ב.מ.וו לוקחת את השליטה לידיה

על רקע הפסדיה של רובר ב-98', חוסנה של הליש"ט ושינוי מגמה של ב.מ.וו לקראת מדיניות רכש ריכוזית, מתכוונת היצרנית הגרמנית להעביר הזמנות בשווי 2 מיליארד דולר למפעלים בחו"ל

על רקע המשבר שבו שרויה יצרנית הרכב רובר והציפיות כי תדווח בקרוב על הפסד של 600 מיליון ליש"ט בשנת 1998, כמו גם ירידה משמעותית במכירותיה ובהכנסותיה, מתכוונת החברה-האם, יצרנית הרכב הגרמנית ב.מ.וו, להעביר בהדרגה, במהלך השנתיים הקרובות, הזמנות רכש לחלקי רכב של רובר בשווי של כ-2 מיליארד ליש"ט אל מחוץ לתחומי בריטניה.

צעד זה מנחית מכה קשה מאות חברות בריטיות, החל מקבוצות ענק כמו בריטיש סטיל, פילקינגטון גלאס, לוקאס-ווריאטי ויוניפארט וכלה בחברות משפחתיות קטנות לייצור רכיבים הפועלות בווסט מידלאנד, איזור הפעילות של רובר.

הסיבה לשינוי באסטרטגיית הרכש מונעת על ידי שני גורמים עיקריים. האחד, ב.מ.וו נחושה בדעתה להדק את אחיזתה על זרוע הפעילות הבריטית שלה, תוך שהיא מתכוונת להשתלט על חשבון ההוצאות השנתיות של הקבוצה כולה, המסתכם ב-11 מיליארד ליש"ט, מהם 7 מיליארד ליש"ט מוקדשים לרכישת חלקי רכב שונים וחומרי גלם לדגמי ב.מ.וו, ואילו היתרה בסך 4 מיליארד דולר מיועדת לרכישות עבור דגמי רובר ולאנד-רובר, החל משנת הדגם 99'.

שנית, הקבוצה מתכוונת לפצות על חוסנה של הליש"ט על ידי העברת מרבית רכישות חלקי הרכב ליבשת אירופה. בנוסף, אם על רקע חוסנה של הליש"ט, יהיה שוויה גבוה מ-2.70 יורו, כאשר יאומץ המטבע האירופי האחיד על ידי 11 מדינות האיחוד האירופי ב-1 בינואר הקרוב, אזי יואץ בהרבה קצב הרכישות של חלקי רכב שונים מחוץ לתחומי בריטניה.

רובר כבר הזהירה באביב שעבר כי אם הליש"ט תישאר ברמה של 2.70 מארקים גרמנים, היא תעביר בהדרגה חלק מרכישותיה, בשווי של 1 מיליארד ליש"ט, שהם כרבע מתקציב הרכש השנתי המוקדש לחלקי רכב, אל מחוץ לתחומי בריטניה ומחוץ להישג ידם של הספקים הבריטים.

הספקים הבריטים הגיבו באופן מיידי על ידי הוזלת מחיריהם. אלא שגם צעדים אופרטיביים אלו לא ישנו, ככל הנראה, את החלטות רובר, שבמהלך חצי השנה האחרונה החלה להפחית את יחס החלקים שהיא רוכשת מבריטניה מ-%90 ל-%85. היחס הזה אמור גם להמשיך ולרדת בכל פעם שתחתום החברה על חוזי אספקה ארוכי-טווח לחלפים המיועדים לפיתוח דגמים חדשים.

מקורות פנימיים בחברה טוענים כי בתוך שנתיים, תוציא רובר על הזמנות רכש בבריטניה לא יותר ממחצית מתקציב החלפים השנתי שלה, המסתכם ב-4 מיליארד ליש"ט. מגמה זו תלויה, בעיקר, בהצלחת תוכנית הרכש המשותפת שגיבשה ב.מ.וו, וכמובן, גם בחוסנה של הליש"ט. היצרנית הגרמנית היתה ועודנה אחת מהתומכות הנלהבות והקולניות ביותר הקוראות להצטרפותה של בריטניה לאיחוד האירופי המוניטרי, תוך שהיא טוענת כי על בריטניה לאמץ את המטבע המאוחד מוקדם ככל האפשר, במטרה להביא ליציבות מחירים רבה יותר בתעשיית הרכב האירופית.

גם אם נניח בצד את סוגיית חוסנה של הליש"ט, עשוי ניהול רכש מאוחד ממטה היצרנית במינכן להביא באופן בלתי נמנע לירידה משמעותית במספר ההזמנות שיוזרם לספקי החלפים הבריטים. גורם בחברה אמר אומנם כי אין כל כוונה בשלב זה להעביר את כל הרכש מבריטניה לידי מקור אחד ביבשת, אשר יספק לדוגמה את כל חומרי הגלם, כדוגמת זכוכית ומתכת. עם זאת, הודה אותו גורם כי חברות כמו בריטיש סטיל או פילקינגטון עשויות לאבד בעתיד נתח נכבד מאוד מהעוגה.

מדיניות הרכש הריכוזית של BMW צפויה לחסוך לקבוצה סכום כולל של 200 מיליון ליש"ט במהלך השנתיים הקרובות. בנוסף, מתכוונת היצרנית הגרמנית לקבל על עצמה את האחריות על ביצוע הרכש של כל חלקי החילוף עבור דגמי הקבוצה ואשר מוצעים למכירה למחזיקי כלי רכב מתוצרתה במרכזי שירות שלה בכל רחבי העולם. רובר כבר רמזה כי היא מתכוו נת להביא עד 2001 לסיום החוזה שלה עם יוניפארט, שבמסגרתו אמורה לספק לה יוניפארט חלקי חילוף לדיגמי הרכב שלה. עד כה גילתה יוניפארט, אופטימיות, והאמינה כי תצליח לשכנע את רובר לשנות את דעתה, אלא שהמעבר של החברה האם, ב.מ.וו, לקראת מדיניות רכש ריכוזית ינפץ מן הסתם את תיקוותיה.

צעד זה של ב.מ.וו הוא חלק מתוכנית רחבה יותר להרחיב את שליטתה על רובר. מטה היצרנית במינכן מתכנן גם לקחת לידיו את השליטה בתחומי בקרת האיכות בפעילויותיה השונות של הקבוצה ובנוסף, עובד עתה המטה על גיבוש מחדש של משלוחי הרכב לנקודות מכירה ברחבי העולם