לקח אותו שרון

הוא מקושר במקומות הנכונים, הוא כבר הספיק לייצג שני ראשי ממשלה ונתפס בעיני מקורביו לעורך הדין מספר אחת. > הדס מגן על אביגדור (דורי) קלגסבלד, הפרקליט שראש הממשלה בחר שייצג אותו בתיק שעשוי להכריע את עתידו הפוליטי

לאחר ששני בניו, עמרי וגלעד, כבר נחקרו, עומד להגיע תורו של אריאל שרון. בשבועות האחרונים, מתכונן ראש הממשלה לחקירתו במשטרה, בסיועו הצפוף של עו"ד אביגדור (דורי) קלגסבלד. במספר הזדמנויות, הן בבית ראש הממשלה, והן בחוות השיקמים, ערך קלגסבלד סימולציות עם שרון, לקראת החקירה הקרובה. מדובר בתיק רגיש ולא פשוט: ההכרעה בעניינם של גלעד ועמרי שרון, תכריע, סביר להניח, את עתידו של האב. אם יוחלט להעמיד את השניים לדין, מעריכים משפטנים, ייאלץ שרון ללכת הביתה. למה שרון לקח דווקא את קלגסבלד (50) ליייצג אותו בתיק הקריטי מבחינתו? מקורבי שרון מעריכים כי ראש הממשלה הגיע אליו בהמלצת יועצו הקרוב, ראובן אדלר. קלגסבלד, אסור גם לשכוח, כבר מזמן לא עורך דין אנונימי. בשנים האחרונות הוא פילס דרכו לצמרת, והוא נימנה כיום בעשירייה הפותחת של עורכי הדין. קלגסבלד מוזכר כיום בנשימה אחת עם עורכי דין ותיקים ובכירים ממנו.

אומר עליו חבר קרוב: "הוא היום הרמי כספי, היגאל ארנון, והאמנון גולדנברג של שנת 2004. הוא התמהיל של שלושתם. הוא 'נאמבר וואן'. הוא השילוב של הגאוניות הבלתי מעורערת של אמנון, יגאל, ורמי, ומכל אחד מהם הוא לקח את הטוב ביותר. אמנון גולדנברג מעריץ אותו, ולא סתם בזמנו הוא היה אמור להתמזג עם רמי כספי. הוא עץ ברוש תמיר ומלא חוכמה. הוא פשוט עץ חוכמה.

"לא סתם ראשי ממשלה לקחו אותו ולא סתם מנבאים שאם ייכנס אדם מהמיגזר הפרטי לבית המשפט העליון, זה יהיה דורי. לא שמעתי עד היום אף מילה מקצועית רעה עליו. למרות זאת, לא מפרגנים לו. ההצלחה שלו הוציאה אנשים מדעתם. אין אחד שיכול להגיד שהוא לא גאון או שלא מה שנגע בו, הצליח".

מעטים עורכי הדין שהרקורד שלהם כולל ייצוג שני ראשי ממשלה: מלבד שרון, ייצג קלגסבלד גם את ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, בוועדת אור לחקירת אירועי אוקטובר. יחד עם עו"ד אלון גלרט, לשעבר היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, ועם עו"ד דורון כהן, גיסו של ברק, הביא קלגסבלד למחיקת שלוש מבין שש האזהרות שהיו לברק. אומר אחד מעורכי הדין שייצג מוזהר בוועדת אור: "תמיד יש לקוחות שיותר אשמים ופחות אשמים. ברור שהחלק של ברק היה קטן יותר מזה של האנשים בשטח. יחד עם זאת, גם אם הלקוח שלך פחות אשם, עדיין אתה יכול להוציא אותו רע. אני חושב שמבחינת ברק, הוא יצא טוב מאוד". קלגסבלד מכל מקום, רואה בתוצאה ההיא הישג גדול.

שרון וברק אינם הבכירים היחידים בפוליטיקה שקלגסבלד ייצג השנה: הוא ייצג גם את שר הביטחון, שאול מופז, בערעור לבית המשפט העליון, נגד החלטת ועדת הבחירות לפסול את מועמדותו לכנסת, בשל תקופת צינון קצרה מדי. שם דווקא לא נחל הצלחה: מופז, שביקש להתמודד בכנסת, ערב הבחירות האחרונות, טען כי תקופת הצינון שלו החלה עם סיום תפקידו כרמטכ"ל. בית המשפט העליון קיבל את עמדת ועדת הבחירות, שיש לחשב את תקופת הצינון רק ממועד הפרישה של מופז מצה"ל.

גם בפרשת עמותות ברק, לא הצליח לו, בינתיים: לקוחו, טל זילברשטיין, שהיה מנהל הקמפיין של ברק, יועמד לדין, בניגוד לכל הבכירים האחרים בפרשה - ברק עצמו, חה"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, עו"ד דורון כהן, וחה"כ לשעבר ויצמן שירי.

דלתות פתוחות במקומות הנכונים

קלגסבלד הוא אולי האדם הטבעי ביותר לייצג מוזהרים בפני ועדות חקירה: עבודת הדוקטורט שלו היא בתחום ועדות חקירה, אותה עשה בהנחיית פרופ' אמנון רובינשטיין, כיום דיקן ביה"ס למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה. הוא הוציא גם ספר בנושא הזה. דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, פרופ' אריאל פורת, שהיה בעבר הרחוק תלמיד של קלגסבלד, כשהאחרון היה מתרגל בתורת המשפט, אומר שלדעתו קלגסבלד הוא המומחה מספר אחת בעולם לוועדות חקירה. פורת: "אני מעריץ גדול שלו, ואני לא מעריץ הרבה אנשים. אני מכיר חלק מהכתיבה שלו, אני שומע על איך הוא מופיע. הוא משפטן בלתי רגיל. עורך דין משכמו ומעלה. אדם עם יושר, אינטגריטי, בעל כריזמה. לא כל יום מוצאים מיקבץ כזה של תכונות. אני חושב שהוא בן-אדם יוצא דופן במינו. לדעתי הוא עורך הדין מספר אחת במדינה".

מה הביא את קלגסבלד, בגיל צעיר יחסית, להיות, כנראה, עורך הדין מספר אחת? שילוב של כמה דברים: כישורים, מהוקצעות, וקשרים במקומות הנכונים, לצד יכולת שיווק עצמי. אומר עליו קולגה: "הוא מזכיר את אמנון גולדנברג במיתווה שהוא מנסה לעבוד עליו: נעים הליכות, מוכר שם טוב ללקוח עם דלתות פתוחות במקומות נכונים. כל זה לצד השכלה אקדמאית. השילוב הזה, לצד כישוריו, גורם לכך שהוא מצליח להתקדם".

קלגסבלד נולד בתל-אביב, לפני 50 שנה. הוא מה שנקרא "עשיר מהבית": משפחתו היא בעלת הקרקע עליה ממוקם כיום בית עורק ברמת-גן. הוא מתגורר בכפר שמריהו, אב לבן ובת, נשוי ליעל טבת, אופנאית, כתבת אופנה ובתו של הסופר שבתאי טבת. אימה, אורה טבת, שימשה מנכ"ל וריאטי. ההורים היו מחוברים לצמרת עולם הפוליטיקה והעסקים.

יחד אפשר לראות את הזוג קלגסבלד-טבת באירועים נוצצים אליהם מגיעים נבחרים - קוקטיילים ופתיחות. בין חבריהם, יועץ התקשורת רני רהב, אוצר התערוכות, רוני פורר. זילברשטיין, מלבד היותו לקוח, הוא גם חבר של קלגסבלד. חבר נוסף הוא שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, בעז אוקון. גם עם שר החוץ, סילבן שלום, אותו ייצג בעניינים שונים, הוא מיודד מאוד.

הוא מוגדר על ידי חבריו כאיש ספר, בעל השכלה רחבה - בהיסטוריה, ספרות ואמנות. המשרד שלו, דנציגר, קלגסבלד, רוזן, המונה כ-30 עורכי דין, ממוקם באחת הקומות הגבוהות בבית גיבור ספורט, ולקלגסבלד יש שם חדר ענק. קולגה: "כל זה - ההופעות באירועים הכי נוצצים, הלבוש המוקפד, המשרד הגדול - נועדו לשדר מסר של הצלחה. להקפיד להופיע לאירועים נבחרים, כדי להיראות בקירבת אנשים מסוימים וכדי ליצור איתם קשר אישי, זה דורש רמת אנרגיה מסוימת, שדורי מוכן להשקיע".

"אם זה היה תלוי בדורי", אומר, עם זאת, חבר קרוב, "הוא היה חוזר הביתה באחת, קורא ספר עד שלוש, קם בשבע ומסיע את הילדים לבית הספר. למזלו הוא נשוי לאישה מדהימה ומיוחדת במינה, שופעת חום ואוהבת חברה. אבל יש לא מעט פעמים, שהיא מגיעה לבד והוא במשרד".

לצד עבודתו, קלגסבלד מעורב בהשקעות שונות. הוא ושותפו, דנציגר, היו שותפים ב"הארד רוק קפה" בדיזנגוף סנטר, שנכנס לכינוס נכסים.

באחרונה, נהנו השותפים הבכירים במשרד מהכנסות בשל השקעה קצת יותר מוצלחת: הם קיבלו כ-100 אלף דולר בעיסקת מכירת רדלן, בשליטת האחים זיסאפל. הנסיקה של קלגסבלד החלה אי שם בסוף שנות השמונים, כשצורף לייצוג של דיסקונט, אי.די.בי ורקאנטי במשפט הבנקאים. מי שהמליץ עליו אז, היה עו"ד אלקס הרטמן, שייצג את דיסקונט בהליכים האזרחיים. הרטמן ידע שהדוקטורט של קלגסבלד הוא בנושא ועדות חקירה, ומאחר שהפרשה נולדה בעקבות ועדת בייסקי, חשב שהמומחיות של קלגסבלד בנושא, תוכל לעזור. קלגסבלד היה אחראי במשפט על אחד הטיעונים המרכזיים, שלא ניתן לעשות שימוש בחומר של ועדת חקירה, בהליך פלילי. הטיעון התקבל בבית המשפט המחוזי באופן חלקי, אך בבית המשפט העליון, זה הביא לביטול עונשי המאסר, בין השאר של רקנאטי. קלגסבלד ייצג בתיק גם את רו"ח רפאל בן-ברוך, שזוכה.

קלגסבלד עבד אז עם שותפו גם היום, עו"ד יורם דנציגר, ועם עוד שכיר או שניים. מאז צמח המשרד לבלי הכר, ונחשב לאחד המשרדים המובילים. החלוקה כזו: קלגסבלד מופיע בבתי משפט; דנציגר מטפל בעיסקאות; והשותף הבכיר השלישי, עו"ד אורי רוזן, בהיי-טק.

פרשת גבי פארן

מאז נקודת הזינוק ההיא, במשפט הבנקאים, עברו את סף דלתו של קלגסבלד, הרבה בכירים: משולם ריקליס, יואב איגרא, הבעלים של מלון הרודס באילת, יצחק לנדסמן, לשעבר מנכ"ל תנובה, מימי נופך-מוזס, מאיר הדר מפריון, משה פודהורצר מטמפו, אלפרד אקירוב, ורבים אחרים.

במקביל לייצוגים הבכירים, הוא קיבל גם את הג'וב הנחשק של בורר מטעם המדינה, בבוררות הענק הבינלאומית, בין קצא"א וממשלת אירן. קלגסבלד קיבל את הג'וב במקומו של עו"ד יורם טורבוביץ': ברגע האחרון הוחלט באוצר להעבירו לידי קלגסבלד.

בעקבות מינויו לתפקיד, עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ. התנועה טענה כי יש ניגוד עניינים בתפקודו כבורר, לאור העובדה שהוא מייצג בעניינים אישיים הן את ראש הממשלה והן את שר האוצר דאז, סילבן שלום. לפני מספר חודשים, מחקה התנועה את העתירה, בהמלצת בג"ץ. קלגסבלד נשאר בתפקידו.

לפרשה היו כמה ספיחים: לשותפו של קלגסבלד, דנציגר, היתה באותה עת בוררות בפני טורבוביץ'. מדובר בבוררות ענק בהיקף של מיליוני דולרים, בין החברה לשירותי איכות הסביבה, שיוצגה בידי דנציגר, לבין אקוסול. כשהתפוצצה פרשת קצא"א, פנתה החברה לשירותי איכות הסביבה לטורבוביץ', בטענה כי בנסיבות שנוצרו היא סבורה כי עליו לחדול מלשמש בורר בתיק. בסופו של דבר, הגיעו הצדדים להסכמה כי טורבוביץ' יוחלף.

למרות שפרשת בוררות הנפט אמנם הסתיימה לטובתו, קלגסבלד היה רחוק מלהיות מרוצה מכך ששמו נכרך בסיפור.

ועוד פחות מכך מכריכת שמו בפרשה שהסתיימה באחרונה בבית המשפט: האישום בשוחד של ראש מועצת רמת השרון, גבי פארן. פארן הואשם בקבלת שוחד משני קבלנים. השוחד לכאורה, היה בדמות תשלום שכר טירחה ששילמו השניים לקלגסבלד, כשכר טירחה בגין ייצוגו את פארן בערעור בחירות. קלגסבלד גבה מפארן 25 אלף דולר תמורת טיפולו בתיק, וחלק הארי שולם על ידי השניים שהואשמו איתו בכתב האישום.

באחרונה הסתיימה הפרשה בעסקת טיעון, במסגרתה הוסר אישום השוחד מפארן, ונותר רק זה בגין הפרת אמונים. במהלך התיק, נחקר קלגסבלד בידי סניגורו של פארן, עו"ד משה ישראל, על נסיבות קבלת הכסף משני הקבלנים.

קלגסבלד העיד, כי נושא גובה שכר הטירחה סוכם בפגישה שהתקיימה במשרדו, בה נכחו אנשים מהמטה של פארן. לדבריו, כשהגיעה אליו המשטרה ובידה צו של בית משפט להמצאת החשבוניות בתיק, הוא צלצל לעו"ד אלקס הרטמן, שהיה יו"ר ועדת האתיקה בלישכת עוה"ד, ונועץ בו. הרטמן הסביר לו כי החיסיון ביחסי עו"ד לקוח לא חל על שאלות של שכר טירחה ולכן עליו למסור את החומר. וכך עשה.

קלגסבלד נשאל על ידי ישראל, על הנסיבות שבהן סיכם עם אבי זלמן, הקבלן, את נושא שכר הטירחה. קלגסבלד ענה, כי כשזלמן בא לסכם איתו את שכר הטירחה, היה ברור לו שהוא בא כנציגו של פארן. לדבריו, השערה זו נולדה מכך שזלמן ופארן "היו אצלי יחד בפגישה ראשונה ולכן קיבלתי זאת כמובן מאליו שהוא בא בשמו לסכם את שכר הטירחה".

לשאלת ישראל, לו היה עולה אצלו איזה צל של חשד שמדובר בבעל עניין, שבעצם מבקש לשחד את הלקוח שלו, האם היה נותן לזה יד ולא מקבל ממנו כל תשלום, השיב קלגסבלד: "דבר זה לא עלה בדעתי. כל ההתנהלות בקשר לתשלום היתה גלויה, ברורה, לא בעייתית משום בחינה שהיא, לא היה אצלי שום סימן שאלה. קיבלתי מספר צ'קים ממספר גורמים והוצאנו חשבוניות כדין בגינן. לא ראיתי אז וגם היום שום בעיה בקשר לדרך בה פעלנו".

רוצה תפקיד ציבורי

באחרונה נכרך שמו בפרשה נוספת, פרשת בובליל-חקשורי. חברת הנאמנות של משרדו, וכן שותפו של קלגסבלד, רוזן, שימשו נאמנים למניותיהם של בובליל וחקשורי בחברות המשותפות להם. חקשורי טען בהליך שהגיש לבית המשפט, כי בובליל השתלט על הרכוש, באמצעות הנאמנים ומנגנון הנאמנות, ונישל אותו מכל זכויותיו.

לכתבי הטענות של חקשורי צורף נספח: מכתב שכתב חקשורי לקלגסבלד. במכתב נכתב כך: "אתה, דורי מלווה אותי משנת 96. סייעת לי משפטית וחברית. מאז בנינו מערכת אמון שהלכה והתעצמה ובסופה הפכת לא רק ליועץ משפטי אלא לחבר, ידיד ורע. מילים לא יכולות להביע את אכזבתי מכך, שלאחר שנתגלה לי כי משה (בובליל) בדרכי עורמה ותחבולות, מציג כי הוא נאמן לאחזקות בקבוצת החברות, ואתה עומד מנגד מחריש ולא עושה מאומה לתקן העוול... לצערי, בתמימותי טעיתי לחשוב, שבעת צרה תשפוט את המצב ביושר ובצדק, אך בפועל סובבת אותי בניסוחים משפטיים והפנית אותי לאורי רוזן. על כך נשבר ליבי. איך יכולת אתה דורי לבגוד לא רק בחברות בינינו אלא לתמוך ולסייע בחוסר צדק משווע, שאתה בתוכך יודע שאין לו מקום... אתה דורי, שמכיר את משפחתי היכרות קרובה ואינטימית, אתה דורי שאמור היה לרשום את הנאמנויות המשפחתיות בחו"ל עבור היקרים לי מכל, אתה דורי שנהנית משכר טירחה נדיב מאין כמוהו בחברות השונות... כיצד אתה יכול לעמוד מנגד ולראות בחורבני? ..."

בכתב ההגנה שהגישו חברת הנאמנות ורוזן, הם טוענים באמצעות עו"ד ניר כהן: "ניסן חקשורי הבהיר לקלגסבלד כי החליט להגיש תביעה גם נגד הנאמנים הואיל ולדעתו קלגסבלד הינו בעל יכולת השפעה על בובליל וזו הדרך לשיטתו להשפיע על בובליל להסתדר איתו".

לטענתם, ימים ספורים לפני הגשת התביעה נפגש קלגסבלד עם עו"ד אייל רוזובסקי, המייצג את חקשורי, וזה אמר לו כי לחקשורי אין ברירה, וכי הדרך להשפיע על בובליל להסתדר איתו היא על ידי פגיעה בנאמנים ובמשרד.

הם ציינו כי חקשורי פנה לקלגסבלד, בנובמבר 2002, בקשר למחלוקת מסוימת שהיתה לו עם בובליל. משסבר חקשורי כי הדברים מסתדרים עם בובליל לא היתה בפיו כל טענה נגד הנאמנים או קלגסבלד. הוא אף טרח לשלוח לקלגסבלד מכתב תודה ובו אמר לו כי רק הוא באישיותו המיוחדת מסוגל להשרות הרגשה של הקלה. רק שהתברר לו כשלושה חודשים לאחר מכן, כי הוא לא מסתדר עם בובליל, שלח את המכתב השני.

לטענתם, לאחר שליחת המכתב נפגש קלגסבלד עם חקשורי, וזה אמר לו בסיומה כי יש לו בו אמון מלא וכי הוא סומך עליו ויודע שיעשה הכל לפיתרון הסכסוך בינו לבין בובליל. לטענתם, יש בכך כפיות טובה לשמה מצד אדם שנהנה במשך שנים מכישוריהם המקצועיים של המשרד ושל הנאמנים, וכעת לא בוחל בניסיון פסול לפגוע בהם, בשמם הטוב ובמוניטין שנצבר בעמל רב במשך שנים.

בעקבות הפרשה הזו, חדל קלגסבלד לדבר עם רוזובסקי, המייצג את חקשורי, והתבטא באוזני קולגות, כי הוא מאוד כועס עליו. בכל מה שנוגע לשמו הטוב, קלגסבלד מסיר כפפות. כשהוא מופיע עם אחרים, ידאג תמיד להיות בקידמת הבמה.

כשעיתון "כל העיר" כתב עליו כתבה לא מחמיאה, השיג קלגסבלד התנצלות גדולה. זאת בנוסף לפיטוריו של הכתב. הפרשה ההיא עוררה גלים ברשת שוקן, בעלת "כל העיר", שבגינה התפטר סגן העורך.

האמביציות של קלגסבלד לא מסתיימות בייצוג הבכירים שבבכירים: קולגות המכירים אותו, מעידים כי הוא נושא עיניו קדימה, לתפקיד ציבורי כלשהו.

זו אולי הסיבה שהוא כל כך חרד לשם ולמוניטין שלו. באחרונה, הוזכר שמו כמועמד לתפקיד יועץ משפטי לממשלה. על כך אומר קולגה: "דורי, מצד אחד הוא 'הבן יקיר לי' של המערכת המשפטית אבל מהצד השני, העמדות שלו הן עמדות קיצון נגד מה שעושה המערכת המשפטית. מצד אחד הוא כאילו וינרוט או דן אבי יצחק. מהצד השני, הוא אלי זהר, שלא לומר גולדנברג. אבל בעוד שגולדנברג היה הבן יקיר של המערכת המשפטית, ובתפיסותיו גם היה בן המערכת המשפטית, אצל קלגסבלד זה בדיוק ההיפך". *