ח"כ קולט אביטל (עבודה) יצאה היום (ה') בגינוי חריף לחמישה בנקים על סחבת שהם נוקטים מול לחצי הכנסת להשיב לקורבנות השואה או ליורשיהם נכסים שהופקדו בבנקים בארץ ישראל עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. "הם חושבים לעייף אותנו או שנתקע ובסך הכל זה די מבייש", אומר אביטל.
לדעת רואי החשבון שבדקו את הנושא, מדובר ב-750 מיליון שקל, מתוכם 500 מיליון שקל בלאומי. הבנקים חולקים על הממצאים, וטוענים שמדובר לכל היותר בכמה עשרות מיליוני שקלים.
אביטל הודיעה, כי אם הבנקים לא ישיבו את הנכסים במלוא ערכם ומרצונם החופשי, הכנסת תאלץ אותם להשיב בחוק מיוחד שתקבל למטרה זו. "אני רק לא מבינה למה נצטרך להגיע לכך. למה הם לא החזירו את הכספים כל השנים?"
לקראת פרסום
אביטל עומדת בראש ועדת החקירה הפרלמנטרית לאיתור והשבת הנכסים, שהחלה לפעול בכנסת הקודמת ועומדת לפני סיום מלאכתה. היא מסרה, כי ב-28 באוקטובר יוגש דו"ח הוועדה לכנסת ולציבור. הוא נוגע לתפקודם של בנק לאומי, דיסקונט, הפועלים, המזרחי ומרכנתיל (לשעבר בנק ברקליס הבריטי).
"המסקנות חמורות והן יפורסמו בין אם הבנקים יגיבו עליהן ובין אם לאו", אמרה אביטל, אך סירבה לרמוז על כיוון הדברים. "יש דברים שאצטרך לומר במלוא חומרתם בארץ ובחו"ל, ולעשות רעש, וזה לא יהיה נחמד, כי בשביל זה הקמנו את ועדת החקירה והלוואי שלא היה צורך בה".
בתשובה לשאלה אם התנהגות הבנקים הישראליים מזכירה את זו של הבנקים השוויצריים, אומרת אביטל: "לשוויצרים לא היה מה שיש פה - אצלנו חשבונות נמחקו, כי הבנקים לקחו עמלות, אבל את הכסף לא הצמידו ולא נתנו ריבית וככה נעלמו חשבונות. לא יודעת כמה. הרבה חשבונות. חלק מהם מצאנו בבדיקה ועליהם מתדיינים עכשיו".
ארכה לתשובות
אביטל מסרה, כי ב-15 ביולי נשלחה לבנקים טיוטת דו"ח הבדיקה וניתנה להם ארכה של חודש לתגובה ולקבלת הערות ותיקונים. הבדיקה נערכה באמצעות צוות עורכי דין ורואי חשבון חיצוניים שנבחרו ע"י הכנסת. הנבדקים שילמו את הוצאות הבדיקה על-פי הסכם שנעשה מראש בין הכנסת לאיגוד הבנקים. עלות הבדיקה הסתכמה ב-7.6 מיליון שקל (50 אלף שעות עבודה לפי 152 שקל לשעה).
לדברי אביטל, היועץ המשפטי של לאומי הודיע לה ב-16 ביולי, כי הארכה קצר מדי שכן העובדים בחופשות. הוא הציע להאריך אותה עד ראשית ספטמבר. "בלאומי הבדיקה היתה הכי ארוכה ומסובכת. מדובר ב-4,000 חשבונות", היא אומרת.
"אחרי שהסכמנו למועד שהציעו, הם כתבו לי בסוף אוגוסט שלא יעמדו בלוח הזמנים החדש ותבעו עוד 90 יום. זה לא מקובל עלי, ועכשיו אנחנו בעימות עם הבנק. בשבוע הבא נפגש עם גליה מאור ונאמר לה שהדו"ח יפורסם בלי ההערות שלהם, אם יהיה צורך".
אביטל מציינת, כי הבנקים גם דורשים לעבור על ממצאי הבדיקה מול רואי החשבון שביצעו אותה כדי לבחון גם את שיקוליהם. "מדובר במאות שעות עבודה נוספות שהם לא מוכנים לממן, ואני הודעתי לרואי החשבון שלא יישבו אתם לפני שיוסכם על התשלום", היא אומרת.
"אני מגנה את הסחבת הזאת", תוקפת אביטל. "אני מבינה שכל אחד שעוסק בכסף עושה זאת בכובד ראש, אבל כאן זה אפילו לא הכסף שלהם, אלא כסף שנמנע מבעליו הרבה מאוד שנים.
"גם כשהוחזר, זה נעשה בצורה מאוד מבישה ולא בערך הריאלי שלו. לכן אעשה הכל כדי להביא לסיום את הפרשה האומללה הזאת, כדי שהאנשים יוכלו לקבל את הפיצוי שלהם על אמת ובלי חוכמולוגיה".
ישיבה סוערת
ל"גלובס" נודע, כי ישיבה סגורה על ממצאי הבדיקה שקיימה ועדת החקירה בסוף השבוע שעבר, היתה סוערת במיוחד כשבמרכזה עימות חריף עם נציגי הבנקים. פרצה מחלוקת בסוגיה "מיהם קורבנות השואה" שחשבונות הבנקים שלהם הם במנדט של הוועדה.
הבנקים מבקשים לצמצם את הטיפול רק לחשבונות הרדומים של אנשים שנספו בשואה, לפי כותרת הוועדה, לעומת הפרשנות המרחיבה של הוועדה הכוללת גם את מי ששרדו את השואה. אביטל אומרת: "גם לאנשים חיים מגיע לקבל את הכסף ולא רק ליורשי הנספים".
לדבריה השלב הבא במחלוקת - שיערוך החשבונות לפי ערכם הנוכחי - טרם נדון ושם אמור להיום עיקר הוויכוח. מתגבש סיכום על בסיס הצעת מיכאל קליינר, לפיו יינתנו הצמדה מלאה בתוספת 4% ריבית, גם לחשבונות שנמחקו בגלל גביית העמלות, והחשבונות ייערכו מחדש.
עפ"י הסיכום נראה, כי השערוך יצטמצם רק לאותם חשבונות שלבעליהם יש יורשים, בעוד שחשבונות ללא בעלים או יורשים אשר היו אמורים מלכתחילה לעבור לבעלות המדינה, ספק אם ניתן לדרוש ממנה את הפרשי ההצמדה והריבית. ייתכן שדין זה יחול גם על לאומי ודוסקונט כל זמן שיהיו בבעלות המדינה.
"לא היינו מגיעים לכל זה ולא היה צריך את ועדת החקירה אם האפוטרופוס הכללי ואחרים היו עושים את עבודתם כמו שצריך", אומרת אביטל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
