שלוש מדינות טרופיות בדרום אמריקה מבקשות להגיח מאלמוניות

הזמן במדינות הללו לעיתים עוצר מלכת, וכך גם תנאי החיים והעסקים. שוקי הנדל"ן במדינות הללו חלשים מאוד, ועיקר הפוטנציאל בהם הוא בשיקום תשתיות ישנות או בניית חדשות שלא קיימות כלל.

יחד עם זאת, קיים פוטנציאל עסקי מועט במגורים, אך הוא מתאים בעיקר לזרים שייבחרו מסיבה מסוימת להשתקע במדינות הללו.

גיאנה הצרפתית

המדינה הגובלת ממזרח לגיאנה היא גיאנה הצרפתית. זוהי אחת המדינות המיוחדות בדרום אמריקה, ולו בשל העובדה שזו המדינה הדוברת צרפתית היחידה ביבשת דרום אמריקה, וכן היא היחידה שאינה עצמאית אלא נחשבת לטריטוריה צרפתית.

הכלכלה של המדינה הקטנה מרוכזת כולה כמעט בחקר החלל, יותר נכון תחנות השיגור של לווייני החלל כולל התעשייה האווירית הישראלית ששיגרה משם את הלוויין עמוס.

המדינה נתגלתה על ידי כריסטופר קולומבוס בשנת 1493, ומשנת 1635 היא משמשת כדומיניון צרפתי, פרט לכמה פרקי זמן קצרים בהם הייתה תחת שלטון בריטי.

הדומיניון הקטן עבור הצרפתים היה בעל אותה משמעות כמו סיביר עבור הרוסים ואוסטרליה עבור הממלכה הבריטית, מושבת עונשין שהיא למעשה בית סוהר מבודד.

הקשר היהודי מוצא את עצמו גם לכאן. קפטן אלפרד דרייפוס המפורסם הוגלה לאי השדים השייך למדינה זו. מיקומה של המדינה בדיוק על קו המשווה הופכת אותה כאמור למיקום הטוב ביותר על כדור הארץ לשיגור לחלל, ומכאן להכנסה נאה, הכנסה עליה צרפת בפרט והאיחוד האירופי בכלל לא יוותרו בנקל.

עבור מי שמגיע למדינה ומתעניין להשתקע מעבר למספר ימים בבתי המלון של הבירה קיין, ניתן לשכור דירות קטנות במחיר הנע סביב 600 דולר לחודש. באיזור קוורו שבקרבתו ממוקם מרכז החלל, המחירים גבוהים מעט יותר. בערים אחרות לאורך החוף ניתן למצוא דירות סטודיו תמורת 400 דולר לחודש.

גיאנה

בתי המלון במדינה יקרים יחסית לאיזור והמחירים נעים בין 50 ל-100 דולר ללילה בקיין ובקוורו, ובערים האחרות המחירים זולים מעט יותר. כמעט 90% משטח המדינה הוא יערות גשם המקשים על הגישה למרכז המדינה. תנאי האקלים קשים לא פחות והלחות והחום מתישים לא פחות.

זוהי עובדה שאין עליה עוררין, כי בעולם שלנו כיום, רמת החיים נקבעת לא על ידי משאבי הטבע אלא על ידי הסדר החברתי ומדיניות הממשלה. קחו למשל שתי חברות שלשתיהן אותם תנאים, תרבות דומה ורקע היסטורי מקביל, זו עם הממשל הדמוקרטי תתקדם הרבה מעבר לזו שלא.

דוגמאות לכך לא חסר, כשהבולטת שבהן היא קוריאה על שני חלקיה, וגרמניה כשהייתה עוד מחולקת בין מזרח למערב. יש לא מעט מדינות בעולם המבורכות באמצעים טבעיים אך מדוכאות על ידי ממשלתם. אחת מהן היא גיאנה שנודעה בעיקר.

במשך עשרות שנים, גיאנה סבלה מהגירה שלילית לצפון אמריקה ואירופה. אוכלוסייתה שמונה רק כחצי מיליון נפש הצטמצמה בכ-30 אלף איש בכל שנה. המהגרים ברחו לא רק בשל הרצון לשפר את רמת החיים, אלה בעיקר על מנת לקבל חיים יותר שלווים. כיום הממשל שינה את מדיניותו והוא מושך חזרה את המהגרים על ידי תוכניות מענק מיוחדות האמורות לפתות את הנטושים לשוב חזרה.

הספרדים גילו את גיאנה בשנת 1499, ומאז החליפה ידיים כמו תפוח אדמה לוהט. בריטים, צרפתים וספרדים. מאז 1966 היא הייתה למדינה עצמאית כחלק מחבר העמים הבריטי, ובשנות ה-70 הוקמה בה רפובליקה בהשפעות מרקסיסטיות.

גיאנה מוכרת אולי יותר הודות להתאבדות ההמונית של 900 חברי כת "מקדש העם". במהלך שנות ה-80 הונהג בה משטר צנע והבחירות החופשיות נערכו בה לראשונה בשנת 1992.

תנאי החיים במדינה לא קלים בלשון המעטה. התשתיות במדינה מהגרועות ביבשת, כך שיש מקום רב לשיפור. הפסקות חשמל בבירה ג'ורג'טאון למשך שעות רבות של היום הן דבר שכיח למדי.

שירותי הבריאות הם מהנמוכים ביבשת ולהשלמת התמונה, שיעור הפשיעה במדינה גבוה והיציבות הפוליטית רעועה. לא פעם נאמר שעל מנת לשרוד במדינה זו צריך להיות אינדיאנה ג'ונס.

שוק הנדל"ן במדינה לא "חזק" בלשון המעטה. הבתים בגיאנה נעים בין 20 אלף ל-50 אלף דולר. הבתים הגדולים יותר עולים כ-100 אלף דולר, ודמי השכירות עבור בתים לא חדשים במיוחד ינועו סביב 300 עד 400 דולר בחודש.

סורינאם

אם בהוליווד יחשבו על סרט נוסף על דינוזאורים, סורינאם היא ללא ספק אחד היעדים אותם ייקחו בחשבון. היתרון הגדול של המדינה הוא הבמה אותה היא מציגה, במה בת מיליוני שנים. הבעיה הגדולה תהיה להגיע לאותה במה מאחר שברוב חלקי המדינה, התשתיות לא קיימות או שהן ברמה מאוד נמוכה.

תחילת ההתיישבות במדינה המשתרעת על שטח של כ-164 אלף קמ"ר החלה על ידי האנגלים בשנת 1650. בשנת 1667 הועברה השליטה להולנדים עד 1944. אז עברה לממשל עצמאי חלקי. בשנת 1975 הפכה סורינאם לרפובליקה עצמאית שהביאה למספר הפיכות צבאיות שהסתיימו בשנת 1991 עם קיום בחירות חדשות לפרלמנט וסיומו של המשטר הצבאי. ההתיישבות העיקרית בסורינאם היא בעיקר לאורך חופו של האוקיאנוס האטלנטי, כשעיר הבירה פרמריבו מאכלסת כמחצית מתושבי המדינה בת 290 אלף התושבים.

כמעט 500 שנה אחרי נחיתת האירופאים על אדמת סורינאם, חלקים רבים במרכז האי חי כאילו עדיין בתקופת היורה. כשהאו"ם כותב שיש כ-85% סוגי בעלי חיים שעדיין לא ידועים למדע, ביערות הגשם של סורינאם יש ככל הנראה חלק גדול מהם.

שוק הנדל"ן במדינה הקטנה, אם קיים, מרוכז רובו ככולו בפרמריבו, והוא כולל בעיקר נכסים למגורים ומעט משרדים. המחירים דומים לאלה של שכנותיה ממזרח ומערב, כך שמבחינה זו הוא בתולי למדי. מאחר ועיקר התוצר המקומי הוא בשירותים ותעשייה, קיים פוטנציאל רב למבני מחסנים ומשרדים חדשים ומודרניים שלא מצויים כיום.

כלכלת סורינאם מתבססת רובה על "הכלכלה הישנה", קרי חומרי גלם ומינרלים דוגמת עץ, אלומיניום וקריית זהב. הוצאות המחייה זולות מאוד ותמורת 25 דולר ליום אפשר להתקיים בצורה לא רעה. מי שמחפש אחר נוחות, יוכל לעשות זאת תמורת כ-50 דולר הכוללים גם בית מלון.

לסיכום, שלוש המדינות הללו נחבאות אל הכלים וכמעט שלא מתויירות. יחד עם זאת, אנשי עסקים רבים מתחילים לגלות את המדינות הללו, ואת הפוטנציאל העסקי הגלום בהם, בעיקר הודות לכוח העבודה הזול יחסית שקיים בהן, ובעיקר בזכות חומרי הגלם המצויים בהן.