שלמה אייזנברג הורשע בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות והכללת פרט מטעה בדו"ח

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, רינה משל, הרשיעה את שלמה איייזנברג, בעל השליטה בערד והיו"ר, בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות הכללת פרט מטעה בדו"ח, הכללת פרט מטעה בתשקיף רישום כוזב במסמכי תאגיד, והדחה בחקירה. הרי ספיר, דירקטוריון בערד, הורשע בעבירת של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, ובהכללת פרט מטעה בתשקיף. חברת ערד הורשעה בהכללת פרט מטעה בדו"ח ובהכללת פרט מטעה בתשקיף. בנימין יסלזון, זוכה מעבירה של סיוע לדבר קבלת דבר מירמה שיוחסה לו.

נשוא כתב האישום, הינו עיסקה שהתגבשה בשנת 1997 בין חברת ערד לבעלי השליטה בה, במסגרתה מכרה קבוצת אג"ש, שאייזנברג היה בעל מניות בה את אחזקותיה בישרס, בבעלות אייזנברג, לערד, בדרך של הנפקת זכויות על פי תשקיף. היות שערד הינה חברה ציבורית והיות שמדובר בעיסקה בין חברה לנושא משרה בה, אייזנברג, דרשה העיסקה אישור האסיפה הכללית לרבות אישור מיוחד של שליש מקולות בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בעיסקה.

העיסקה עוררה התנגדות ואייזנברג חשש שלא יכול להשיג את הרוב הדרוש לאישורה. לצורך כך הוא נקט ביחד עם מנהל תיקים, ספיר, בשורה של פעולות שנועדו להשיג תמיכה לעיסקה. ספיר רכש מניות של ערד לחשבונות לקוחותיו מבלי לידע את לקוחותיו. השופטת משל ציינה, כי על אף שהאמין במניות, עשה זאת כדי לעזור לבעלי המניות של ערד להשיג את האישור המיוחד. לדברי השופטת משל.

במקביל עשה אייזנברג מאמצים קדחתניים למצוא משקיעים שיצביעו בעד אישור האסיפה, אך הניסיונות לא צלחו. בשלב מסוים בשיחות בין אייזנברג לספיר, עלה שמו של יסלזון כמשקיע פוטנציאלי בערד. לצורך כך הם נפגשו איתו. ואייזנברג הציע לו לרכוש כ-7.5% ממניות ערד.

לדברי השופטת, אייזנברג סיפר ליסלזון על הנפקת הזכויות העתידיות והציע לו אופציית פוט, אותה יוכל למכור חזרה במחיר הרכישה, בתנאי שלא ישתתף בהנפקת הזכויות בסופו של דבר, המניות נרכשו על ידי יסלזון בחלקים שווים יחד עם אחיו מייקל תמורת 1.5 מיליון דולר.התמורה אורגנה בהלוואה בנקאית שארגן ספיר.

לדברי השופטת, אייזנברג וספיר תאמו כי אופציות הפוט שתוצע ליסלזון תוצג כאילו ספיר עומד מאחוריה, בעוד שבפועל אייזנברג היה אחראי לאופציה. כחלק בלתי נפרד מרכישת המניות, נכרת בין אייזנברג ליסלזון הסכם הצבעה במסגרתו הסכימו האחים יסלזון להצביע בעד אישור העיסקה באסיפה. השופטת ציינה, כי לא השתכנעה כי הצבעתם הייתה מובנת מאליה.

האסיפה הכללית של ערד התקיימה ב-19 באוגוסט 1997, ובסופה סיכם אייזנברג וקבע כי העיסקה אושרה ברוב הדרוש, ולצורך הרוב של השליש הבלתי נגוע בעניין אישי הכליל אייזנברג את מניות היסלזונים ואת מניות ספיר.

השופטת קובעת כי המניות שהוחזקו אצל יסלזון ואלה של לקוחות ספיר, היו נגועות בעניין אישי, והסיווג שלהן, הינו סיווג כוזב. לאור זאת קבעה כי אייזנברג וספיר השיגו את אישורי האסיפות הכלליות במירמה. כמו כן היא קובעת, כי ההיתר של רשות ניירות ערך לפרסום תשקיף הנפקת הזכויות הושג במירמה על ידי אייזנברג וספיר.

עוד היא קובעת כי תשקיף ערד, עליו היו חתומים אייזנברג וספיר לא כלל תאור מלא של תנאי ההתקשרות ונרשם בתשקיף ובדיווחי ערד באופן כוזב.

עוד היא קובעת, כי אייזנברג כלל רישומים כוזבים בפרוטוקולים של אסיפות ערד. כמו כן, אייזנברג ניסה להדיח את יסלזון באמצאות ספיר, למסור הודעת שקר בחקירה כדי שיסתור את קיומה של אופציית פוט.

סניגורו של אייזנברג, עו"ד ליפא מאיר, אמר בתגובה להכרעת הדין: "בית המשפט קבע היום הלכה חדשה שעד כה לא היתה מוגדרת בחוק או בפסיקת בתי המשפט. להחלטה זו עשויות להיות השלכות על ההתנהלות בשוק ההון. אנו שוקדים על לימוד הכרעת הדין ונשקול את צעדינו בהקדם".