אפל מחכה לאולמרט

גינתון: ביוני 1997 הדהים הקבלן דודי אפל את המינהל, כאשר חתם על הסכם עם מושב גינתון לרכישת כל השטח החקלאי של המושב. מדובר ב-1,500 דונם, הגובלים בכביש מס' 1 ליד מחלף לוד. התוכנית היא לפרויקט ענק של מגורים ומסחר, והמיקום הוא אטרקטיבי.

יש כאלה שחושבים, שפרשת האי היווני - בה החשודים העיקריים הם דודי אפל, אריאל שרון ואהוד אולמרט - היא גם בבחינת הסתבכות פיננסית של אפל. זו שגיאה. באי היווני יצאו כמה מאות אלפי דולרים דמי יעוץ לגלעד שרון ולעוד יועצים, עוד כמה עשרות אלפי דולר נסיעות וארוחות לאח"מים, אבל בפועל אפל לא השקיע שם כסף כבד.

לעומת זה, בעיסקה עם מושב גינתון, אפל שילם לחברי המושב כ-25 מיליון דולר, במה שנראה בזמנו כהימור נועז, על גבול הקמיקזה. המינהל, עד היום, התנגד לעיסקה, כי במבחינתו זה בלתי נסבל שמושב מוכר את כל אדמותיו בלי אישור של המינהל. בוועדה המחוזית מרכז היתה התנגדות חריפה להפשרת הקרקע הזו, המוגדרת כנוף כפרי פתוח. חבל מודיעין, שבתחומו היה השטח, התנגד לתוכנית.

אבל, לאט לאט, הכף החלה נוטה לטובתו של אפל. ראשית, שנה לאחר הרכישה החליט שר הפנים דאז אלי סוויסה, לצרף את הקרקע לתחום השיפוט של לוד. מקסים לוי ז"ל עזב את הכנסת כדי לעמוד בראשות העיר לוד, וגילה תמיכה בתוכנית של אפל וברעיון לצרף את השטח הזה גם למרחב התכנון של העיר לוד, במטרה לגלגל את התוכנית ולהתגבר על ההתנגדות התכנונית בוועדה המחוזית. אחר-כך החליט ראש הממשלה אריאל שרון, שלוד היא עיר מועדפת, המקבלת ממנו עד היום טיפול אישי-נקודתי.

רק רשימת שמותיהם של האישים המושפעים ומשפיעים על עיסקת גינתון מחייבת זהירות מיוחדת.

כפר אז"ר: על אדמות המושב, בין ביה"ח שיבא לבין אוניברסיטת בר-אילן, מריץ הוועד, באמצעות עו"ד אייבי נאמן, פרויקטים בהיקף של כמיליון מ"ר: 500 אלף מ"ר לאיזור תעסוקה-משרדים, ועוד כ-4,000-3,000 דירות. הפוטנציאל: כ-3-2 מיליון דולר לכל אחת מ-76 הנחלות במושב.

בכפר אז"ר בולטות, בכמות וב"איכות", בעיות בסיסיות: 13 משקים בכלל נטושים; ב-15 משקים בעלי הנחלות כלל לא גרים כבר עשרות שנים; יש במושב כמות גדולה של הפרת חוזים במובן של פיצול נחלות; יש התחמקות מהסדרת נחלות שבעליהן נפטרו ובכך מתחמקים מתשלומי מס; עבירות בהיקף גדול של שימושים חורגים.

האם לחבר'ה האלה מכפר אז"ר מגיע להנות מההפשרה?