מסלולים חדשניים

ברשימה שלישית (ואחרונה) זו, נציג בפני הקוראים את המלצות צוות המשימה לעניין מיסוי שוק ההון ורווחי ההון (בנושאים שלא נכללו בהמלצות הצוותים האחרים), כפי שהוצגו בפני חברי הוועדה ע"י יו"ר ועדת המסים רו"ח ישראל שטראוס, ביחד עם שני ראשי צוות המשימה המיוחד, רואי החשבון דורון כוכבי ורן ארצי.

ראוי להקדים ולציין כי להמלצות צוות המשימה המיוחד צורפה הערה מקדמית, מטעמה של ראשות ועדת המסים של לשכת רואי חשבון בישראל, בזו הלשון:

"חלק לא מבוטל של ציבור האזרחים אשר מחזיקים בניירות ערך סחירים הרשומים למסחר הן בישראל והן בחו"ל ספג הפסדים ניכרים, שטרם מומשו. מסיבה זו, ומנימוקים אחרים, חלק מחברי ראשות ועדת המסים סבור שאין מקום, כרגע, למיסוי רווחי הון בבורסה, זולת אם יותרו לקיזוז הפסדי העבר והוצאות המימון בעבר".

להלן סקירת תמצית ההמלצות, שהוכנו ע"י צוות המשימה המיוחד בכפוף להערה המקדמית דלעיל:

רווחי הון מניירות ערך סחירים

יש לקבוע את הרווחים (ואת ההפסדים) על בסיס מימוש בלבד, תוך ניכוי מס במקור בשיעור נמוך של חצי אחוז עד אחוז מהתמורה.

הוצעו שתי חלופות לחיוב במס על רווחי הון מניירות ערך סחירים, ואלו הן:

* הטלת מס בשיעור של 25% על רווחי הון ריאליים (נטו) ממימוש ניירות ערך סחירים, תוך כדי התרת ניכוי עלויות והוצאות מימון ריאליות. בחלופה זו יהיה דין אחד לניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל ולאלו הנסחרים בבורסה מחוץ לישראל, ותחול חובת דיווח על הנישום.

* האפשרות אופציונלית לבחור כי ניכוי המס במקור יהיה סופי (בכפוף לכך שאכן נוכה בפועל מס במקור). במקרה כזה תחול השיטה לגבי מכלול השקעותיו של הנישום, לתקופה שתיקבע מראש (הומלצה תקופה של שלוש שנים).

בחר הנישום לדווח לפי החלופה הראשונה, יהיה זכאי לבחור כי החישוב יתבצע (לעת המימוש) בהתאם לעלותם המתואמת של ניירות הערך הרשומים למסחר בבורסה (בישראל ובחו"ל) - ולא לפי שוויים בבורסה במועד הקובע - ואז תחול בחירתו על כל השקעותיו לתקופה שתיקבע מראש (הומלצה תקופה של שלוש שנים). כן יותר קיזוז כנגד רווחי הון - והפסדי הון - ממקורות אחרים.

הומלץ לשנות את שיעור המס על רווח הון ממימוש ניירות ערך "זרים" (הרשומים בבורסה בחו"ל) ולהתאימו לשיעור החל על רווח הון מניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה בישראל.

מיסוי ריבית מחסכונות לטווח ארוך

הומלץ לבחון היטב את השאלה העקרונית (האם להטיל מס על ריבית מחסכונות), שכן מס שכזה עלול להביא לפגיעה משמעותית בחסכון (שהרי ההשקעה בחסכון לטווח ארוך נעשית בדרך כלל ע"י יחידים שאינם אנשי עסקים, הרוצים להבטיח את עתידם לעת זיקנה).

אם יוחלט, בכל זאת, על הטלת המס (על ריבית מחסכונות) הוצע להקפיד על נקודות אלו:

* הומלץ להטיל מס בשיעור מופחת (שלא יעלה על 25%, לכל היותר) על ריבית ריאלית מחסכונות לטווח קצר בלבד, ובדרך זו לעודד חסכון לטווח ארוך.

* הומלץ לפטור יחידים מעל גיל 65 או 70 מהמס על חסכונותיהם, שהרי מדובר באנשים שכבר שילמו בעבר מס על הכנסותיהם ואין להם פיצוי בהקטנת שיעורי המס הישיר שתבוא בעתיד.

* הומלץ להימנע מהטלת המס על החסכונות שנפתחו בעבר (גם לא בתחנת היציאה הראשונה, כפי שהציעה ועדת בן-בסט).

ניתן להתרשם, בעת השוואת ההמלצות עם מעשה החקיקה בפועל, כי בנושאי שוק ההון והחסכון - שקרובים ללבו של התושב המצוי הרבה יותר מהנושאים האחרים בהם עסקה ועדת רבינוביץ' - בחרו חברי הוועדה לפלס דרכם במסלולים חדשניים, שאינם בהכרח ידידותיים למשתמש.

הלכה למעשה, המלצות מהותיות של לשכת רואי חשבון (בהקשר זה) לא נתקבלו על ידי מומחי הוועדה (ומומחי המס במשרד האוצר), בין אם הדבר נבע משיקולים מקצועיים ובין אם הדבר נבע משיקולים תקציביים או פוליטיים.

יתרה מכך, הקלות מס מסויימות (בשל "ריבית מזכה") הוענקו ברגע האחרון ממש ליחידים, שמלאו להם 65 שנים (לגבר) או 60 שנים (לאשה), אך ורק כתוצאה מיזמתו של יו"ר ועדת הכספים של הכנסת דאז, ח"כ יעקב ליצמן, ולפי הצעת צוות פעולה שנקבע על ידיו, אד-הוק, לנושא חשוב זה (בהשתתפותם של נציגי לשכת רואי החשבון).

תקצר היריעה מלהסביר את מסלולי המיסוי הרבים, המפותלים והמעורפלים - בכל הקשור לשוק ההון ולחיסכון - כפי שנכללו בסופו של דבר בפקודת מס הכנסה, בניגוד להמלצות לשכת רואי החשבון בישראל, אך מידת ההגינות מחייבת להוסיף שתי הערות ואלו הן:

* חברי ועדת רבינוביץ' - כולם או מרביתם - סבורים כי במהלך החקיקה (ובמיוחד במהלך חקיקת המשנה) קיבלו המלצותיהם תפנית בלתי צפויה, ובשל כך נערמו קשיים מיותרים בדרך ליישומן, הלכה למעשה.

* מהלכי מיסוי "פשוטים" הינם, לכל הדעות, יעילים ונוחים לביצוע לאין שיעור - בהשוואה למהלכים "המתקדמים" - אך אין בהם סממנים של פרוגרסיביות וסלקטיביות. כתוצאה מכך, קשה עד למאוד לשווקם למומחים, לאנשי האקדמיה ולעורכי הטורים והכתבים הכלכליים למיניהם.