משמעות הדבר היא, שנחלת משפחת שרון בכפר מל"ל היא נחלה מפוצלת, דבר האסור עלפי כללי המקרקעין וההתיישבות.

שרון הסביר, כי אמו ורה שרון ז"ל העבירה את הנחלה בצוואתה לבנו, ח"כ עמרי שרון, וענין האחזקה הישירה שלו הוא רק בעיה טכנית של רישום. כעובדה, הזכויות בנחלה עדיין לא הועברו במינהל על שמו של עמרי שרון.

בכל מקרה, עמרי שרון לא התגורר ואינו אינו מתגורר בנחלה, ובוודאי שאינו מעבד אותה כמתחייב מחוזה החכירה, והיא הושכרה לצרכי מגורים. עמרי שרון, בפריימריז בליכוד, הרי נבחר כנציג איזור הדרום, ובכך יש הצהרה מוחלטת על הניתוק בינו לבין הנחלה בכפר מל"ל.

בניתוק הקשר בין משפחת שרון לבין הנחלה בכפר מל"ל, יש משום הפרה של חוק ההתיישבות וחריגה חמורה מהכללים של מינהל מקרקעי ישראל, המחייבים את מגורי בעל הנחלה בנחלתו ועיבוד הנחלה. מי שמפר כללים אלה, צריך להחזיר את הנחלה למינהל, על מנת שיקצו אותה לחקלאי אמיתי.

המצב הבלתי תקין של נחלת שרון בכפר מל"ל, מעמיד באור מוזר שני עניינים אחרים: את זכאותו של מי ממשפחת שרון ליהנות מפירות הפשרת קרקע חקלאית של כפר מל"ל; ואת הצהרותיו של שרון על דבקותו באדמה ועל מסכנות החקלאים, שנשמעות חלולות, ואולי גם צבועות.

אחת השאלות החשובות ביותר בפרשה, אם לא החשובה מכולן, עדיין ממתינה לתשובה: האם שרון, על-פי המתחייב מכללי ועדת אשר בכל פעם ששר נכנס לתפקידו, הצהיר בפני מבקר המדינה על בעלותו הישירה באותה קרקע חקלאית.

התשובה לשאלה זו מצויה בידי גולדברג, בתיק ההצהרות של שרון, אולם עד כה המבקר סירב לענות לשאלות בענין זה, וגם שרון נמנע מלענות לשאלות בענין זה. אם שרון נמנע מלהצהיר כמתחייב מכללי ועדת אשר על האינטרס האישי הישיר שלו בקרקע חקלאית, מעבר לאינטרס של בנו עמרי - יש בכך אור חדש ונוסף על סך כל התנהגותו בפרשת הקרקע החקלאית, והציבור, מול הגירסה החדשה של ראש ממשלתו, זכאי לדעת.