האינטרס הביטחוני גובר

שהייה בארץ מספר שנים כתושב קבע, ונישואין לאזרח ישראלי, אינם מקנים זכות לישיבת קבע

תמציתו של "ההסדר המדורג" שהנהיג שר הפנים נועד לקיים הליך הדרגתי, שבתחילתו ניתן לזר שנישא לישראלי מעמד של תושב ארעי (בלא זכות לישיבת קבע עדיין). בסופו של ההליך, אם התקיימו כל תנאי ההסדר, יכול בן הזוג הזר להתאזרח, בהתאם לתנאי החוק. בפרשת סטמקה (בג"ץ 3648/97) קבעו שופטי בג"ץ, שההתקדמות במסגרת ההסדר המדורג והמעבר בין שלביו מותנים בהמשך קיומו של התא המשפחתי בישראל ובהיעדר פגיעה באינטרסים ציבוריים, לרבות סיכון פלילי או ביטחוני.

העותר הינו אזרח ירדני, שנישא לאזרחית ישראלית. בשנת 02' נולדה להם בת. בתחילת שנת 01' הגישו בני הזוג בקשה לאיחוד משפחות בישראל, ואושרה להם הכניסה להסדר המדורג. לעותר ניתנו אשרות לשהייה ולעבודה בישראל.

לפני מספר חודשים דחה משרד הפנים את בקשת העותר לשהיית קבע בישראל והוא נדרש לעזוב את הארץ תוך 14 ימים. נגד החלטה זו הופנתה העתירה. שופטי בג"ץ (בפס"ד שכתבה השופטת דורית ביניש, בהסכמת חבריה להרכב) דחו את העתירה.

לשר הפנים שיקול מוקנה דעת רחב בהחליטו האם להכיר במעמדו של פלוני כתושב קבע. העובדה שהעותר שהה בארץ מספר שנים כתושב ארעי, אינה מעניקה זכות לישיבת קבע בארץ. כמו כן, נישואין לאזרחית ישראלית, לעצמם, אינם מעניקים לעותר זכות לקבלת אזרחות. עדיין, כפופה ההחלטה לשיקול דעתו של שר הפנים.

במקרה הנדון, הוצג לשופטים חומר חסוי, המעלה נימוקים ענייניים המצביעים על חשש לפגיעה בביטחון המדינה אם יינתן לעותר רישיון לישיבת קבע בישראל.

במהלך העתירה, ולנוכח הציפייה שפיתח העותר לקבל את מבוקשו, עקב הכנסתו למסגרת "ההסדר המדורג", המליצו השופטים לאפשר לעותר להשמיע את טענותיו בפני הדרג המדיני, וזאת בכפוף לאי פגיעה בביטחון המדינה. עקב כך, לא נתאפשר להציג בפני העותר את החומר הראייתי שהוביל את השר לחששות המצוינים לעיל.

"העובדה שלא נפרשו בפני העותר פרטי המידע שבידי המשיב מכבידה ללא ספק על יכולתו (של העותר) להפריך את המידע, או להגיב עליו", קבעה השופטת בייניש. "אולם, בעניין זה גובר האינטרס הבטחוני". *

(בג"ץ 2527/03 אסעיד ואח' נ. שר הפנים, פס"ד מיום 30.10.03. השופטים דורית בייניש, אשר גרוניס ומרים נאור)