משהו לא טוב עובר על הפרקליטות: לדור הולך הביתה

רק לפני שבוע, קיימה פרקליטת מחוז אחרת, פרקליטת מחוז המרכז, נורית שניט, מסיבת עיתונאים לרגל פרישתה. לפני כשנה, הודיעה פרקליטת מחוז ת"א (פלילי), מרים רוזנטל, על פרישתה. וכעת לדור.

לדור אומר שהקשר מקרי לגמרי. עם זאת, קשה להתעלם עם כך שמשהו לא טוב קורה בפרקליטות. בכך לא מסתיימות הפרישות: בקרוב צפויים לפרוש גם מנהל המחלקה הכלכלית, שמעון דולן, וכן מנהלת המחלקה לתפקידים מיוחדים, אליה ששון. אם היה כל כך טוב, לא היו כל כך הרבה עזיבות בכירות, ועוד ערב התפנותו של תפקיד פרקליט המדינה. גם אם ארבל לא תתמנה בסופו של דבר לבית המשפט העליון, ברור שהיא נמצאת בסיום התפקיד.

* משה לדור, אתה אחד המועמדים הפוטנציאלים לקבל את התפקיד. עכשיו עוזבים, זמן כה קצר לפני שהוא מתפנה?

"ראשית, אני לא יודע אם מדובר בזמן כה קצר. שנית, הסיכוי אינו נמדד לפי פירסום כזה או אחר בתקשורת. לו הייתי רוצה להתמודד על התפקיד, היה מקום להתחיל לעסוק בבחינת הסיכויים ולפעול כדי לקדם את עצמך לכך. ההחלטה שלי לפרוש, לא קשורה כלל ולא עסקה כלל בבחינת התפקיד של פרקליט המדינה, שהוא כרגע גם אינו אקטואלי".

לדברי לדור, פרישתו נובעת בעיקר מהסיבה שהוא חש שמיצה את התפקיד, אחרי עשר שנים, וכעת הגיע הזמן להשתחרר ולפנות את הזירה לאחרים. לדור: "אסור לקפוא על השמרים ולמלא תפקיד מתוך אינרציה. אני גם לא חושב שזה הוגן לעשות זאת כלפי חבריי לעבודה, לדבוק לכיסא ולפגוע בקידומם".

אתמול הוא כינס את הפרקליטים במחוז, והם שמעו ממנו, בהפתעה גמורה, על דבר פרישתו. לא רק הם הופתעו. גם פרקליטת המדינה, עדנה ארבל. יחד עם זאת, היא הבינה שההחלטה נחושה ובלתי ניתנת לשינוי. לפני שהתמנה לדור לפרקליט מחוז ירושלים, שימש כמנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. תיק הבכורה שלו בתפקיד, היה תיק הבנקאים - תיק שלא היה כמותו וכנראה גם לא יהיה כמותו. במשך תקופה ארוכה, היה לדור משועבד לתיק, שבוע אחר שבוע, יום אחר יום, ולא אחת - יום וגם לילה. כמעט לבדו, הוא התייצב מול שורת סניגורי צמרת - אמנון גולדנברג, יגאל ארנון, רם כספי, יעקב וינרוט, ועוד רבים אחרים, והביא להרשעתם של הבנקאים באחד התיקים המורכבים שנדונו בישראל אי פעם.

ספק אם יש רבים שהיו יכולים למלא את המשימה הזו, כפי שהוא מילא אותה. יחד עם זאת, התיק הזה הביא אותו לקצה גבול היכולת שלו, נפשית ופיסית.

על אף הלויאליות הגמורה שלו למערכת, ועל אף שקשה לשמוע ממנו ביקורת על המערכת, לא אחת לדור ביטא חוסר קונפורמיות מסויימת. בפרשת בר-און, הוא כתב את דו"ח המיעוט, יחד עם יהושע רזניק, שפרש מאז, וטליה ששון, שסברו כי יש מקום להעמיד לדין את בנימין נתניהו, אז ראש הממשלה.

בפרשת פרומדיקו, בה הואשם נשיא טבע, אלי הורביץ, בעבירות מס, שימש לדור כתובע. בית המשפט המחוזי הרשיע את הורוביץ, ובית המשפט העליון הפך את הכרעת הדין וזיכה אותו. התיק לווה ברעש תקשורתי לא רק בשל העובדה שמדובר בהורביץ, אלא גם ובעיקר מפני שהורביץ שכר לצורך הערעור את שירותיו של עו"ד פנחס רובין, חבר טוב של ראש ההרכב שישב בתיק בבית המשפט העליון, תיאודור אור. כשיצאו מהאולם לאחר פסק הדין המזכה, התבטא לדור למצלמות, כי הם מכבדים את התוצאה של בית המשפט העליון, לזכות את הורביץ. בכך, אמר לדור, הפך לדור את פסק הדין של השופטת פרוקצ'יה, "שנדמה היה לי שהיה פסק דין חכם, אמיץ, ונטול פניות".

הוא ידוע כפרטנר לא קל לסניגורים: הוא מגלה קשיחות בכל הנוגע לעיסקאות טיעון, ודקדקן מאוד. יחד עם זאת, קשה לחלוק על המקצועיות שלו.

לדור נחשב למקורבה של דורית ביניש, שופטת בית המשפט העליון. היא זו שהביאה אותו מארה"ב, שם שהה לצורך השתלמות, לתיק הבנקאים, מינתה אותו למנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ולאחר מכן כפרקליט מחוז. על רקע זה, יש המעריכים כי צפויה ללדור עוד קריירה של שופט בבית המשפט העליון, תחת בייניש כנשיאה. לדור שולל את האפשרות הזו. לדור: "אני לא מעוניין להיות שופט ואף פעם לא רציתי להיות שופט".