שיעור התמלוגים השנתי המינימלי שישלם בעל זכות כרייה יעמוד על 10% מערך החומר הכרוי בכל שנה, ויעלה בהתאם לכמות החומר עד לשיעור מקסימלי של 20%. כך עולה מהצעת האוצר, הנכללת בתוכנית הכלכלית של הממשלה, שמטרתה להוסיף לקופת המדינה כ-110 מיליון שקל בשנה.
מתוך רצון לעודד חיפוש וכרייה של מחצבים בארץ נקבעו בפקודת המכרות, בין היתר, העקרונות הבאים:
* הקצאת קרקע למטרת חיפוש מחצבים או למטרת ביצוע חקירה גיאולוגית לבדיקת היתכנות קיומם של מחצבים, מתבצעת על-פי עקרון "כל הקודם זוכה".
* דמי החכירה אשר משולמים בהתאם לפקודה למינהל מקרקעי ישראל במקרה בו הקרקע נחכרת למטרת כריה הם סימליים.
* שיעור התמלוגים אשר משולמים בהתאם לפקודה למדינה עומד על 2% משווי מחצבים המוגדרים בפקודה כמחצבים שאינם יקרים (כדוגמת אשלג, פוספטים וכו'), או 5% כאשר מדובר במחצבים יקרים (זהב, יהלומים וכו').
לדברי משרד האוצר, לאור שיעור הרווח הגבוה בענף הכרייה והחציבה נדמה, שדמי החכירה ושיעור התמלוגים שנקבעו בפקודת המכרות אינם רלוונטיים עוד למצב הקיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.