איי התעלה הבריטית מחכים למשקיעים זרים

שני האיים, ג'רסי וגרנסי, הם טריטוריה בריטית, והם בכל זאת נחשבים Offshore Zone.

שני האיים הללו אומנם הכריזו על נאמנותם למלכה הבריטית ולליש"ט הבריטי, אך הם מעולם לא היו חלק מהממלכה הבריטית או חלק מהאיחוד האירופי. מדובר בשתי מדינות עצמאיות כמעט לחלוטין, אחרי הכל נאמנות היא נאמנות, אך לא לבריטים אלה לנורמנדי. במאה ה-10 לספירה הנאמנות הועברה לאנגלים, מאחר והדוכס מנורמנדי הפך למלך אנגליה.

שני האיים הללו נהנים מזכויות Offshore' וכבר לפני 50 שנה החלו לזרום ביקושים רבים לשוק המקומי, והשלטון המקומי החליט להעניק את זכויותיה ההתיישבות ראשית לתושבי המקום. בגרנסי (60 אלף תושבים), השוק המקומי מתחלק בין "מקומיים" ל"שוק פתוח". השוקי ה"מקומי" הוא של אלה הגרים באי או יש להם אישור מגורים מהרשויות. הרשיונות ניתנים לאלה שהעסקתם על האיים מוגדרת כ"חיונית".

קטגוריה נוספת השמורה לתושבים המקומיים היא הדיור הציבורי. כעשירית מכלל הנכסים, כ- 1,800 במספר, ניתנים לרכישה על ידי זרים. בד"כ מדובר בדירות או בתי יוקרה, ומחיריהם בד"כ כפולים או גבוהים פי שלושה מאלה של "השוק המקומי".

אין אישורים לבנייה חדשה למגורים ב"שוק הפתוח" ולכן האינפלציה הגבוהה במחירים.

באי ג'רסי השני בגודלו מבין איי התעלה (90 אלף תושבים) למשל, יש מערכת מעט שונה על מנת לקבוע מי זכאי לרכוש פיסת נדל"ן על האי.

הרוכשים הפוטנציאליים מתחלקים ליותר מ-10 קבוצות דירוג. כך, למשל, קבוצה אחת היא אלה שנולדו על האי וגרים שם למעלה מ-10 שנים, קבוצה אחרת היא האנשים שגרים על האי למעלה מ-18 שנה, וקבוצה אחרת היא עובדים זרים שעבודתם לחיי רווחת האי חיונית.

כולם ללא יוצא מן הכלל, צריכים לקבל אישור מוועדה מיוחדת, המתירה להם לרכוש נכס באי המשתרע על שטח של 24.3 מייל רבוע.