קולנוע עמל בכפר-סבא: עמל של שנים בסכנה

קולנוע עמל הוקם בשנת 1936 בידי ארגון הפועלים ביישוב, ושימש בית עם ובית הסתדרות העובדים הראשון בעיר. הקמת הבניין מומנה מתרומות הפועלים - כל פועל תרם לבנה, ומתרומות אחרות. הקמתו עלתה 5,000 לירות ארץ ישראליות. כ-300 פועלים תרמו ימי עבודה והשתתפו בבנייה, ויתר הכסף (כ-1,400 ל"י) הגיע מתרומותיהם. הבניין תוכנן על-ידי אריה שרון, והכיל 800 מקומות ישיבה. בית הקולנוע עמל שימש כמרכז התרבות של המושבה כפר-סבא, ונותר כזה גם כשהפכה לעיר, במשך 67 שנים רצופות.

עד לא מזמן שימש כבית קולנוע לסרטי איכות. הבניין הופיע ברשימת האתרים לשימור של העירייה, בסקר האתרים של המועצה לשימור אתרים, והיה משולט בשלט כחול של המועצה, המספר את תולדותיו. השלט הוסר באחרונה.

ועד הפעולה להצלת הקולנוע הגיש לוועדות המקומית והמחוזית לתכנון ובנייה כ-400 התנגדויות לשינוי ייעוד הקרקע, משטח ציבורי לשטח פרטי/מסחרי. לדברי הוועד, התושבים רואים בחומרה את העובדה כי שטחים ציבוריים, החסרים ממילא בעיר, עוברים לגורמים פרטיים אשר מונעים משיקולים כלכליים, המכוונים להשבחה מירבית של השטח הנרכש: בניית מבני מגורים ומבנים מסחריים במקומם. בוועד אומרים, כי השטח האמור הינו בבחינת ריאה ירוקה יחידה באיזור, ולמבנה שעליו ערך היסטורי שלא יסולא בפז.

חברי ועד הפעולה כתבו בעצומה, שעליה החתימו את תושבי העיר: "קולנוע עמל היה בית העם של תושבי כפר-סבא, ונבנה על ידיהם. המקום הזה היווה נקודת משיכה תרבותית לתושבי כפר-סבא, ותיקים כצעירים: מבוגרים, ילדים ונוער. הוא טבוע בזיכרון הקיבוצי של תושבי וילידי כפר-סבא כמקום שבו נערכו הצגות, מופעי בידור, הצגות סוף שנה של בתי הספר, טקסי זיכרון, וכמובן הוקרנו בו סרטי קולנוע - ובשנותיו האחרונות, סרטי איכות. הגן המקיף את בית הקולנוע התייחד בתכנון הנאה שלו, שבוצע על-ידי אדריכל הנוף ליפא יהלום".

אנשי ועד הפעולה מציעים לשפץ את האולם, כך שיווצרו בחללו הפנימי מספר אולמות הקרנה, ספרייה וכל הדרוש לסינמטק. כמו כן ניתן לפתוח בפואיה בית קפה. את בעיית החניה ניתן, לדברי הפעילים, לפתור באמצעות השימוש בחניוני תחנת הרכבת הסמוכה.

דוברת המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, ענת שכטר-טוינה, מוסרת שהמועצה לשימור אתרים תגבה את המאבק של ועד הפעולה בכל דרך אפרשית. "הגיע הזמן שהרשויות המקומיות יפנימו שמבנים בעלי זיכרון קולקטיבי לא יכולים לעמוד בפני הריסה. הם מהווים סמל לציבור ויוצרים לוקאל פטריוטיזם בקרב התושבים. הם מספרים את סיפורה של העיר לדורות הבאים. כבר הוכחנו בערים רבות, שניתן לעשות שימוש משני מצוין במבנים מסוג זה, דוגמת בית ברנר בפתח תקווה או בית משק הברון במזכרת בתיה, המשמש כיום כמרכז קהילתי".

ראש עיריית כפר-סבא, יצחק ולד, השיב לוועד הפעולה: "כאשר נודע לנו על הכוונה של ההסתדרות למכור את זכויותיה בקרקע, ניהלנו עימה מו"מ ממושך למכירת הזכויות בקרקע בשם העירייה ו/או החברה הכלכלית לפיתוח כפר-סבא. לצערי הדבר לא הסתייע. התרעתי נגד מכירת זכויות הקרקע על-ידי ההסתדרות, בפנייה למנהל מינהל מקרעי ישראל, מבקר המדינה ואחרים, אולם לצערי הדבר לא הסתייע.

"הוועדה לשימור אתרים בעירייה אמורה לדון בנושא בקרוב, ואחר כך יועלה הנושא לדיון בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הצעתי מספר רעיונות לגבי המבנה והשטח, כדי שימשיכו לשרת את תושבי כפר סבא. העניין נמצא בהידברות עם הנוגעים בדבר, וטרם מיצינו את הנושא".

נמתין ונראה כיצד הדברים יתפתחו.