לתבוע עכשיו את השבת אדמות גינתון

מינהל מקרקעי ישראל, ובעיקר המנכ"ל יעקב אפרתי והיועצת המשפטית רחל זכאי-נוימן, אינם יכולים לדחות יותר את ההחלטה: להגיש תביעה נגד מושב גינתון, להשבה מיידית של 1,500 דונם קרקע חקלאית ליד מחלף לוד. זוהי האדמה שהמושב מכר לדוד אפל. זוהי האדמה שאפל ניסה להפשיר לפרויקט של אלפי דירות. זוהי אדמה, שבגלל מאמצי הפשרתה נחקרו ונחקרות עסקאות הפשרת הקרקע של אפל והוגש נגדו בשבוע שעבר כתב אישום, על שוחד לראש עיריית לוד, בני רגב.

היו ועדיין יש תופעות של שחיתות בקרקעות החקלאיות. היתה ועדיין יש העלמת עין של המינהל והתחמקות מאכיפה. למשל: במרבית הקיבוצים משכירים מבנים למגורים - וזו הפרת חוק וחוזה; בהרבה מושבים יש שימושים חורגים, אי הסדרת נחלות ונטישתן, ואלה הפרות חוק וחוזה, שבגינן המינהל גם מפסיד מאות מיליוני שקלים; יש גם שחיתויות בוטות, כמו במושב שער אפרים, שם היתה תעשיית זיופים ותצהירים כוזבים לכאורה במסגרת הרחבת היישוב, אבל במקום להעניש מנסים לסדר את העניינים בנימוקי ביטחון בגלל הקירבה לקו התפר.

מכל התופעות הללו, עיסקת גינתון היא החמורה מכל. דוד אפל קנה כ-1,500 דונם תמורת 24.5 מיליון דולר, וכל אחד מ-80 חברי המושב שלשל לכיסו 300 אלף דולר. העיסקה, שנחתמה ב-6 ביוני 97', נעשתה ללא ידיעת המינהל ותוך הפרה מהותית של חוזה החכירה. מעיון בחוזה עולה, שחברי מושב גינתון הופכים למעשה לחוכרים של דוד אפל, והוא נכנס בעצם לנעלי המינהל.

מושב גינתון הסתיר מהמינהל את החוזה וסירב להציג אותו. החוזה נחשף במקרה רק ב-98', שנה לאחר חתימתו. במינהל היה ברור שיש לנקוט פעולה נגד המושב. ראש המינהל דאז, אבי דרכסלר, יזם דיון עם צמרת פרקליטות המדינה.

מה שהיה צריך לעשות הוא דבר פשוט: ביטול חוזה החכירה עם מושב גינתון והגשת תביעה להשבת הקרקע למינהל.

לאור פניית דרכסלר, הממונה על המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, מרים רובינשטיין, חשבה אמנם שזה הדבר הנכון לעשות, אבל כדי להשתריין היא ביקשה מהיועץ המשפטי של המינהל דאז, אבישי ספיר, לשמוע את עמדתו ואת הערותיו.

בתיק מושב גינתון במינהל, שהמשטרה תפסה לפני שבוע, אין עקבות להמשך טיפול בעניין זה. בכל מקרה, המנכ"ל הקודם והיועץ המשפטי הקודם לא השכילו למצות את ההליך. מחליפיהם, יעקב אפרתי ועו"ד רחל זכאי-נוימן, קיבלו תפוח אדמה חם, שעכשיו התלהט להם בידיים.

המינהל מסר בתגובה: "המינהל לא אישר את העיסקה בין המושב לבין אפל, ואף הודיע למושב כי לעיסקה אין תוקף, וכי המינהל מפסיק לאלתר את כל שירותיו לאגודת היישוב. היות והתיקים אינם לפנינו, נוכל לתת תשובה מקיפה יותר כשיחזרו התיקים".

לתגובה החמקנית של מינהל מקרקעי ישראל צריך להעיר שתי הערות:

ראשית, מכיוון שעברו יותר מ-6 שנים מאז חתימת חוזה גינתון-אפל והתיק נלקח על-ידי חוקרי המשטרה, הרי שאם המינהל לא יפעל באופן מיידי, יש סכנה להתיישנות בעוד 9 חודשים.

שנית, גם אם מרים רובינשטיין לא נדנדה למינהל ולא דחפה את העניין, הרי היום, לאור הנסיבות החדשות, יכול בעלה, אליקים רובינשטיין, להשלים את המלאכה ולהורות על הגשת תביעה נגד מושב גינתון להשבת הקרקע.

וחוץ מזה, אפל יכול לדרוש מכל אחד מ-80 חברי המושב להחזיר לו 300 אלף דולר.