וואו-קואנג-הואי, בכיר בממשל הקומוניסטי שנהפך לאיש עסקים, מסמל יותר מכל את
המהפך שעוברת וייטנאם ממדינה קומוניסטית לכלכלת שוק חופשי.
משפחתו הקימה את חברת ביטקסו בשנת 1993 עם 10 עובדים. החברה התחילה את עסקיה
ביצוא בגדים זולים מחוץ לוייטנאם, אך עברה בשלב מסוים למכור מים מינרליים בבקבוקים,
בניסיון לתת מענה לביקוש הולך וגובר בשוק המים המקומי.
כעת, עם 2,500 עובדים, מנסה החברה ליהנות מהגיאות בשוק הנדל"ן המקומי, המושך
אליו משקיעים זרים רבים המשתפים פעולה עם ויטנאמים.
"מהרגע שקיבלנו החלטה להיכנס לענף הנדל"ן בשנת 2002, הרגשנו שזאת הזדמנות גדולה
בשל הפתיחות במדיניות הממשלה", אמר הואי בן ה-42. לדבריו וייטנאם עוברת מהפכה.
בשעה שהממשלה דואגת לאכלס בבתים את האלפים שגרים בכפרים עם ההכנסה לנפש של
400 דולר לשנה, הואי מצליח למכור דירות בקומפלקס מגורים שהוא בונה בעיר הוצ'י-מין
(לשעבר סייגון) במחיר של עד 400 אלף דולר.
בכירים בממשל, פליטים החוזרים לארצם, עובדים שנשלחו למזרח אירופה בשנות השמונים
וכעת חוזרים, והצמרת העסקית במדינה, בוחנים את הדירות בבניין, על רקע צלילי
אופרה איטלקית. כמעט מחצית מהדירות, 420 במספר, נמכרו מאז תחילת חודש אוגוסט.
אחד מהפנטהאוז הראשונים נקנה על ידי דו-האי-ין, שחקן קולנוע בולט. מחלונו ניתן
להשקיף על הארמון המלכותי עליו הסתער בשנת 1975 צבאו של הממשל הקומוניסטי בצפון
וייטנאם. המשרדים באיזור מושכרים בעיקר לחברות זרות, המבקשות להרוויח מהסכם
הסחר עם ארה"ב.
שיעור הצמיחה במדינה מגיע לקצב של 7% לשנה.
בכירים בממשל מקווים למשוך יותר השקעות למסחר ומגורים באיזור תו-תיאם, 80 אלף
דונם בחלקו הצפוני של גדות נהר הסייגון, אזור משולב בקתות בתוך סבך עצי קוקוס.
המשקיעים הזרים נלהבים לדבר על שיעור תשואה של 25% ועלויות בנייה נמוכות, אך
מודאגים מהאפשרות מכישלון בשיתופי פעולה עם מקומיים או בפירוש מוטעה של חוקי
הנדל"ן במדינה.
בזמן שהמשקיעים הזרים מעריכים את הסיכונים הכרוכים בהשקעה בנדל"ן במדינה, חברות
הפיתוח בוייטנאם פועלים במלוא המרץ. לחלקם כבר היו מיזמים משותפים עם גורמים
מקומיים, שהתפרקו בתקופת המשבר הכלכלי באסיה בשנים 1998-1997.
"פעם, כשמחירי הנדל"ן עלו, חשבנו שרק משקיעים זרים יכולים לקצור את הפירות",
אומר הואי. "אך התנאים כיום מאפשרים לוייאטנמים לעשות את זה, ובעתיד לעשות
את זה טוב יותר, כיוון שאנחנו מבינים את התנאים והתרבות טוב יותר". חברות זרות,
בדרך כלל חברות בנייה חסרות ניסיון, הובילו את גל הבנייה בשנות ה-90.
קומפלקס משרדים ובית מלון אחד נבנו על ידי יצרן עוגות יפאני על קרקע של חיל
הים הוייטנמי.
קפל לנד, אשר בנתה בעבר מגדלי משרדים בהו-צ'י-מין, וכעת מקימה מגדלי מגורים
יוקרתיים, וחברת הונג-קונג לנד הולדינגס על שני משרדיה בהאנוי, הן בין החברות
המקצועיות הבודדות הפועלות בוייטנאם.
מרבית יוזמות הפיתוח היו אופרטוניסטיות, אך גם הגורמים המקצועיים שהגיעו למדינה,
כשלו כיוון שמחירי השכירות ירדו מהר.
"אמנם הזרים הביאו עימם מזומנים וניסיון, אך הוויטאנמים יכולים לגייס כיום
כספים בתוך המדינה בעצמם".
הזרים מעונינים לקבל ביטחונות על חוזי השכירות עם הממשלה, שבקלות רבה יכולה
להשיב לבעלותה את הקרקעות.
המשקיעים מבקשים להשתמש בחוזים אלו כערבות בנקאית, ולדרוש בעלות על מבנים,
כאשר הפרוייקט מסתיים.
ניסיון העבר גרם למשקיעים הזרים לחשוש שהתשואה למשכירי הנכסים תרד אם מחירי
השכירות לא יפצו על העלייה הגבוהה במחיר הקרקעות.
מחירי המגרשים באיזורים טובים בהו-צ'י-מין, הוכפלו מאז שנת 2000, וכעת עומדים
על כ-5,000 דולר למ"ר, כאשר מחירי השכירות החודשיים עלו בכ-70%, למחיר של 25
דולר למ"ר לעומת 17 דולר בבנגקוק.
בעיר ישנם רק כ-400 אלף מטרים רבועים המיועדים להשכרה למשרדים, לעומת 2.8 מיליון
במרכז בנגקוק, כך שבניינים נוספים עלולים להוריד את מחירי השכירות מהר מאוד.
הממשלה מתכוונת לשפר השנה את חוקי הנדל"ן במדינה, אך גם אם המשקיעים יקבלו
את מה שביקשו, הם צפויים להיתקל בתחרות מצד חברות הפיתוח המקומיות.
"שוק הנדל"ן בוייטנאם מאוד מרתק, אך עם זאת מאוד תנודתי", אומר פיטר דינינג,
אשר הקים חברת יעוץ בתחום הנדל"ן לפני 3 שנים. " משקיעים זרים לא צריכים לקנות
כל דבר, אלא לשקול היטב מה קונים מתוך מחשבה לטווח ארוך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
