תופעת היעלמותם של חולות החוף תעמוד במרכזו של יום העיון "חולות וכורכרים"
שיתקיים השבוע (ה') במכון ויצמן ברחובות, על-ידי החברה להגנת הטבע, רשות הטבע
והגנים, הקרן הקיימת, המשרד לאיכות הסביבה ומכון דוידסון לחינוך מדעי שבמכון
ויצמן.
במהלך יום העיון תוצג תמונה עגומה, לפיה בשנים האחרונות הצטמצמו שטחי חולות
החוף באופן ניכר, כאשר תוכניות פיתוח הנידונות במוסדות התכנון מעמידות בספק
את הסיכויים לשמור על המעט שעוד נותר.
במהלך יום העיון יודגש, שקיים צורך בשימור שטחי החולות שכן, חולות הים הם מערכת
אקולוגית ייחודית לאזור. הם מהווים מפגש בין הצומח והחי של האקלים הים תיכוני
ושל האקלים המדברי ערבתי, ומאחר שהם מהווים משטח החדרה וסינון מעל לאקוויפר
החוף, הם מגינים על איכות המים.
המציאות בשטח, כך מתברר, עגומה מאוד. בראשית המאה ה-20 היה שטח מישור החוף
365 אלף דונם, מתוכם נשארו כיום 185 אלף דונם בלבד, מתוכם כ-80 אלף דונם מופרים
בשל כרייה מסיבית של חול ופעילות פיתוח אחרת. לשטח שאינו מופר צפוי עתיד לא
מזהיר, שכן לגבי 85 אלף דונם חלות כבר כיום תוכניות מאושרות או תוכניות הנמצאות
בשלבי אישור. אם יתממשו תוכניות אלה יישארו רק 58 אלף דונם חולות טבעיים שאינם
מופרים, כשישית משטחי החולות בראשית המאה שעברה.
מהנתונים עולה, שבנתניה יצטמצמו הקרקעות החוליות לכדי 4% בעמק זבולון ל-12%
בלבד. באזור חוף הכרמל צפוי צמצום של החולות לכדי 38% ובנתיב העשרה לכדי 44%.
בנוסף לאיומי הפיתוח מאיימת על עתיד הדיונות גם כריית חולות, שכן אלה משמשים
חומר גלם לבנייה ולהקמת תשתיות. בשל העובדה שהחול הולך ואוזל ומחירו מאמיר,
מתרחבת תופעת גניבת החולות, שהפכה למכה של ממש. החול מועמס על גבי משאיות,
ותוך כדי כך נפגעים מתקני תשתית רבים.
תוכנית האב לאספקת חול שהוכנה עבור משרד התשתיות ב-1999 העריכה את צריכת החול
השנתית ב-12 מיליון טון. התוכנית המליצה לכרות ב-13 שנים (בין 1999 ל-2013)
כ-45 מיליון טון חול נוספים מחולות מישור החוף, בעיקר באזור התעשייה המתוכנן
באשקלון. עד שנת 2000 התבצעה כריית החולות על-ידי שלוש חברות שקיבלו זיכיון
מתוקף היתרים מהמינהל. ב-2000, ובעקבות החלטה להחיל את חוק חובת המכרזים גם
על נושא כריית החול, בוטל הזיכיון של החברות, ומאז מתבצעת הכרייה במסגרת הרשאות
שמעניק המינהל לזוכים במכרזים על שטחים שאושרו סטטוטורית. גם חברות אלה, כך
מתברר, חורגות לא אחת מתחום הכרייה שלהן ופוגעות בסביבה.
מדו"ח שהוכן לקראת הכנס עולה, שהבעיה המרכזית היא הכרייה הבלתי חוקית. מנתוני
המשטרה עולה, שמאז ראשית שנות ה-90, חלה עליה דרמטית בהיקף הפעילות העבריינית
של גניבות חול. על-פי הערכות, כ-10% מהתצרוכת מסופקת על ידי גנבי חול.
בכנס יודגש, שכריה בלתי חוקית פוגעת בערכי טבע ונוף, בין השאר בבתי גידול של
צמחים ובעלי חיים שונים. כרייה בלתי חוקית מסכנת את מי התהום וגורמת לנזקים
לתשתיות מים, תשתיות טלפון, תשתיות חשמל, תשתיות המוביל ובקווים המובילים לכור
הגרעיני בנחל שורק. במקביל היא מסבה למדינה נזקים כספיים עקב אי תשלום תקבולים
כחוק.
בכנס תימתח ביקורת על רשויות האכיפה שאינם עושות די לעצור את הגנבים, ועל רשויות
המשפט שאינן מחמירות בעונשים. מהנתונים שיוצגו בכנס עולה, שבמהלך 2000 נערכו
כמה מבצעי אכיפה גדולים לחשיפת גנבים, במהלכם נפתחו 84 תיקים כנגד גנבי חול
והוחרמו 24 כלים כבדים. רק במקרה אחד הוטל עונש מאסר של שלוש שנים על אדם שהורשע
בכרייה בלתי חוקית. בדיקת גזר הדין העלתה שהעונש הוטל על עבירות אחרות. בכנס
יודגש, שעל אף המודעות הגדלה, ותוספת משאבים למלחמה בגנבי החול, המצב אינו
משביע רצון.
בכנס יודגש נושא הפגיעה במשאבי המים הנגרמת מהעלמות החולות המהווים שטחי חלחול
והחדרה של מים לאקוויפר החוף, המספק כחמישית מתפוקת המים השנתית הכוללת.
מהנתונים עולה, שהפסד החלחול השנתי בשל פיתוח עירוני באקוויפר החוף נאמד בכ-70
מיליון מ"ק מים בשנה, מתוך פוטנציאל שנתי של 270 מיליון מ"ק. על-פי הערכה,
אם ימומשו תוכניות הבנייה במישור החוף, צפוי אובדן מים של כ-150 מיליון מ"ק
ב-2020 כתפוקת שני מתקני ההתפלה המתוכננים באשדוד ובאשקלון, שיפיקו יחד כ-140
מיליון מ"ק מים בשנה. ההפסד הכספי שיגרם בכך לאוצר המדינה הוא עצום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
