אינטל נכנסת לתחום הטלקום דרך ישראל

החברה תפתח בישראל את שבבי התקשורת העתידיים. מתכננת לפתח וליצר מתגי תקשורת מהירים שיאפשרו תקשורת דיגיטלית בין הרכזות לבתי הלקוחות

רוני ליפשיץ

חברת אינטל העולמית נכנסת לתחום הטלקום (מוצרי תשתית לחברות הטלפון הגדולות). לישראל יהיה תפקיד מרכזי במהלך החדש. אינטל מקימה בישראל את מרכז פיתוח השבבים שלה לייצור מתגים ומערכות תקשורת עבור חברות הטלקום. החברה מתכננת לפתח וליצר מתגי תקשורת מהירים שיאפשרו תקשורת דיגיטלית מהירה בין הרכזות האזוריות לבית הלקוח.

תחום זה נקרא "חוג המנוי הדיגיטלי" (Digital Line Subscriber) ומשמש יעד עיסקי וטכנולוגי לחברות תקשורת רבות, במטרה להאיץ את מהירות השימוש באינטרנט ולספק שירותי רשת חכמים דרך הטלפון.

כל שבבי התקשורת של החברה יפותחו בארץ. מרכז הפיתוח הישראלי של חטיבת תקשורת הרשתות (NCG) של אינטל מעסיק היום כ-200 מהנדסים ואחראי על מספר פיתוחים מרכזיים. בין השאר, הוא זכה בשלוש השנים האחרונות ברציפות, בפרסי הפיתוח המצטיין ביותר של אינטל.

ל"גלובס" נודע, כי אינטל מתכננת לגייס בשנה הקרובה כ-100 מהנדסים בישראל, המתמחים בתחומי התקשורת, מעבדי האותות הספרתיים (DSP) והתוכנה. יוסי לוי, מנהל NCG ישראל, אישר כי פיתוח שבבי הטלקום של אינטל ייעשה כולו בישראל. "שבבים ל-NCG עושים רק בישראל", אמר.

מדובר ביוזמה חדשה של אינטל העולמית, שהחליטה להרחיב את נוכחותה ולהיכנס לתחומי התקשורת רחבת הפס ותשתיות התקשורת. ההחלטה קיבלה תאוצה לפני 3 חודשים, כאשר חטיבת התקשורת בחברה הפכה ל"קבוצת רשתות תקשורת", שמעמדה מקביל למעמד קבוצת המעבדים, המייצרת את המעבדים המרכזיים ברוב המחשבים האישיים בעולם. בתוך כך הציבה אינטל לקבוצה החדשה יעד מכירות של 2-1 מיליארד דולר בשנת 99'.

למהלך האחרון של אינטל עשויה להיות השפעה עמוקה על תעשיית התקשורת העולמית - ועל ישראל. ככל הנראה, בשלב הראשון מתכננת החברה להיכנס לתחום ה-DSL, בו קיימת פעילות ישראלית עניפה. בתחום זה פועלות בארץ החברות אורכית, אי.סי.איי טלקום, EDSL, סוון אלקטרוניקה ומטהלינק. עדיין לא ברור כיצד הקמת מרכז התמחות מתחרה בישראל עשויה להשפיע עליהן, אולם סביר להניח שתגבר התחרות בגיוס מהנדסים בתחומים הרלוונטיים: מעבדי אותות ספרתיים, פיתוח שבבים ותוכנות תקשורת.

כניסתה של אינטל לתחומי התקשורת לא מבוצעת באחת, והיא נכנסה לשוק בהדרגה, מאז החליטה לבדוק את שוק התקשורת לפני 6 שנים. אז היא עסקה בעיקר בפיתוח שבבי תיאום לרשתות תקשורת מקומיות, ובייצור כרטיסים, או קופסאות תקשורת, לרשתות מקומיות קטנות. בהדרגה היא העלתה את רמת המוצרים ונכנסה לתחומי תקשורת מרכזיים יותר ויותר. כיום מפתחת החברה ומספקת מתאמי תקשורת לרשתות תקשורת מהירות כמו פאסט-את'רנט, ובימים אלה מפתחת שבבים ומתגים לגיגה-את'רנט.

הופעתה של רשת האינטרנט המסחרית הובילה את אינטל בהדרגה לתחום התקשורת. בחברה הגיעו למסקנה כי האיטיות של הרשת מעכבת רכישת מעבדים מתקדמים יותר, ולכן תפקיד חטיבת מוצרי הרשת היה לפתח מוצרים ש"ישחררו את הפקק". ההנחה היתה שעם ההקלה על זרימת המידע באינטרנט, הלקוחות ירכשו מחשבים חזקים יותר. כלומר, החטיבה נועדה לתמוך בקבוצת מעבדי המחשבים.

אלא שהפיכתה של חטיבת רשתות התקשורת לקבוצה, מרמזת על שינוי בגישה: התקשורת הופכת לעסק עצמאי בפני עצמו. נשיא אינטל, קרייג ברט, סימן את היעד לפני שנה בדיוק. בפברואר 98' הוא הציג את יעדי התקשורת של אינטל, והודיע שהם יתרחבו מהבית אל האירגון. על פי הערכתו, בתוך עשור יהיו בעולם מיליארד מחשבים מקושרים, וכדי לנצל הזדמנות זו, תספק אינטל פתרונות לכל טווח הלקוחות - מהבית ועד העסק המסחרי. "אינטל תספק פתרונות קישוריות המתאימים לצרכים של כל סוגי הלקוחות", אמר.

באותה הזדמנות הוא גילה, כי החברה החליטה לספק פתרון לקישור מחשבים שונים בתוך הבית. בחודש פברואר 97' היו בארצות הברית 14 מיליון בתים בהם פועל יותר ממחשב אחד. בשנת 2000, אינטל העריכה, יהיו 30 מיליון בתי אב כאלה. כיום אגב, מתברר שהערכות אלה היו צנועות. "התברר לנו שמבין המחשבים החדשים הנרכשים בשוק", הסביר יוסי לוי, "רוב המחשבים נרכשים על ידי אנשים שקנו מחשב בעבר, ורק המיעוט על ידי אנשים הקונים את המחשב הראשון שלהם". ממש בשבועות האחרונים הוציאה אינטל לשוק שבב חדש, שפותח בישראל, והמאפשר לקשר כמה מחשבים בתוך הבית, באמצעות כבלי הטלפון המצויים בכל דירה בישראל.

השבב פותח על ידי מרכז הפיתוח הירושלמי, שנרכש מחברת דיגיטל כחלק מהמהלך בו קיבלה אינטל את קווי הייצור של דיגיטל, לפני מכירתה של האחרונה לחברת קומפאק.

כניסתה של אינטל לשוק התקשורת מזכירה, באופיה, את כניסת מיקרוסופט לשוק מערכות התוכנה האירגוניות הגדולות. שתי החברות יצרו קודם כל בסיס לקוחות צרכני ענק: מיקרוסופט באמצעות מערכת הפעלה המותקנת ברוב המחשבים בעולם, ואינטל באמצעות מעבד המפעיל את רוב המחשבים האישיים בעולם.

לאחר מכן החלו שתי החברות לספק מוצרים לעסקים קטנים (מיקרוסופט: חלונות NT) וכיום הן פונות לאירגונים הגדולים ולתשתיות תקשורת (כניסת מיקרוסופט לתחום התקשורת הסלולרית והאינטרנט). תחום רשתות התקשורת באינטל עושה מהלך דומה: מאספקת כרטיסי תקשורת לרשתות עיסקיות קטנות נכנסה אינטל תחום הרשתות המהירות (פאסט את'רנט). רשתות אלה פועלות במהירות של 100 מגהביט לשנייה, ומשמשות בעיקר בעסקים קטנים ובינוניים. בישראל מפתחים את השבבים לכרטיסים אלה, כאשר התחרות העיקרית היא מול חברת טרי-קום.

כיום כבר פועלת אינטל בתחום רשתות הגיגה-את'רנט, הפועלות במהירות של 1,000 מגהביט לשניה. היא משתפת פעולה עם סיסקו בתחום, שת"פ שעשוי ליהפך לתחרות קשוחה, משום שהדור החדש מיועד לאירגונים גדולים ולספקי שירותי אינטרנט - "השוק הביתי" של סיסקו. מומחים רבים מעריכים שטכנולוגיית גיגה את'רנט מהווה תחרות ישירה בטכנולוגיית תקשורת מהירה אחרת, ATM, המשמשת בתחום תשתיות האינטרנט ובידי ספקיות טלקום.

ההגדרה החדשה של יעדי NCG מכניסה את אינטל לשוק התקשורת המרכזי. האם היא תתחרה ביצרניות גדולות כמו לוסנט או סימנס? במידה שכן, הדבר ייצור מצב חדש לחלוטין בשוק התקשורת העולמי. לאינטל כתפיים רחבות מאוד. על פי האומדן, מכירות NCG מסתכמות כיום בכמיליארד דולר.

עם תקציב מחקר ופיתוח בהיקף של יותר מ-2.5 מיליארד דולר בשנה, ועם תשתית ייצור השבבים הגדולה והמתקדמת בעולם - כמעט אין תחום אותו היא לא יכולה להוביל - אם תחליט לעשות כן