בשבוע שעבר הגיע לסיומו הספיח האחרון בפרשת אייזנברג: הבוררות בין האם, לאה אייזנברג, לבתה, ליז הרדי, באשר לדרישתה של הרדי לקבל פיצוי מיוחד מאמה, בגין תרומתה לפשרה במשפחת אייזנברג.
הרדי טענה, שכתוצאה מהמאבק המשפטי שניהלה, ואשר הביא לביטול צוואתו של שאול אייזנברג המנוח, הושגה הפשרה בין אחיה, ארווין, לבין האם, שהבטיחה לאם 160 מיליון דולר מהעיזבון; בעוד לפי הצוואה, היתה אמורה האם להסתפק ב-2 מיליון דולר וזכות מגורים בביתה.
הרדי, באמצעות עו"ד אפי פרי, דרשה פיצוי מיוחד מהאם על בסיס שורת הסכמים ביניהן - כ-30 מיליון דולר; לחילופין - כ-20 מיליון דולר, או כל פיצוי אחר, וכן שיפוי בגין הוצאותיה המשפטיות, בגובה 3 מיליון דולר. האם ביטלה את ההסכמים, בנימוק כי הרדי, שהיתה אמורה לתמוך במאבקה כנגד ארווין, נהגה כלפיו בחביבות בבית המשפט. מעבר לכך, טענה האם, הרדי ניהלה מאבק מתוך מניעיה שלה, ולא מגיעה לה תרומה מיוחדת בגין כך.
הצדדים ניהלו בוררות בפני מנהל העיזבון, השופט בדימוס, אליהו וינוגרד, שקבע איזה מבין ההסכמים בין האם לבתה, תקף. ואולם, השתיים נחלקו ביניהן באשר לשני סעיפים בהסכם: האחד, המבטיח להרדי 3 מיליון דולר כשיפוי בגין הוצאותיה המשפטיות בתיק; השני, ובו נקבע כי לאחר מותה של אייזנברג, היא לא תקפח את הרדי לעומת שאר בנותיה.
באשר לסעיף השני, טענו באי כוחה של האם, עורכי הדין גיל אוריון ועופר ברוך, כי הסעיף חסר ערך, שכן הוא נוגד את חוק הירושה האוסר על ביצוע עיסקאות הנעשות בעזבונו של אדם בעודו בחייו. לטענתם, מדובר בהצהרה חסרת תוקף משפטי המהווה מחווה של פיוס מצד האם, על רקע המשבר ביחסים בינה לבין בתה, והדבר גם נמסר לבא כוחה. שמגר קיבל את הטענה, ונמנע מלקבוע פיצוי מיוחד להרדי; עם זאת, קיבל את תביעתה לתשלום 3 מיליון דולר בגין הוצאות משפטיות.
שני הצדדים, מכל מקום, מרגישים מנצחים. עו"ד אפי פרי: "תביעתה של הגב' הרדי, שלא התקבלה על ידי כבוד הבורר שמגר בפסק הבוררות, היתה תביעה קשה שהוכרעה מטעם משפטי, מבלי שהבורר נותן הכשר להתנהגותה של הגב' אייזברג. ואילו ביחס לתביעה שהתקבלה, גב' אייזנברג לא שילמה אגורה לליז גם לאחר פסק הבוררות הראשון של השופט וינגורד, שקבע שההסכם השני שביניהן, שבוטל על ידי הגב' אייזנברג - תקף. בשל כך נאלצנו לנהל בוררות נוספת בפני הנשיא שמגר, בה נדחו כל טענות הגב' אייזנברג , מדוע אינה צריכה לשלם לליז את הסך של 3 מיליון דולר. סכום זה שהינו סכום גבוה לכל הדעות בו חוייבה גב' אייזנברג על ידי הבורר, אינו יכול שלא לשקף את עמדת הבורר ביחס לתרומה הנכבדה שהגב' הרדי תרמה למאבקה של האם".
עו"ד גיל אוריון: "כפי שנהגה בעבר, גב' אייזנברג אינה מתכוונת להתייחס לפרטיהם של עניינים הנוגעים לבני משפחתה. עם זאת, יש להדגיש כי מדובר בתביעה של גב' הרדי נגד אמה בסכום של עשרות מיליונים של דולרים. תביעה זו נדחתה בפסק דין חד משמעי ומנומק היטב של שמגר.
"עובדה זו מדברת בעד עצמה. הסכום שנפסק התייחס רק לסעיף בהסכם שעניינו שיפוי בגין הוצאות משפטיות שהוצאו על ידיה ואינו מתייחס כלל לתרומתה של זו. הבורר קבע את שיעורו של הסכום שהיה מצוי במחלוקת בין הצדדים. אייזנברג היתה מוכנה לשלם את סכום השיפוי שהיה נקבע על ידי הבורר כבר במועד חלוקת העיזבון, ואף הציעה לבתה לעשות כן כבר לפני מספר שנים".
לא רק עורכי הדין של הבוררות מרוצים: גם לעורכי הדין שייצגו את הצדדים במהלך מניהול התיק, וגם לבוררים, יש סיבה להיות מרוצים. מתוך פסק הבורר, ניתן ללמוד כי שכר הטירחה של באי כוחה של הרדי, עורכי הדין יוסי שגב ופרי, עומד על 3 מיליון דולר.
האם ביקשה לקזז מהסכום הזה, הוצאות משפטיות שנגרמו לה כתוצאה מההליכים המשפטיים מול בתה, בגובה 750 אלף דולר. מכאן מובן, שהסכום מיועד לתשלום שכר הטירחה של אוריון. עורכי הדין שייצגו את האם בהליכים משפטיים קודמים, כמו ויעקב ויינרוט, ואבנר זינגר, נהנו משכר טירחה בגובה מיליוני דולרים האחד; מנהלי העיזבון הקודמים - פנחס רובין ויוסי גרוס, קיבלו כ-1.5 מיליון דולר; וגם שמגר לא טמן ידו בצלחת: בגין הבוררות הזו הוא קיבל כ-150 אלף דולר.
מתברר, שגם על וינגורד אין מה לרחם: בעד ניהול העיזבון והבוררות הקודמת, קיבל כ-300 אלף דולר. בקיצור, התיק הזה הביא פרנסה להרבה עורכי דין ובורררים; מבחינתם, חבל שהסתיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
