ספקיות חומרי הגלם: הרווחיות מתכווצת

בשבוע שעבר סקרנו את דו"חותיהן של חברות הנדל"ן השונות על פי המגזרים השונים. הפעם ננסה לקבל זווית נוספת על מצב ענף, זו של החברות המספקות את חומרי הבנין לענף. נעשה זאת בעיקר באמצעות קבוצת איטונג, הגדולה בתחום בבורסה התל אביבית, שמאגדת בתוכה מספר היבטים: ייצור מוצרי הבנייה עצמם (על ידי החברה עצמה), מוצרי הקרמיקה והשיש (באמצעות החברה הבת, אלוני) הבטון והטיח (באמצעות מודול בטון) וחומרי הצבע (באמצעות החברה הבת אוניברקול).

בסך הכל, בראיה של הקבוצה כולה, מצליחה איטונג, שנמצאת בשליטת קבוצת שרם פודים קלנר (שרפ"ק) להציג אופטימיות מסויימת, לאחר שזו מדווחת, כי ברבעון השני חלה התעוררות מסויימת בהכנסותיה מהמגזרים השונים בהם היא פעילה, ביחס לרבעון הראשון של השנה (בו, נזכיר, המשק היה קפוא על רקע ההמתנה למלחמה בעירק ופרוץ המלחמה עצמה). גם החורף הגשום הקשה על החברה, לאחר שבאתרי בנייה רבים הואט קצב העבודה בצורה משמעותית בשל מזג האוויר הקשה. סיום המלחמה והחורף, וכן ההקלה המסוימת במצב הביטחוני על רקע ההודנה שעדיין היתה משמעותית ברבעון השני, נתנו את אותותיהם ברבעון זה, שבו נרשמה כאמור פריצת דרך בעיקר בהכנסות החברה.

ברבעון השני של 2003 מציגה איטונג הכנסות של 153.77 מיליון שקל - שיפור משמעותי ביחס להכנסות של 114.2 מיליון שקל בלבד, שהציגה ברבעון המקביל אשתקד. אלא שהגידול נובע בזכות איחוד תוצאות החברה הבת, אוניברקול, שנרכשה בסוף השנה שעברה מידי החברה האם של איטונג, אורלייט, אשר תרמה תוספת של 30 מיליון שקל להכנסותיה ברבעון השני. ללא תוספת זו, היתה איטונג מציגה תוספת הכנסות של 8.3% בלבד בהכנסות - צמיחה לא רעה לכשעצמה, נוכח מצב החברות התעשייתיות במשק בתקופה האחרונה.

איטונג חוזרת לרשום רווח תפעולי של 4.1 מיליון שקל ברבעון השני, לעומת הפסד של 457 אלף שקל ברבעון המקביל, ורווח נקי של 3.4 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 1.2 מיליון שקל שהציגה ברבעון המקביל. הרווח הנקי של איטונג ברבעון השני הושג בעיקר בזכות הטבת מס שקיבלה החברה הבת, אלוני, ברבעון, בהיקף של 7 מיליון שקל על חשבון הפסדיה של החברה בשנים האחרונות.

בראיה חצי שנתית, המספרים של איטונג פחות מרשימים. אומנם ההכנסות צמחו ב-27% והסתכמו בכ-287 מיליון שקל (בנטרול אוניברקול, מחד, ובנטרול ההכנסות שרשמה החברה אשתקד בגין מכירות של כלל מוצרי בטון, שנמכרה בינתיים, בסך של 6 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד, מדובר בצמיחה של כ-3% בלבד), אולם החברה עברה מרווח תפעולי של 1.5 מיליון שקל לאיזון, ומרווח נקי של 1.6 מיליון שקל, להפסד של 2.25 מיליון שקל, בעיקר בשל הוצאות מימון כבדות.

כאמור, הנתון החיובי ביותר בדוחות של הקבוצה כולה, הוא השיפור שנרשם במהלך הרבעון השני של השנה. ברבעון זה החלה להרשם התעוררות מסוימת בפעילות במשק, אשר קיבלה ביטוי גם במכירות הקבוצה. איטונג, כדאי לזכור, אינה מוכרת רק לחברות הבנייה, והחברה פונה גם לציבור משפצי הדירות. ציבור זה מבטיח לחברה פעילות מסויימת גם כשענף השנייה 'מת', שכן בימי מיתון, רבים בוחרים לשפץ את דירותיהם במקום להחליפן - מה שמקבל ביטוי הן במכירות הצבעים וחומרי הבנייה השונים, וכמובן במכירות הריצוף והכלים הסניטריים, שמוכרת החברה הבת אלוני.

כמו החברה האם, גם אלוני טוענת בדו"חותיה, כי הקפאון ברבעון הראשון פגע במכירותיה בצורה משמעותית. בדוחות החברה אכן ניתן לראות, כי בעוד שברבעון השני מצליחה אלוני להציג צמיחה של כ-8.5% בהכנסותיה ברבעון השני, ל-56.1 מיליון שקל, הרי שבראיה חצי שנתית ישנה ירידה של כ-20% בהכנסותיה - פגיעה ישירה של הרבעון הראשון.

בעוד שאיטונג נהנית ממותג מוביל וממעמד שולט בשוק הבלוקים, הרי שאלוני נאלצת להתמודד בשוק המאופיין ברמת תחרותיות גבוהה מאוד, בעוד היא עצמה נהנית ממיצוב כמותג איכותי מחד, אך יקר מאידך.

את תוצאות אלוני כדאי להשוות לתוצאותיה של חברת נגב קרמיקה, הנשלטת על ידי פקר פלדה. כמו אלוני, גם נגב מייצרת ומייבאת ריצוף שיש וקרמיקה, וכן מוצרים משלימים כגון כלים סניטריים. כמו אלוני, גם לנגב מותג המוצב כיוקרתי ואיכותי, אך יקר מאוד, וגם היא נאלצת להתמודד בשוק רווי תחרות, שמושפע מהמיתון במשק ומהמצב הביטחוני.

נגב קרמיקה סיימה את הרבעון השני של 2003 בצמיחה של 11.4% בהכנסות, לרמה של 62.9 מיליון שקל. נגב מציגה פגיעה מתונה יחסית למתחרתה ברבעון הראשון, ובראיה חצי שנתית היא מצליחה להציג צמיחה של 10% בהכנסות, ל-121.5 מיליון שקל - בעיקר בזכות הרבעון השני, כמובן.

למרות ההתעוררות היחסית ברבעון השני, שתי החברות עדיין סובלות מהמיתון במשק, שמקשה על המכירות בעיקר למגזר הקבלנים. גם מגזר השיפוצים הופך ליותר ויותר קשה, כשרבים מעדיפים במוצרים המתחרים, שאומנם איכותם לעתים ירודה, אך מחירם זול. בחודשים האחרונים הוציאו החברות מיליוני שקלים על קמפיינים פרסומיים, על מנת לנסות ולשמר את מעמדם, אולם על פי ההערכות התעוררות משמעותית בענף וכתוצאה מכך במכירותיהן - עדיין רחוקה.

חברה נוספת שמתוצאותיה ניתן ללמוד על ענף הבנייה היא כמובן חברת המלט נשר, שמהווה מונופול בתחומה, ונמצאת בשליטת משאב, מקבוצת כלל תעשיות. מדו"חות כלל עולה, כי משאב הגדילה את הכנסותיה ברבעון השני לעומת הרבעון המקביל אשתקד ב-8%, לכ-365 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה מעלייה של כ-6% בכמויות הנמכרות. הרווח של משאב ברבעון הסתכם בכ-25 מיליון שקל, לעומת כ-21 מיליון שקל ברבעון המקביל, למרות הוצאה חד פעמית של כ-8 מיליון שקל בגין מהלכי התייעלות.

אלא שכפי שציינו בעבר, השיפור הזה קצת מזויף. במהלך הרבעון הראשון של השנה שונה אומדן אורך חיי הנכסים המשמשים את נשר לייצור מלט מ-15 שנים ל-20 שנים. המשמעות היא הוצאות פחת נמוכות יותר מדי רבעון, והשפעת השינוי הזה הביאה לעליית הרווח התפעולי של נשר בכ-21 מיליון שקל בהשוואה לרבעון המקביל. השפעה דומה היתה לכך על החברה האם, משאב, כך שבפועל, הרבעון השני השנה לא היה טוב יותר מהרבעון המקביל אשתקד.

מהמספרים של ספקיות חומרי הגלם לענף השנייה ניתן לסכם אפוא, כי מי שלא השתכנע מדו"חות חברות הייזום, שהציגו המשך בהרעה בביצועים ברבעון השני, הרי אין ספק, שהמצב העגום של הענף מקיף את כל מרכיביו - היזמים, המבצעים, וכמובן את ספקי חומרי הגלם: גם אם אלה מציגים רווחיות בתוצאותיהם, הרי שזו ממשיכה להתכווץ, וגם אם היא עולה, זה בעיקר בזכות קצת עזרה טכנית. הבסיס, אפוא, עדיין נותר רעוע, והשיפור עדיין אינו נראה בעין.