מיקרוסופט ישראל התחייבה בפני הממונה על ההגבלים לקבל כל מגבלה שתושם על החברה בארה"ב

לפיכך כל ההגבלות והאיסורים ביחס לפעילות מיקרוסופט בשוק מערכות ההפעלה אשר נכנסו לתוקף בנובמבר 2002 כתוצאה מצו מוסכם בין ממשלת ארה"ב למיקרוסופט העולמית חלים גם על ישראל ובאים לרסן את כוח השוק של החברה בארץ.

כך עולה מהודעה שמסרה פרקליטות המדינה באמצעות עו"ד אבי ליכט בתגובה לעתירה שהגיש עודד לביא העומד בראש "הפורום לחופש ON LINE".

הסכם זה לא פורסם והוא התגלה רק עתה עם הגשת התגובה של המדינה לעתירה. בעתירה ביקש עודד לביא באמצעות עו"ד גידי פרישטיק להכריז על מיקרוסופט ישראל כמונופול וכן להורות לסגן החשב הכללי במשרד האוצר להיאבק במעמד הדומיננטי של מיקרוסופט ישראל בקרב משרדי הממשלה.

יצוין כי העתירה הוגשה ב-21 לחודש יולי השנה ואילו ב-1 לספטמבר הודיע הממונה על ההגבלים עסקיים באמצעות עו"ד דוד קינן לב"כ של חברת מיקרוסופט בארץ משרד עוה"ד רון גזית כי הוא בוחן את מעמד מיקרוסופט בתחום אספקת חבילות האופיס ומרכיביהן וזאת על מנת לבחון את אפשרות הכרזת החבילות כמונופול.

לאור האמור מבקש הממונה ממיקרוסופט לקבל את פירוט התוכנות המרכיבות את חבילת האופיס והאם ניתן לרכוש את הרכיבים בנפרד, פירוט התוכנות החליפיות הקיימות בארץ, פירוט כספי וכמותי של חבילות האופיס ב-4 השנים האחרונות ועוד.

תגובת המדינה לעתירה מציינת כי הממונה דאז דוד תדמור החליט בשל הרצון לחסוך במשאבים וזמן להגיע להסכם עם חברת מיקרוסופט אשר לטענתו מאפשר להשיג את עיקר ההוצאה של הכרזה על מונופול ומתן ההוראות לבעל המונופול ללא צורך בנקיטת הליכים ארוכים ומורכבים מול החברה. בהמשך מסבירה הפרקליטות את המשאבים הרבים אשר נדרשים בהכרזת המונופול ובכלל זה הגדרה מקדמית של השוק, בחינת נתח השוק שבו אוחזת מיקרוסופט ולאחר מכן כל ההליכים המשפטיים בבית הדין להגבלים עסקיים ובבית המשפט העליון אשר עשויים להימשך שנים. זהו הליך מורכב ויקר מבחינת התשומות שהוא דורש מהממונה ולפיכך לאחר שהחברה קיבלה על עצמה ליישם בארץ את ההתחייבויות הנובעות מהחלטות בית המשפט בארה"ב החליט הממונה לחסוך בהליכים המינהליים והמשפטיים המורכבים.

עם זאת מציינת הודעת המדינה כי הממונה לא ויתר על כל טענה העומדת לו מול חברת מיקרוסופט ולאור האמור הממונה דהיום עו"ד דרור שטרום החליט לבחון את הנושא ביחס לאפשרות של הכרזת מיקרוסופט כבעלת מונופול בשוק התוכנות המשרדיות ומערכות ההפעלה. זאת ביחס לסוגיות תחרותיות הייחודיות לשוק הישראלי.

תגובת המדינה גם מתייחסת לטענה נוספת לפיה חברת מיקרוסופט חיסלה למעשה את שוק מעבדי התמלילים העבריים וביחס לקשרים המיוחדים שבין מיקרוסופט למשרדי הממשלה.

התגובה אומרת כי סגן החשב הכללי ערך הסכם עם מיקרוסופט שמטרתו ליצור מנגנון התקשרות אחיד של החברה עם כל משרדיה ממשלה הדבר נעשה לטענת המדינה לאחר שהתברר כי כל משרד ויחידה ממשלתית ערכו התקשרויות נפרדות ורכשו תוכנות של החברה ללא תאום.

המדינה אומרת כי החוזה האחוד בא להוזיל את העלויות של רכישת התוכנות עבור משרדי הממשלה וליצור מנגנון התקשרות יעיל. בכך נתן סגן החשב מענה למציאות קיימת שבה מעדיפים משרדי הממשלה את מוצרי מיקרוסופט לצרכים מיוחדים.

עם זאת אומרת המדינה כי במסגרת אחריותו של החשב לפרויקט "הממשל האחיד" הזמין האוצר הסבה לעברית של תוכנות ומערכות הפעלה בעלות קוד פתוח כגון לינוקס, והתוכנות המשרדיות אופן אופיס.הכוונה היא להפיץ בחינם תקליטור ובו מגוון תוכניות חופשיות בקוד פתוח במטרה לאשר לאזרחים ליצור קשר מקוון עם משרדי הממשלה ללא צורך ברכישה של תוכנות.

מדובר בתקליטור הכולל מעבד תמלילים, תוכנות הצגת מצגות, יומן, גיליון אלקטרוני ועוד. עוד אומרת המדינה כי מאחר שהחוזה בין מיקרסופון למדינה מתחדש מידי שנה מתכוון החשב לבדוק את מערך ההתקשרות במטרה להבטיח שהחוזה איננו יוצר תמריץ להעדפה של מוצרי מיקרוסופט על פינ מתחריה.