מנכ"ל החברה לישראל, יוסי רוזן: אם הייתי יצרן מחו"ל, הייתי מבטל היום ההזמנות מישראל

בחודשים האחרונים נראה היה, כי מצב המשק משתפר והסיכון העסקי של חברות יורד. אבל מדד גלובס-בי.די.איי לחודש ספטמבר, מציג מציאות אחרת, של המשך ההידרדרות, זה החודש השני ברציפות. לאחר שבמאי-יולי נרשמו סימני התאוששות, והסיכון העסקי התייצב ברמה של 6.34, החמיר באוגוסט הסיכון העסקי ל6.36, ובספטמבר העמיק ל6.39.

נתוני אוגוסט העלו ספקות בנוגע להערכה שמצב המשק משתפר. המדד החדש מצביע על המשך מגמות ההרעה והקשיים, כשמצב מרבית החברותהעסקים רע. הקשיים אינם מאפיינים ענפים ספציפיים. המיתון פוגע בכולם.

עלפי נתוני BDI, ברמות סיכון נמוכות-טובות דורגו בספטמבר רק 30.1% מהחברות והעסקים, ירידה של 1.8% מאוגוסט. ל69.9% מהעסקים היו בעיות תפעוליות ברמה בינונית עד קשה ביותר. 22.8% מהם נמצאו ברמות סיכון גבוהות מסוכנות ביותר, גידול של 0.2% לעומת אוגוסט.

המשמעויות החמורות של רמות סיכון אלה, שבהן נמצאות כרבע מהחברות, הן סיכוי נמוך לעמוד בהתחייבויות הכספיות וסיכויים נמוכים מ20% לשרוד בטווח של שנתיים.

הגדלת הגירעון או גזירות נוספות

מנכ"ל החברה לישראל, יוסי רוזן, סבור שמגמת ההחרפה במיתון, תימשך ותגבר. אבל רוזן מודאג יותר מהפגיעה שתיגרם מהשביתה בנמלים, מאשר מהקיצוץ בתקציבי סיוע ממשלתיים, כדוגמת המו"פ.

החברה לישראל היא בעלת כי"ל, צים, בתיהזיקוק וטאוארסמיקונדקטור. לרוזן עצמו אחזקות בקלאבמרקט.

דווקא על רקע המיתון והאבטלה המחריפים, לצד מצב ביטחונימדיני תקוע, מציע רוזן לצאת מהדפוס המקובל של פשרה תקציבית, שלפיה הביטחון הוא 'כורח המציאות', ולבצע קיצוץ נוסף, עמוק, בתקציב הביטחון, שיכתיב "הכרח בתהליך המדיני".

- מה התחזית שלך למצב המשק בהמשך השנה ול-2004?

"בלי הפסקת-אש או פתרון מדיני, לא יהיה שינוי ממשי במצב הכלכלי. אני לא מדבר דווקא על פתרון ארוך-טווח. גם פתרון אחר יאפשר תחילתו של שינוי. החיים במזרח-התיכון הרגילו אותנו לכך, שאין פתרונות לטווח ארוך, רק פתרונות לטווח קצר, שנמשכים לפעמים יותר זמן. אבל גם זה יהיה יותר טוב מהמצב הנוכחי".

- האם הקיצוץ בתקציב הביטחון לא מכתיב תחילתו של שינוי?

"אם האינתיפאדה והלחימה נמשכות, ומחר נצטרך לצאת שוב למבצעים, כמו כיבוש עזה, לא משנה על איזה קיצוץ יחליטו בממשלה, האירועים יכתיבו תקציב ביטחון נוסף. לכן, לקיצוץ של 3 מיליארד שקל אין משמעות אם המצב בפועל יביא להקצבת 4 מיליארד שקל נוספים לתקציב הביטחון".

- מאיפה נגייס עוד מיליארדי שקלים?

"מאין יבוא הכסף? שוב, עלידי הגדלת הגירעון או גזירות נוספות, הכבדת נטל המס, או פגיעה בשירותים, שהיא בעצם מס. כך שגם בהמשך 2003 וב-2004 אני לא רואה שינוי מהותי, אם לא יהיה שינוי מהותי בנסיבות שבהן פועלת הכלכלה".

- איך ניתן לצאת מהמיתון במצב הביטחוני-מדיני היום?

"המצב הביטחוני משפיע על ההכנסה מתיירות ועל הבורסה. בתקופת ההודנה חל שיפור, ועכשיו רוב העליות כבר נשחקו. בתקציב הזה, בלי קיצוץ משמעותי יותר בתקציב הביטחון, ומצד שני תוספות לתשתיות, לחינוך ולנושאים מגבירי צריכה וצמיחה, אין מקורות ליציאה מהמיתון.

"במצב הקיפאון הנוכחי, יש סכנה גדולה יותר לדפלציה ולא לאינפלציה. האבטלה היא סכנה גדולה יותר מיעד הגירעון. אבטלה ומיתון גורמים לבעיות חברתיות. אין פעילות ייצור, אין תיירות, נסיעות. אבטלה וירידה ברמת החיים מורידות ביקושים, פעילות כלכלית, הכנסות ממיסים, וכך נוצר מעגל קסמים".

- האם אתה תומך בתוכנית הכלכלית?

"אני תומך בתוכנית לקיצוץ בצריכה הציבורית והעברה לצריכה הפרטית. אני מעדיף שיקצצו עוד מיליארד שקל מתקציב הביטחון במקום מיליארד שקל מהקצבאות".

- אתה מציע קיצוץ נוסף בביטחון למרות המצב המדיני-בטחוני?

"בהחלט. הגיע הזמן שהמצב הכלכלי יהיה המניע לתהליך הביטחוני-מדיני. כאשר צריך להרים כמה דגלים, צריך להחליט עד כמה יורם כל דגל. איאפשר להקנות 100% ביטחון וגם 100% רווחה כלכלית. צריך להחליט על פשרה.

"אמנם יש ויכוח לגיטימי על הקיצוץ בתקציב הביטחון, אבל אסור שהפשרה תהיה כמו שהיה מקובל בישראל, קודם-כל להקצות כספים לביטחון, ואז להתווכח על שארית העוגה. אולי מתוך ההחלטה הכלכלית, נסיק שאין לנו מספיק כסף למימון תקציב הביטחון בלי קידום התהליך המדיני".

- איך תשפיע השביתה על חברות עסקיות ועל החברה לישראל?

"הדברים שקובעים לחברות ייצוא הם המצב בשוקי יצוא, שערי הדולר והמדד ועלויות העבודה והאנרגיה. קיצוץ תקציב המו"פ של המדען הראשי, לא יקבע את עתידן. לעומת זאת, שביתות בנמלים גורמות שיתייחסו לישראלים כספקים לא מהימנים, להפסדים של מיליארדים מסחורות תקועות, ולנזק בלתי הפיך.

"אם הייתי יצרן בחו"ל, ואפילו ציוני אוהב ישראל, הייתי אומר 'לעזאזל, אני מבטל את כל ההזמנות מישראל', או לוקח לפחות 50% מחומרי הגלם שלי ממדינות שאספקתן אמינה".