משה טרי: שוק ההון סובל מבעיות ריכוזיות וחוסר אמון

טרי סבור כי שוק ההון סובל מבעיות מבניות, בעיקר של נזילות וריכוזיות, וכן מבעיה של חוסר אמון.

מהנתונים שהציג טרי בנושא הנזילות, מצטיירת תמונת מצב עגומה: נפח המסחר היומי במניות ובניירות ערך עומד השנה על 45 מיליון דולר ליום, לעומת 115 מיליון דולר ב-2000. מהירות המיחזור נמוכה מאוד בישראל, 27%, לעומת 84% בלונדון ו-359% בנאסד"ק. ערך השוק של החברות הנסחרות נמוך מאוד - 43 מיליון דולר אשתקד, למרות שמספר החברות הנסחרות גדול מאוד ועומד כיום על 624. בלמעלה מ-300 מניות היתה פחות מעיסקה אחת ליום בממוצע, ב-2002-2001.

לדברי טרי, הסיבות לעיוותים הללו הן מבניות. לטענתו, הכמות הצפה בשוק מהווה רק 30% מהמניות הרשומות למסחר. רוב החברות הרשומות למסחר קטנות, ומשקיעים רבים, במיוחד מוסדיים, לא מתעניינים בהן. המשקיעים המוסדיים לא פועלים בבורסה באופן דינמי: 67% מנכסיהם מושקעים בניירות ערך לא סחירים.

בעיה נוספת היא הריכוזיות בשוק ההון: רק ב-49 מתוך 624 החברות הציבוריות, מחזיקים בעלי השליטה בפחות מ-50% מהון המניות של החברה. מרבית המסחר מתרכז במספר קטן של מניות.

באופן דומה, סובל גם שוק האג"ח מבעיות של נזילות וריכוזיות. כך למשל, האג"ח הקונצרני אינו מפותח והאג"ח הממשלתי ממשיך להיות דומיננטי, ומרכז 99% מהמסחר.

טרי מציע שלושה סוגי פתרונות. הראשון - הרחבת היצע אפיקי ההשקעה בשוק, לרבות הקמת שוק אג"ח קונצרני נזיל ועמוק. כמו כן, הרשות מתכוונת להקל בדרישות הגילוי בתשקיפים של אג"ח וניירות ערך מסחריים, בהתבסס על המלצות ועדת בכר.

אפיק שני של פתרונות עוסק בהרחבת מעגל המשקיעים. הרשות תומכת בכניסת קרנות הפנסיה לשוק ההון, פועלת לאפשר לקרנות הנאמנות להשקיע בנכסים חדשים ולהרחיב את רשימת המשקיעים המוסדיים.

אפיק הפעילות השלישי הוא שכלול תשתית המסחר. הרשות מתכננת רפורמה בשיטת החיתום. על פי שיטת ההקצאה החדשה, ההקצאה למשקיעים מוסדיים תיעשה על פי שיקול דעת החתמים, וההשקעה למשקיעים אחרים תיעשה במכרז על הכמות, בהתאם לחלקו של כל מזמין מסך ההזמנות. הזמנות אלו יהיו אנונימיות והמחיר יהיה אותו מחיר שנקבע למשקיעים המוסדיים.