בג"ץ ביטל מינויו ללא מיכרז של מועמדו של פרוש למנהל המינהל לבנייה כפרית

בג"ץ ביטל היום (ג') את מינויו של שמעון אינשטיין כמנהל המינהל לבנייה כפרית במשרד הבינוי והשיכון. הביטול ייכנס לתוקף בעוד שישה חודשים, על מנת לאפשר למשרד ולאינשטיין להתארגן לקראת הפסקת העבודה. בכך קיבלו שבעת שופטי בג"ץ פה אחד את עתירת ההסתדרות והסתדרות האקדמאים כנגד המדינה ושר הבינוי והשיכון.

בג"ץ קבע, כי למעשה, כל המינויים שבוצעו על פי סעיף 23 לחוק שירות המדינה, שדן בהוספת משרות ע"י הממשלה ובקביעת משרות שהמינוי להן דורש את אישורה ואשר נעשו ללא מיכרז, נעשו שלא כחוק. עם זאת, מאחר שבג"ץ דן אך ורק בעתירה כנגד מינויו של שמעון אינשטיין בדרך זו, החליט בג"ץ שלא להתייחס למשרות האחרות.

באוגוסט 1996 אושרה באופן חריג העסקתו של אינשטיין כמנהל המינהל לבנייה כפרית. אינשטיין שימש קודם כיועץ סגן שר השיכון, מאיר פרוש, לענייני התיישבות, וכממלא מקום מנהל המינהל. באישור צויין, שאינשטיין אינו עומד בקריטריונים הדרושים למשרה זו, והמינוי נעשה בהתנגדות נציב שירות המדינה. בעקבות כך, הוגשה ע"י פרוש לממשלה בקשה להוספת משרת מנהל המינהל לרשימת המשרות לפי סעיף 23, אשר נחשבו פטורות ממיכרז.

בעקבות דיונים החליט היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לחזור בו מהתנגדותו למינויו של אינשטיין. בספטמבר 1997 החליטה הממשלה להוסיף את משרת מנהל המינהל לרשימת המשרות לפי סעיף 23 לחוק.

ההסתדרות עתרה לבג"ץ כנגד המינוי בטענה, כי המינוי ללא מיכרז הוא בלתי חוקי. ההסתדרות טענה, כי סעיף 23 איננו למעשה מעניק לממשלה סמכות לפטור משרות ממיכרז. ההסתדרות טענה, באמצעות עו"ד דליה פילוסוף ואורלי לייבו, כי הסעיף דן במינויים למשרות המצריכות את אישור הממשלה, אך לא פוטר את המשרות הללו ממיכרז. עוד טענה ההסתדרות, כי המינוי ללא מיכרז עומד בניגוד לנורמות המקובלות בשירות הציבורי.

השופטת טובה שטרסברג כהן, אשר כתבה את פסק הדין, קבעה, כי סעיף 23 דן בהוספת משרות לרשימה ע"י הממשלה, ובקביעת משרות שהמינוי להן דורש את אישורה. הסעיף לא דן בפטור ממיכרז, והוספת משרה לרשימה איננו פוטרת אותה ממיכרז.

יש מנגנון אחר, על פי סעיף 21, הקובע את הפטור ממיכרז, אך במקרה של אינשטיין הדבר לא נעשה. סעיף 23 בא להוסיף משרות לרשימה הדורשות את אישורה של הממשלה, ואיננו בא לקבוע, כי מינוי הדורש את אישור הממשלה, פטור ממיכרז. לאור האמור קבע בג"ץ, כי המנוי נעשה תוך חריגה מסמכות.

בית המשפט החליט שלא להתייחס למינויים הרבים האחרים שבוצעו עד כה בשיטה דומה, בשל העובדה שלא הוגשו עתירות פרטניות התוקפות את המינויים הללו. השופטת מבקרת בצורה חריפה את המינויים הפוליטיים, ואומרת, כי הם מהווים הפרת אמון של הרשות המבצעת כרשות ציבורית כלפי הציבור, עלולים לפגוע באמון הציבור בשירות הציבורי, פוגעים בעיקרון השוויון, ופוגעים ברמה המקצועית של עובדי הציבור אשר אינם נדרשים לגשת למיכרז.

עוד אומר בג"ץ, כי המינוי הפוליטי עלול להביא לניפוח המערכת, להסיט את שיקולי הרשות משיקולים ענייניים, להביא לניגוד עניינים ולחשש לשקילת שיקולים זרים, להשחתת המוסר הציבורי, לחוסר יציבות ולחוסר מקצועיות. מינויים כאלה עלולים לפגוע בטוהר המידות, במורל העובדים ובעקרונות היסוד של השיטה המשפטית בארץ.

הנשיא אהרון ברק והשופטים תאודור אור, אליהו מצא, משאל חשין, דליה דורנר ויצחק אנגלרד, הסכימו. את המדינה ייצגה עו"ד נורית אלשטיין, ואת אינשטיין - עו"ד משה בלטר. (בג"ץ 154/98)