"על כל דולר שהממשלה מקצצת בהוצאותיה, היא חייבת להשקיע שני דולר בתשתיות",
כך צפוי לומר מנכ"ל חברת מודלים כלכליים, יעקב שיינין, בכינוס השנתי של המי"ל
שייערך בירושלים בעוד כשבועיים.
"מדובר בהחלטה פוליטית קשה, במיוחד על רקע הקיצוצים בחינוך ובקצבאות, אך אם
האוצר רוצה להחזיר את משק לפסים של צמיחה, אין לו כל ברירה אלא לעשות זאת".
לדברי שיינין, המשק נמצא במיתון מאז 1997, כאשר התוצר לנפש לשנה זהה כיום לזה
של 1995. משמעות הדבר היא נסיגה של שמונה שנים לאחור, שאם תימשך - תדרדר את
המשק לתהום. להערכת שיינין, לא רק האינתיפאדה והטרור הם האשמים במצב, והשאלה
הנשאלת היא איך מוציאים המשק ממיתון לצמיחה.
לדעת שיינין, הפתרון היחיד הוא אמנם קיצוץ מצד אחד, אך גם בהשקעה מסיבית בתשתיות
שתצמיח את המשק. "אם נקטין הוצאות ונקטין ביקושים, נגרום להתדרדרות נוספת של
המשק", אומר שיינין. "ייעול מגזר ציבורי הוא נכון למשק שיש בו תעסוקה מלאה.
כאשר זורקים אנשי לרחוב במצב של אבטלה קשה, מבלי לספק להם אלטרנטיבה, התוצאה
היא הרסנית".
להערכת שיינין, על המדינה להשקיע כ- 15 מיליארד שקל בתשתיות, בכל אחת מחמש
השנים הבאות, שהם כ- 75 מיליארד שקל שישלימו את הפער שנוצר במשך השנים בתחבורה,
במים ובביוב, שמונעים את הצמיחה. לדבריו, אין ספק שכדי לבצע זאת יש צורך בהנהגה
חזקה המסוגלת מצד אחד לקצץ בחינוך ובקצבאות, ומצד שני להגדיל את ההשקעה בתשתיות.
שינין מדגיש, שגירעון תקציבי אינו מילה גסה כל עוד הוא מנותב לדברים החשובים
באמת. הוצאת המשק ממיתון, היא משימה חשובה דיה. הוא מביא כדוגמא את ממשלת ארה"ב,
שהחליטה להגדיל את הגירעון כדי שתוכל להילחם בטרור ולחזור לצמיחה.
לדעת שיינין על המדינה לאפשר הקמת פרויקטים באמצעות הכנסות חוץ תקציביות, באמצעות
שיטות של BOT ו-PFI , לנצל בכך את עודפי כושר הייצור שקיימים כיום במשק, ולנצל
את הסיוע האמריקני רק למטרות אלה.
"האוצר מסכים איתי בכל התחומים", אומר שיינין, "הויכוח שלי אתם הוא על הדרך.
האוצר מאמין שקודם צריך לבלום ולהתייעל, ורק אחר כך ללכת לצמיחה. אני טוען
שאין לנו את הלוקסוס הזה, ולכן צריך לעשות את הכל ביחד, ליעל מצד אחד, וללכת
לצמיחה. זה קשה פוליטית אך אין לנו כל ברירה אחרת. הממשלה חייבת להיות הרבה
יותר אפקטיבית ולקיים את החלטותיה שלה, להקים מתקני התפלה, לסלול את כבישי
הרוחב ולהקים מסילות ברזל".
שיינין מאמין שראש הממשלה, אריאל שרון, ושר האוצר בנימין נתניהו, מכירים את
הנתונים בדיוק כמו כל הכלכלנים, אך הם לא מביאים את ההחלטות לידי ביצוע מפחד
שבכך לא יצליחו להגשים את ייעול משרדי הממשלה. "המחשבה שלהם היא לטווח קצר
ולא טווח ארוך", אומר שיינין. "הם משוכנעים שאפשר לחסוך ולהעלות את מחיר המים
לחקלאות במקום להתפיל מים, ובכך הם גורמים למדינה שלמה להאמין שקיים מחסור
חמור במים זאת בשעה שאפשר לספק את כל הכמות במחיר של 50 סנט למ"ק. גם עבור
דלק אנחנו משלמים מחיר גבוה, ואך אחד לא אומר שהמדינה סובלת ממחסור בדלק.
לדעת שיינין, על הממשלה להחליט החלטה אמיצה גם בנושא העובדים הזרים. "הבאנו
לארץ עובדים מתאילנד במחירי היצף, והוצאנו את הישראלים ממעגל העובדה", הוא
אומר, "אם נחליט לשלם לעובדי בנייה ותשתית סכום נאה העולה על תשלומי האבטלה
נגלה שגם ישראלים מוכנים לעבוד בבניין.
"מה שמתסכל הוא שיש כאן פוטנציאל אדיר שאינו ממומש. אם היינו הולכים להשקעות
בתוך שנה היינו בעולם אחר לחלוטין. אם יהיו רכבות לשדרות, לנתיבות ולאופקים,
ניתן יהיה להקטין את כיסי האבטלה שכן תושבי עירות הפיתוח, שבמושגים עולמיים
הם פרבר של תל אביב, יוכלו לעבוד במרכזי התעסוקה הגדולים. לזה צריך להוסיף
הורדת ריבית שתאפשר גם לתעשייה להתאושש".
להערכת שיינין, אם כל אלה לא יתרחשו, ימשיך המשק לדשדש במיתון גם ב-2004 ,
התוצר יגדל ב-1.5% בלבד, ושיעור האבטלה יגיע ל- 12%. במצב כזה יהיה חשש להתפוררות
חברתית.
"כמו שהממשלה ידעה להחליט בתוך מספר שבועות שיש לפנות את פי גלילות מחשש הטילים
העיראקיים, אחרי שדחתה את ההחלטה במשך שנים רבות", אומר שיינין, "וכמו שמצאה
תקציב לבניית גדר ההפרדה, כך עליה לקבל החלטות אמיצות גם בנושא התשתיות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
