פס"ד של ביה"ד לעבודה: גדעון גדות יחזיר לפיס 874 אלף שקל; המנכ"ל לשעבר - 973 אלף

בית הדין: "התנאים החריגים נועדו לצ'פר את הבכירים בלא התחשבות במטרות הציבוריות של הפיס"

יו"ר מפעל הפיס לשעבר, גדעון גדות, המנכ"ל לשעבר, אליצור גורן, והסמנכ"לית לשעבר, רחל גואטה, חוייבו להשיב מאות אלפי שקלים למפעל הפיס, בשל שכר ותנאי פרישה ששולמו בחריגה.

כך קבעה היום (ב`) שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב, ורדה וירט-ליבנה. היא חייבה את גדות להשיב למפעל הפיס פיצויי פיטורים בסך 874 אלף שקל. גורן חוייב להשיב 973 אלף שקל, וגואטה חוייבה להשיב את פיצויי הפיטורים שקיבלה בסך 626 אלף שקל או את כל סכומי הפנסיה.

וירט-ליבנה קבעה, כי יש בתנאי השכר והפרישה חריגה משמעותית מן הנורמות הראויות. בנוסף, הפחיתה ליבנה באופן משמעותי את המשכורת הקובעת לצורך חישוב הפנסיה.

המשכורת הקובעת של גדות תעמוד על 34,567 שקל במקום 57,663 שקל, והפנסיה שלו - על 12,098 שקל במקום 40,364 שקל. גדות יהיה זכאי לפנסיה של 35% במקום 70%.

המשכורת הקובעת של גורן תעמוד על 39,557 שקל במקום 49,687 שקל, והפנסיה - על 27,690 שקל במקום 46,184 שקל. המשכורת הקובעת של גואטה תעמוד על 24,691 שקל במקום 41,188 שקל.

פסק הדין ניתן בתביעה שהגיש מפעל הפיס, להורות על ביטול תנאי הפרישה שנקבעו לגדות, גורן וגואטה בטענה, כי הסכמי הפרישה הם בלתי סבירים ומנוגדים לתקנת הציבור.

וירט-ליבנה מציינת: "אין ספק בעינינו, שהתקשורת היוותה את התמריץ העיקרי אם לא היחיד במקרה זה ללידתה של תביעה זו. קשה להשתחרר מהמסקנה, כי אלמלא החשיפה הציבורית, לא היה חל שינוי בעמדתו המסורתית של מפעל הפיס".

השלושה שפרשו בשנים 1994-1996 זכו לתנאי פרישה גבוהים במיוחד: גדות קיבל 1.345 מיליון שקל, גורן קיבל 1.524 מיליון שקל וגואטה - 1.285 מיליון שקל.

הנתבעים טענו, כי תנאי הפרישה והשכר נקבעו כחוק ואושרו ע"י דירקטוריון מפעל הפיס. וירט-ליבנה קבעה, כי תנאי השכר והפרישה התאפשרו כיוון שדירקטוריון מפעל הפיס לא בדק את המשמעות הכספית של החלטותיו. נראה, "כי ההטייה הטבעית של חברי הדירקטוריון הינה שלא להתנגד ליוזמות של יו"ר הדירקטוריון".

וירט-ליבנה קובעת, כי עד לפרסום תנאי הפרישה, לרבות הסכומים בהם מדובר, דירקטוריון מפעל הפיס לא ידע במה דברים אמורים או עצם עיניו מדעת. בכל מקרה, היא מציינת, שאלת הידיעה שניתן לייחס לדירקטורים היא משנית ואין בה כדי לשלול את סמכות בית הדין לבחון את תנאי השכר.

וירט-ליבנה קובעת לעניין תוספות השכר: "אין ספק בליבנו, כי כל התוספות היו רק לשם מטרה אחת - העלאת שכרם של התובעים. "גם אם לא הייתה מעורבות ישירה (של הנתבעים - ג.נ), מעורבות עקיפה היתה בהחלט".

לדבריה הנתבעים לא תמיד הקפידו על יציאה מחדר הישיבות בעת הצבעה על תנאי שכרם. בנוסף ציינה בפסק הדין, כי גדות מסר גירסה לא מדוייקת לארועים מסויימים במהלך הדיון.

"השילוב בין שכר גבוה במיוחד ותנאי פרישה גבוהים וחריגים הוא שיוצר חבילת תנאים בלתי סבירה. נראה, כי כל הטבות השכר והפנסיה נועדו בראש ובראשונה `לצ`פר` את הנתבעים, ושאלת טובת הציבור למענו הוקם מפעל הפיס, לא נשקלה בעת קביעת תנאים אלה".

וירט-ליבנה מוסיפה, כי גואטה ראויה להתייחסות נפרדת כיוון שלא היה מקום לשלם לה פנסיה בגיל בו פרשה (38). לכן יהיה עליה להשיב את כל הסכומים שקיבלה כפנסיה ולשלם לה פיצויי פיטורים על-פי בגובה 150% מהמשכורת הקובעת, או הקפאת זכויותיה הפנסיוניות כך שתקבל פנסיה בגיל 60 על-פי משכורתה הקובעת.

כל אחד מהנתבעים חוייב בהוצאות משפט בסך 35 אלף שקלים. בנוסף חוייבו להשיב את הכספים שנקבעו בפסק הדין בתוך 90 יום בתוספת ריבית והצמדה.

(עב 300851/98).