איזה כיף לנו בלוטוס

המקום הכי שמח בעולם", כך כינו מפתחים את החדר של חטיבת Sametime בכינוס השנתי של לוטוס באורלנדו, פלורידה, שהתקיים בחודש שעבר. טוב, מדובר בהגזמה מיקרוקוסמוסית השמורה למפתחי תוכנה. אבל היה בזה משהו. בחדר הזה, שבו משלו אנשי יוביק הישראלית, חברה בבעלות מלאה של לוטוס/יבמ, היה משהו שדמה יותר לאווירת סטרט-אפ נלהבת. לא היה בו הרבה זכר לחדרי תצוגה אחרים בכינוס הזה, שאירח כ-10,000 איש באחד מארמונות הפלסטיק של ממלכת דיסני.

לא מעט אנליסטים סברו שרכישתה של לוטוס בידי יבמ בשנת 1995, ב-3.5 מיליארד דולר (אז זה נחשב הרבה מאוד), היתה טעות איומה. האינטרנט, הם ניבאו, תנחית מכת מוות על תרנגולת הזהב של החברה - תוכנת ה-Notes.

אלא שארבע שנים מאוחר יותר, ה-Notes - השייכת לשוק תוכנות ה-groupware, שהיקפו מוערך בכ-12 מיליארד דולר בשנה - חיה ונושמת. לפי דו"ח של IDC, לוטוס נוטס ודומינו (שרת האינטרנט של נוטס) שמרו על הובלתן בשוק, עם 13.44 מיליון משתמשים ברחבי העולם בשנת 1998. שנייה בתור עומדת מיקרוסופט, עם תוכנת האקסל בת השנתיים וחצי שלה, עם 11.78 מיליון משתמשים. הרחק מאחור, במקום השלישי, ניצבת ה-GroupWise של נובל.

ולוטוס לא רק חיה ונושמת על אף האינטרנט, אלא נושמת אינטרנט. אחת הטכנולוגיות שנועדו לאפשר ללוטוס לשמור על היתרון התחרותי שלה ולהיות מוצר המזוהה עם מהפכת האינטרנט הוא ה-Sametime - אפליקציה שהיא ברובה הגדול תוצרת כחול-לבן. ולפי הקירקורים סביב אנשי יוביק מרחובות ומספר ההכרזות על האפליקציה בכינוס, בלוטוס/יבמ אוהבים מאוד לאהוב אותה.

וכך נולדה האפליקציה הזאת: בשנת 1998 רכשה לוטוס שתי חברות שעסקו בפיתוח תוכנות לקישוריות בזמן אמת - את דאטה-בים (DataBeam) האמריקאית ואת יוביק (Ubique) הישראלית. את המזומנים הניחה על השולחן האמא העשירה, יבמ. זאת, למרות שלפי הסכם הרכישה עתידה היתה יוביק (כמו גם דאטה-בים) להפוך לחטיבה נפרדת בתוך חטיבת מוצרי התקשורת של לוטוס. סכום הרכישה של יוביק לא נמסר. החברה נרשמה כרכישה של יבמ ישראל, שאינה חברה ציבורית ולכן אינה חייבת בדיווח - זאת, למרות שליבמ ישראל אין שום קשר ישיר עם יוביק.

תוכנת ה-Sametime נולדה מתוך הזיווג בין שתי הרכישות הללו. היא משלבת כלים המאפשרים שיתוף מסמכים מדאטה-בים וכלי הידברות כמו צ'ט, מודעות לנוכחות (awareness) ומשלוח מסרים מיידי מאת יוביק. ויותר מזה, ה-Sametime אף יכולה לזהות אם המשתמש פעיל, ולא רק אם הוא מחובר לרשת. אם המערכת אינה קולטת כל פעילות במשך 15 דקות, משתנה הסטטוס של המשתמש (ל-Iױm away). עניין הסטטוס זועק כמעט מכל פינה בלוטוס, וזה נוח מאוד. כשפותחים הודעת דואר, למשל, מופיע הסטטוס של שם השולח ליד שמו, וכך אפשר לדעת אם הוא פעיל, נוכח וכו'.

זה נחמד מאוד, אבל זה לא ממש חדש, תגידו. מיראביליס הרי כבר עושה דבר דומה די מזמן. אז על זה הרעש הגדול בכל זאת? לוטוס, כמו כל שחקן גדול בעולם המחשבים, ובעולם המיחשוב של אירגונים בפרט, רוצה להיות שחקנית אינטרנט 'קולית' וגדולה. ה-Sametime יקר כל כך לליבה משום שהוא מגביר את היכולת של משתמשיה לעבוד בקבוצות, ברשתות, ובמלת המפתח של עולם האינטרנט: קהילה (community). המוצר יכול להירכש במסגרת לוטוס נוטס ודומינו, אבל גם בנפרד, ולהתחבר ליישומים שונים, כולל לתוכנות יריבות לנוטס, כמו האקסל של מיקרוסופט.

ה-Sametime מביאה אל תוכנת ה-groupware הפופולרית בעולם, לוטוס, את היכולת של עובדים לחלוק מסמכים "חיים" בזמן אמת בעת "ישיבות" און-ליין ולחלוק מסמכים או יישומים בקבוצות עבודה עם יישומים כמו נטמיטינג (Netmeeting) של מיקרוסופט ודפדפן. במהלך העבודה, מאפשרת טכנולוגיית האובייקטים המשותפים (shared objects) למשתמשים לנוע בין יישומים כמו עיבוד תמלילים, גליונות אלקטרוניים ותוכנות לניהול פרויקטים, מבלי שכל אחד מן המשתמשים צריך שהתוכנה תהיה מותקנת אצלו.

במלים אחרות, ה-Sametime, שנחשפה לראשונה בכינוס כמוצר, היא כלי תוכנה לתקשורת מיידית דרך האינטרה-נט או האינטרנט. מדובר במשפחה של מוצרים, המאפשרת למשתמשים לאתר משתמשים אחרים על גבי האינטרנט, ללא קשר למקום הימצאותם הפיזי, להתקשר עימם ואף לחלוק איתם מסמכים או מידע חזותי אחר.

אז מה חדש כאן? כשהשתדכה ללוטוס/יבמ בינואר 1998, תמורת סכום סודי בהחלט, היתה יוביק, שהוקמה ב-1994 על ידי פרופסור אודי שפירא ממכון ויצמן, כבר 'גרושה'. בשנת 1995 נרכשה החברה על ידי אמריקה אונליין תמורת 14.5 מיליון דולר, אותה AOL שרכשה מקץ כמה שנים את מיראביליס במאות מיליוני דולרים.

בשנתיים שחלפו מאז רכשה את יוביק, לא שמרה AOL על אחזקותיה המלאות בחברה, ומכרה נתחים ממנה לחברות ולמשקיעים אחרים, טיפין טיפין, הכל תחת מעטה כבד של חשאיות. לבסוף, ב-1997, "שיחררה" AOL את יוביק חזרה לשוק. מה זה אומר במונחים כספיים - לחברות הפתרונים.

למרות היחסים המצוינים, כפי שמעיד מנכ"ל יוביק, אבנר שפריר, השוררים עד היום בין יוביק ו-AOL, לא הצליח השידוך. שפריר זוקף את העניין לחובת הבדלי ההשקפות בין החברות. "יוביק היא חברה עם חזון טכנולוגי עמוק", הוא אומר, ו-AOL "היא חברה של שירותים, לא חברה של מוצרים או של טכנולוגיה. AOL קנתה את מיראביליס בגלל ה-eyeballs, לא בגלל העומק הטכנולוגי. מה ש-AOL לא מיצתה בטכנולוגיה, היא מיצתה ביצירתיות ובגימיקים". ומה עניין מיראביליס ליוביק?

אבנר שפריר, יש הרבה קווי דמיון בין התוכנות. היה ביניכם איזשהו קשר?

"אני מעדיף לא להתייחס לזה. יש בזה משהו נכון. דרכינו הצטלבו, אבל לא עבדנו ביחד. אנשי מיראביליס יצאו מזאפא, ויוביק עבדה על פרויקטים שוטפים עם זאפא, אבל לא עם מיראביליס".

עינו של שפריר לא צרה בגרושתו. "AOL נתנה לנו אור ירוק לעשות ספין-אאוט. בסך הכל, היתה לנו תקופה טובה שם. אנחנו חייבים לחברה הרבה, כי היא נתנה לנו הזדמנות להעמיק את הטכנולוגיה תוך כדי עבודה איתה. אבל שמחנו לצאת, כי היינו מתוסכלים ברמה הטכנולוגית".

היום, אומר שפריר, נותנים לו הקשרים עם AOL יתרון גדול. כי גם בתור עובד לוטוס (למרות שהחברה נותנת ליוביק חופש פעולה מלא), צריכים אנשי יוביק לעבוד עם AOL. אחת ההכרזות הגדולות בכינוס באורלנדו היתה שיתוף הפעולה של לוטוס עם אמריקה אונליין.

לפי ההסכם בין שתי החברות, יופיעו תכנים של AOL על עמוד הבית של לוטוס, שאליו מתחברים עשרות מיליוני משתמשי התוכנה. כמו כן, 'תדבר' Sametime את הפרוטוקול של אמריקה אונליין. במלים אחרות, יכולות ההתקשרות בזמן אמת של האפליקציה יקושרו לבסיס המשתמשים של אמריקה אונליין, שלפי הדיווחים האחרונים עומד על 15 מיליון מנויים. עבור המשתמש הסופי באירגון, החיבור עם AOL הוא כמו לשבת באירגון ולחייג חיוג פנימי, אבל להתחבר דרכו לעולם הגדול.

אז AOL מקבלים אתכם עכשיו חינם.

שפריר: "אני חושב ש-AOL הרוויחה יותר בזה שנתנה לנו לצאת מאשר אילו היתה נותנת לנו להתמוסס בתוך AOL. וזה מה שהיה קורה לנו, היינו מתמוססים. על ידי זה שהיא נתנה לנו לצאת, AOL הרוויחה קשר עם קהילות ארגוניות".

אחת התופעות המדוברות בעולם האינטרנט, החובב כל כך את המושג קהילות, הוא הקהילות הארגוניות. אם ההון של האינטרנט הוא בסיס משתמשים, לא ייפלא ששחקנים רבים, בעיקר הפורטלס, רוצים לשים את ידיהם על קהילות הענק ששמן ארגונים. אבל איך מחברים קהילה אירגונית לקוסמוס הגדול? איך מגשרים בין השוק הארגוני המסורתי לבין האינטרנט החדשנית והקלילה? ההתקשרות בין אמריקה אונליין לבין לוטוס היא דרך מצוינת לשתי החברות להרוויח הון אינטרנטי, כל אחת מסוג אחר.

דו"ח של גרטנר שפורסם בינואר, החוזה את הטכנולוגיות החמות של השנה, טוען, כי "למרות הפופולריות שלהם על שירותים מקוונים, הכללת צ'ט ב-groupware, כמו לוטוס נוטס, בשנתיים הבאות, תביא ארגונים לאמץ צ'ט מעל גבי האינטרנט מהר יותר". אמריקה אונליין יודעת את זה. היא יודעת שככל שיש יותר צ'ט על גבי האינטרנט, וככל שיותר מן הטכנולוגיה של הצ'ט נמצאת אצלה (בקנייה או בהשאלה), היא תזכה ליותר תעבורה, ליותר eyeballs.

הרווח של אמריקה אונליין בעסקה עם לוטוס הוא בעצם הגדלת ה-eyeballs ואילו זה של לוטוס הוא בהפיכת הנוטס למדיום אינטרנטי - מהיר, מעודכן, גמיש, מחובר - ובכך שהיא הופכת למעין סמן ימני של הטכנולוגיה הפתוחה של Sametime בעולם ה-groupware. וזה לא רק יתרון תחרותי. כשמדובר בנוטס, זה תנאי להישרדות. ובמישור הקצת פילוסופי, יש כאן הוכחה נוספת לקוסמופוליטיות של האינטרנט וליכולתה לשבור את התבניות העסקיות של העולם הישן - ליכולתה לשבור ולטשטש לא רק את גבולות השיוך הלאומי, אלא גם את המידור והחציצה המסורתיים של השוק.

התוצאה היא, שיוביק עושה בעצם enabling technology לקהילות. ואת ההבנה העמוקה של מושג הקהילה, מעיד שפריר, היא קיבלה ב-AOL. "אבל לוטוס", הוא חוזר ומדגיש, "היא הבית הנכון שלנו. בבת אחת הבשיל בכנס החזון של יוביק: פטנט מיוחד ל-awareness ופלטפורמה פתוחה. כשחיפשנו משקיעים, אחרי שעזבנו את AOL, אמרו לנו: עזבו את הפלטפורמה הפתוחה, תמכרו אפליקציה, אבל התעקשנו על זה. אם להשאיל משפט ממקום קצת אחר, אנחנו מרגישים פה משהו כמו 'צדיקים מלאכתם נעשית נאמנה'".

נשמע מאוד אקדמי.

"לא אקדמי, טכנולוגי. יוביק שרדה ומצליחה בעקבות חזון קונסיסטנטי וברור עם דגש טכנולוגי, וזה דבר שמנצח. אומרים ביוביק, "בלוטוס נותנים לנו לרוץ קדימה עם הטכנולוגיה, ואנחנו, בעצם, די חופשיים לעשות מה שאנחנו רוצים. למרות שאנחנו שייכים לענק, אנחנו עובדים באווירת סטרט-אפ. מצד שני, אנחנו חברה מבוססת, שלא צריכה לדאוג לגיוס הבא. הדברים הלא טובים של להיות סטרט-אפ נעלמו".

מה הדרייב עכשיו, כשאתם %100 של לוטוס וענק כמו יבמ?

"אנחנו מכירים בערכנו. כשקנו אותנו, בכיר ביבמ אמר לנו: 'אסור לכם להרגיש כאילו חברה של מאות אלפי עובדים קנתה חברה של 40 איש, אלא כאילו חברה של 40 איש קנתה כוח שיווק ומכירות של מאות אלפי עובדים. כמה שהמשפט לא נכון - כי יוביק לא רכשה שום דבר - אז צריך להגיד תודה, כי הרבה חברות אינטרנט נעלמו. אנשים שוכחים את זה, כולם מסונוורים מ-ICQ".

השאלה היא אם זה חזון עסקי.

"לא מכרנו כמו יוסי ורדי ולא הנפקנו. נטסקייפ, חברה טכנולוגית, נמכרה ב-3 מיליארד דולר, בחצי מחיר מאקסייט, שאין בה שום דבר טכנולוגי. אז לנטסקייפ אין חזון עסקי? חשבו שנטסקייפ תהיה יריבה של מיקרוסופט. היה לה חזון אדיר. יוביק היא חברה טכנולוגית וטכנולוגיה שווה היום פחות. אבל עדיין לא צריך להתבייש בטכנולוגיה. אנחנו רחוקים מהשוק, וזו היתה הדרך שלנו להצליח בתור חברה ישראלית. אישית, אני שמח, שהשנים של פיתוח שמושקעות ביוביק יביאו לזה שאנשים שהמון אנשים ישתמשו בטכנולוגיה, גם אם זה אומר לעשות חברות כמו AOL ואקסייט יותר טוב".

הכותבת היתה אורחת חברת לוטוס בכינוס השנתי באורלנדו, פלוריד