נוסע אחרת

כבר לפני ארבע שנים, חלף "מסע אחר" על פני ירחוני הנשים הפופולריים "את" ו"עולם האישה", שאחזו עד אז בבכורה, ומאז הוא מצליח לשמור על מעמדו. כ85,000 עותקים של "מסע אחר" נמכרים מידי חודש, מהם 78,000 למינויים. לפי הסקר האחרון של TGI, מספר הקוראים עומד היום על 230,000.

"הישראלים, בתנאים שבהם אנחנו נמצאים כבר די הרבה שנים, מחפשים את האסקפיזם כל הזמן", מפרש אלעמי. "אבל מה שאוהבים במיוחד אצלנו זה שאנחנו נותנים גם את הצד של הפנטזיה וגם את הצד השימושי. כלומר, אצלנו מקבלים לא רק את הפנטזיה אלא גם את הדרך להגשים אותה".

את הנוסחה המנצחת הזאת מתכוונים עכשיו במסע אחר לתרגם לאמצעי תקשורת נוספים. לפני חודשיים השיק "מסע אחר", בשיתוף חברת נטויז'ן, מגזין אלקטרוני שבועי בשם "מסע אחר מייל", ובימים אלו מתנהלים דיונים על שיתוף פעולה עם אולפני הבירה לפתיחת ערוץ טיולים. "אנחנו נמצאים היום בשלב של הכנת תוכניות עסקיות והתחלנו לדבר גם עם הכבלים וגם עם הלוויין", מגלה אלעמי.

ָ גלובס: על פניו, מציע ערוץ נשיוניל ג'יאוגרפיק תמהיל דומה. אתם מאמינים שיש שוק לערוץ נוסף כזה בישראל?

"זה לא יהיה ערוץ גיאוגרפי כמו 'נשיונל גיאוגרפיק', אלא ערוץ טיולים. אמנם ברור לנו שיש אינפלציה של ערוצים בארץ, וצריך לבדוק אם ללקוחות הפוטנציאליים שלנו יש כסף להוציא על ערוץ כזה. אבל בראייה לטווח ארוך, כולנו מאמינים שהעתיד צריך להיות גם בטלוויזיה. לא במקום, אבל כחלק מאיזה מכלול שלם. זה משהו שדורש אורך נשימה של כמה שנים טובות".

ָ מיהו הקהל הרלוונטי, לדעתך?

"אני מאמין שהקהל הרלוונטי הוא קהל שנוסע הרבה. כנראה שתהיה חפיפה רבה בין קהל הצופים לבין קהל הקוראים של 'מסע אחר'".

סוג של אימפריה

לפני ששעשרה שנים, כשהקים אלעמי את "מסע אחר", היה זה המגזין היחיד מסוג זה בארץ. מאז נכנסו אחרים, כולל הגרסה המתורגמת לעברית של "נשיונל גיאוגרפיק" לפני חמש שנים. בתגובה לתחרות, פיתח "מסע אחר" מוצרים נוספים ונכנס לנישות חדשות. למעשה, מגזין "מסע אחר" הוא היום מוצר הדגל של קבוצת "מסע אחר", האחראית גם על המגזין "מטיילים", המוענק חינם למנויי "מסע אחר" ומוקדש כל חודש ליעד אחר בעולם, על מגזין "מסע צעיר" המיועד לילדים בני 613, על מועדון התרבות והפנאי "אודיסיאה", על הוצאת ספרים ועל בית ספר לצילום. קבוצת מסע אחר היא עסק פרטי, ואלעמי הוא השותף העיקרי בו.

לצד המוצרים שנועדו להכניס כסף לקופה ישנם פרוייקטים שעושים בעיקר בשביל הנשמה, שעליהם אחראי עמי בןבסט. את ה"בייבי" האחרון שלו אי אפשר לפספס: מפה של ים המלח בגודל של חצי דונם שתלויה על בניין לצד נתיבי איילון. "זה נשמע דמיוני - מפה בגודל של חצי דונם. אבל זה חלק מהקמפיין שאנחנו מנהלים כבר כמה שנים להציל את ים המלח", הוא אומר. בפרויקט "מסע אל העתיד", בנו אנשי "מסע אחר" קפסולת זמן שנקברה במוזיאון הארץ ותיפתח בעוד 100 שנה. בפרוייקט "מסע אל העבר", שעדיין נמצא בשלבי גיבוש, מתכוונים אנשי "מסע אחר" לחפור בחירייה ולחפש שרידים של ארץ ישראל של פעם. "כבר בשנות ה50 התחילו לזרוק זבל לחירייה, והזבל שלנו זה בעצם ההיסטוריה שלנו", מסביר בןבסט. הפרויקט הגדול מכולם, שצפוי לצאת לדרך בחורף הקרוב בשיתוף ממשלת ישראל, הוא הקמת תחנת מחקר ישראלית באנטארטיקה.

ָ גיל אלעמי, בעצם בנית אימפריה קטנה?

"אולי. אבל אנחנו משתדלים לשמור על איזושהי משפחתיות ועל ארגון שהוא לא גדול מדי".

ָ כמה עובדים מועסקים אצלכם?

"יש 150 מקבלי משכורות. אבל אין לנו נכסים. אין לנו בית דפוס. חוץ מהמוניטין שלנו, יש לנו רק אנשים".

ָ איך משפיע עליכם המצב, מבחינת מפרסמים ומנויים?

"עובדים הרבה יותר קשה כדי להרוויח פחות, כמו כולם".

ָ העסק רווחי?

"הוא רווחי, אבל לא ברמות גבוהות. בשנתיים האחרונות קשה מאוד לשמור על רווחיות".

ָ הצורך הישראלי באסקפיזם הוסיף לכם מנויים בשלוש השנים האחרונות?

"הרבה פעמים שואלים אותי איפה היתה הפריצה שלנו. אבל האמת היא שאף פעם לא היתה פריצה. עלינו במשך ששעשרה השנים האלה מאפס ל78,000 מנויים בקצב די אחיד. מספר המנויים הלך ועלה בהתמדה. בשלושת השנים האחרונות הוא המשיך לעלות. לא בקצב גדול כמו שהיה בשנים לפני כן, אבל הוא גם לא ירד. מה שנכון הוא שמנוי חדש עולה לנו היום הרבה יותר ממה שעלה פעם. זוהי ההשפעה העיקרית של שלוש השנים האחרונות - עלות השיווק גדלה מאוד".

ָ איך משפיעה עליכם התחרות עם "נשיונל גיאוגרפיק"?

"אומרים שכל חברה רצינית צריכה לאחל לעצמה שתהיה לה תחרות טובה, ושהמתחרה שלה יהיה מתחרה רציני. אז קודם כל, אני מודה שהמתחרה הזה הוא מתחרה רציני. יש לו כבר 110 שנות ניסיון בתחום. מתחרה מכובד בהחלט. אבל אנחנו שונים מהם, וגם חיזקנו את ההבדלים האלה מאז שהם נכנסו לשוק".

ָ מהם ההבדלים העיקריים?

"למשל, אחד הצדדים החזקים אצלנו הוא השימושיות והפרקטיות. אז סמוך לכניסה של 'נשיונל ג'יאוגרפיק' לשוק, הוצאנו את מגזין 'מטיילים' שלנו, שמחולק לכל המנויים ועוסק ביעדים זמינים למטייל הישראלי. בעצם אנחנו שני מגזינים במחיר אחד היום - 'מסע אחר' ו'מטיילים'.

"הבדל נוסף שחיזקנו הוא הישראליות שלנו. מגזין מתורגם, גם כשהוא משובח עם תמונות טובות, הוא אמריקאי והוא חושב בצורה אמריקאית, שהיא שונה מהחשיבה הישראלית.

"האסוציאציות למשל. ישראלים מגיעים למקום, והוא מיד מזכיר להם את הכינרת או את הנגב או מקומות אחרים בארץ, והם מדברים בשפה כזו. לאמריקאים יש זיכרונות אחרים ואסוציאציות אחרות. לא פחות טובות, אבל שונות. הכתבים והצלמים שלנו, למשל, הם ישראלים שמביאים את החוויות האישיות שלהם. קל יותר להזדהות איתם מאשר עם מישהו שיכול להיות שהוא צלם מוכשר, אבל הוא אמריקאי שאנחנו לא מכירים. אגב, זו אחת הסיבות לכך שאנחנו מוסיפים בסוף כל הכתבה את התמונה של הכתב והצלם".

תרמילאות לבורגנים

את הרעיון להקים את 'מסע אחר' מגדיר אלעמי "הברקה של רגע". אחרי שסיים לימודי גיאוגרפיה באוניברסיטה, נסע לטייל בדרום אמריקה, ושם הבין שזה מה שהוא הולך לעשות כשיחזור לארץ.

"כשהתחלנו חשבנו שהקהל העיקרי יהיה תרמילאים, אבל מיד ראינו שחשוב להגיע לאנשים שיש להם זמן לקרוא, כי לצעירים האלה אין זמן לקרוא, ואין להם גם כסף לעשות מנוי. כבר בשנים הראשונות, הקוראים העיקריים שלנו היו אנשים בגילאים יותר מבוגרים דווקא, בני שלושים, בני ארבעים ובני חמישים".

ָ גם היום?

"כן, זה עדיין ככה היום. הקוראים הם בגילאים האלה ושייכים לשכבות הסוציואקונומיות המבוססות יותר. אנשים שיודעים להעריך איכות ומקפידים על כל פרט".

ָ "אנשים שבהכרח נוסעים הרבה?

"דווקא זה מעניין. הקהל שלנו נוסע הרבה, אבל לא תמיד למקומות שאנחנו כותבים עליהם. לפעמים הם אוהבים לקרוא על המקומות האלה רק לשם האסקפיזם, ושום דבר אחר. אבל אם הם רוצים זווית אחרת לטיול הבא שלהם ליוון או צרפת, הם יודעים שגם את זה אפשר למצוא אצלנו". ָ