מסתובב בחרב שלופה

שר התשתיות, יוסף פריצקי, מסתובב בממלכה הקטנה שלו עם חרב שלופה, ומחפש ראשים. זה התחיל עם יו"ר דירקטוריון מקורות, אורי שגיא, שהתבשר בראשית אפריל 2003 שאם לא יקדם את השינוי המבני חוזהו לא יוארך. שגיא עדין בתפקיד.

הבא בתור היה יו"ר בז"ן, עובדיה עלי, שהמינוי שלו הוארך בסופו של דבר, רק לאחר שהתחייב שיסכים לחלוקת החברה והפרטתה תוך פרק זמן קצוב.

בשבוע שעבר, בכנס מים שארגן המי"ל, אמר פריצקי, שראשם של כל אלה שאינם מקדמים את ההתפלה נמצא בסכנה. שמו של נציב המים, שמעון טל, אמנם לא הוזכר על הבמה, אך ברור היה למי מכוונים הדברים.

גורמים במשק המים אמרו אחר כך, שפריצקי יודע בדיוק מי מעכב את ההתפלה, אך במקום לחפש את האשמים במשרדו ובמשרד האוצר, הוא מחפש אותם דווקא בנציבות המים.

לא עבר שבוע, וחרבו השלופה של פריצקי מצאה לה יעד חדש - מקורות, אלא שהפעם הוא איים וגם ביצע.

מה בדיוק יקרה קשה לנחש. מקורות היא חברה ממשלתית, שיש לה דירקטוריון שרק לו יש סמכות למנות ולפטר את המנכ"ל. לשר התשתיות יש אמנם נציגים בדירקטוריון שצריכים לייצג את מדיניותו, אך אסור לשכוח שבדירקטוריון יש חברים נוספים.

גורמים במשק המים אמרו, שיתכן שפריצקי עשה כמה בירורים בדירקטוריון, כדי להיות בטוח שהוא לצדו, ורק אז שחרר את הודעת הפיטורים. באותה נשימה אמרו, שאם היה מבצע מהלך כזה, אין ספק שהוא היה דולף החוצה, ומגיע לאוזניו של אפשטיין.

העובדה שאפשטיין, כמו רבים אחרים במשק המים, הופתעו מהמהלך - מרמזת יותר מכל שפריצקי לא עשה את שיעורי הבית הנדרשים. אם לא יצליח בסופו של דבר להביא לפיטוריו של אפשטיין, תגרם לו מבוכה רבה.