באם תתקבל הצעת החקלאים והמינהל להוון את שטח חלקת המגורים, יתבקשו 60 אלף בעלי נחלות לשלם למינהל כ-28 אלף שקל בממוצע עבור היוון 2.5 דונם קרקע של חלקת המגורים, עליה ניתן לבנות 375 מ"ר, ובעבור היוון 500 מ"ר לתעסוקה לכל נחלה.
כך עולה מהצעה שמתכנן משרד החקלאות להגיש לממשלה, באם תאושר במועצת מקרקעי ישראל בסוף החודש ההצעה להיוון חלקת המגורים במושבים ובקיבוצים.
לדברי מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, שיזם את הצעת ההחלטה, מטרתה לסייע לחקלאים לסיים במהירות את תהליך ההיוון של חלקת המגורים והתעסוקה.
בהצעת ישי תוכנית להקים ועדת שרים שתהיה אחראית על מבצע ההיוון. השרים יקימו מינהלת ובה חמישה חברים, שתמומן כולה על-ידי המדינה. תפקיד המינהלת לשווק את מבצע ההיוון בכל היישובים הכפריים, לסייע ליישובים להיערך פיזית, סטטוטורית ופיננסית ליישום מבצע ההיוון, ולבצע תיאומים, התקשרויות והסדרים ליישום המבצע בשיתוף רשם האגודות השיתופיות, מינהל מקרקעי ישראל, הבנקים, ועדי אגודות ועוד.
עוד תתבקש המינהלת לגבש מנגנונים לפתרון מחלוקות בין החברים בתוך האגודה לעניין סכסוכי גבולות, חלקות, מבנים קיימים ועוד, ולגבש פתרונות פיננסיים בנושא משכנתאות ואשראי בנקאי, כדי לסייע בידי בעלי הנחלות לממן את דמי ההיוון.
בסוף התהליך יופנה כל חקלאי ובעל נחלה למינהל מקרקעי ישראל, לתשלום דמי ההיוון וחתימה על חוזה חכירה.
לטענת ישי, למדינה אינטרס מובהק להאיץ את המבצע, שכן הוא מקטין את החיכוך של הפרט עם המינהל והוא יכניס לקופת המדינה 1.7 מיליארד שקל בתוך שלוש שנים.
על פי הערכת יו"ר ארגון השמאים, רן וירניק, באם הממשלה היתה מחליטה להשיט על המגזר החקלאי את אחוזי ההיוון המקובלים כיום במגזר העירוני, התקבולים היו גבוהים פי שבעה ואף יותר.
מבצע ההיוון יחול על חלקת המגורים בנחלה בשטח 2.5 דונם, עליה ניתן לבנות 375 מ"ר (בהיוון של 3.75% לבית הראשון שכבר קיים, 11% לבית שני לבן ממשיך ו-31% לבית שלישי קטן), וכן 500 מ"ר תעסוקה בהיוון של 31% בכל נחלה.
יצוין, שבמגזר העירוני מתבקש מי שרוצה ורשאי לפצל מגרש לשלם היוון בגובה של 81%, ואילו חוכר חדש מתבקש לשלם היוון של 91%, הכוללים דמי היתר למינהל והיטל השבחה לרשות המקומית, מהם פטור המגזר החקלאי.
בעבור נחלה חקלאית במרכז הארץ, ששווייה כמיליון דולר, יתבקש החקלאי לשלם 125 אלף דולר כדי להוון את חלקת המגורים (50 אלף דולר) והשטח המסחרי (77 אלף דולר). חוכר עירוני היה מתבקש לשלם בעבור שטח מסחרי דומה היוון בגובה של 230 אלף דולר.
פורום הקרקעות, המאגד בתוכו גם את הקשת הדמוקרטית המזרחית והאגודה לזכיות האזרח, מסר בתגובה, שעם כל האמפטיה למגזר החקלאי, בג"ץ קבע שאין להיטיב עם קבוצה אחת על חשבון קבוצות אחרות בציבור.
מנהל המינהל, יעקב אפרתי, אמר בתגובה, שיש להמתין תחילה להחלטת מועצת מקרקעי ישראל בנושא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
