מסמך פנימי של החשכ"ל: ציון חיובי למדיניות המוניטרית של בנק ישראל

84% מהשקעות הזרים התמקדו באג"ח לא צמודות מסוג "גילון חדש" ו"שחר". "איגרות אלה רגישות במיוחד לזעזועים מקרו-כלכליים, וההשקעה בהן מעידה על אמון המשקיעים הזרים במשק הישראלי ובמדיניות הפיסקלית והמוניטרית של הממשלה ובנק ישראל", אומר המסמך.

עוד נאמר, כי הייסוף החד בשער השקל הביא לירידה בציפיות האינפלציוניות, ויצר ציפיות בשוק ההון להמשך הורדת הריבית ע"י בנק ישראל.

כלכלני אגף החשכ"ל באוצר מציינים עוד, כי המשך ירידת הריבית בארה"ב הביא משקיעים רבים בעולם לחפש אחר איגרות חוב בעלות תשואה גבוהה. בנוסף, ירידת סביבת הסיכון של המשק הישראלי והתשואות הגבוהות הפכו את איגרות החוב של ממשלת ישראל, בעיקר איגרות החוב הלא צמודות, לאטרקטיביות במיוחד עבור משקיעים זרים.

מחברי המסמך מגלים, כי בתי השקעות מובילים, כדוגמת מורגן-סטנלי ודויטשה-בנק, אף פירסמו המלצות חד-משמעיות לרכישת איגרות חוב ממשלתיות ישראליות. כתוצאה מכך הזרימו משקיעים זרים כסף רב לשוק איגרות החוב הממשלתיות המקומי. לדבריהם, האופטימיות ששררה בשוק ההון לא פסחה על שוק האג"ח הממשלתיות.

במחצית הראשונה השנה אופיין שוק האג"ח הממשלתיות בירידת תשואות חדה ועליית שערים באפיקים צמודי המדד והלא צמודים, בדומה ל-2002. ממוצע מחזורי המסחר היומיים נותר ברמה גבוהה, של כ-740 מיליון שקל, בממוצע.

עוד קובעים הכלכלנים, כי במחצית הראשונה ב-2003 הסתמנה הפחתה בחוסר הוודאות במשק הישראלי, ומנגד אופטימיות רבה בשוק ההון, שבאה לביטוי בעליות שערים חדות.

לדברי הכלכלנים, התהליכים החיוביים במשק ובשוק ההון הושפעו בעיקר מסיומה המהיר של המלחמה בעיראק, ללא מעורבות ישראלית, וממעורבות מחודשת של הממשל האמריקני בסכסוך הישראלי-פלשתיני ופעילותו הנמרצת ליישום מפת הדרכים. כל אלה הביאו לירידה חדה בפרמיית הסיכון של ישראל, בניגוד לשנה הקודמת. בנוסף נאמר, כי הממשלה יזמה חבילת צעדים לצמצום הגירעון בתקציבה ולרפורמות מבניות, שהבולטת בהן היא הרפורמה בקרנות הפנסיה.

אישור מתן הערבויות האמריקניות ע"י הממשל והקונגרס בארה"ב פתח אפיק מימון נוסף וזול למימון גירעון הממשלה, שיוריד את הלחץ משוק ההון המקומי. הנפקת אל-על אותתה על מחויבותה של הממשלה לחידוש תהליך ההפרטה, ותרמה גם היא להתעוררות המחודשת של שוק ההון.

בסיכום המחצית הראשונה ב-2003 רשמו שערי איגרות החוב הממשלתיות עלייה נומינלית של 9.3% בממוצע חודשי, לעומת ירידה של 2% בתקופה המקבילה אשתקד. האפיקים צמודי המדד רשמו עליית שערים ממוצע של 8.3%. האפיקים הלא צמודים רשמו עליית שערים ממוצעת של 12.7%. מנגד, האפיקים צמודי המט"ח רשמו ירידת שערים ממוצעת של 8.4%.