סול"ב מפטרת - בדניה סיבוס העסקים כרגיל

בעקבות המשבר והירידה בהיקף הפעילות, הודיעה שיכון ובינוי, כי תאלץ לפטר 430 עובדים, לקצץ 15%-5% משכרם של אלו שיישארו בה, ולארגן מחדש את אחת הזרועות הבעייתיות שלה - סולל בונה.

בעקבות המהלכים הללו תבצע שיכון ובינוי הפרשה חד פעמית של 60 מיליון שקל בדוחות הרבעון השלישי, הפרשה אשר תעביר אותה להפסד נקי ברבעון, לראשונה ב-15 שנים. גם סולל בונה תאלץ לבצע הפרשה בדוחות, של 40 מיליון שקל, אשר מן הסתם תמשיך את רצף ההפסדים שהיא מציגה כבר למעלה משנתיים.

עיקר הבעיות של קבוצת שו"ב נובעות מסולל בונה, אחת מחברות התשתית והבנייה הגדולות במשק. בקרב המעורבים בתעשייה נמתחת כבר תקופה ארוכה ביקורת קשה על החברה, שעל מנת לזכות בכל מכרז מורידה את מחירי הביצוע לרמות שהרווחיות בהם אפסית, אם בכלל (כך לפחות טוענים המתחרים). נכון או לא, עם התוצאות קשה להתווכח, והחברה מציגה הפסד מצטבר של כ-116 מיליון שקל מאז הרבעון האחרון של 2001, ועד הרבעון השני של 2003 (כולל).

ואכן, התוכנית עליה הכריזה בשבוע שעבר שיכון ובינוי מתמקדת בעיקר בסולל בונה (ובאופן מינורי יותר בחברה אחרת, חירות הנדסה). אומנם בקבוצה לא מפרטים כמה יפוטרו בחברה עצמה, אך מוכנים לומר שעיקר המפוטרים (מבין 430 בסה"כ) יהיו בסולל בונה. זאת בנוסף לרה-ארגון הצפוי בחברה, שיחלק אותה ל-3 חטיבות עסקיות על פי תחומי פעילותן - תשתיות, בנייה למגורים ובנייה שלא למגורים.

עוזי ורדי-זר, מנכ"ל שו"ב, מאשים בפיטורים בעיקר את מדיניות הממשלה בנושא העובדים הזרים. לדבריו, המפוטרים אינם פועלי הבניין עצמם, אלו ש"מניחים את הבלוקים". נהפוך הוא - לדבריו החברה משוועת לפועלי בניין, אלא שהממשלה לא מוכנה לספק לה כאלה. "יש לי ויזות להעסקת 2,800 פועלים זרים, אך בפועל אני מעסיק רק 500, כי מדיניות הממשלה לא מאפשרת לי לממש את הויזות הללו", אמר ורדי-זר ל"גלובס" בשבוע שעבר. היעדר מספיק ידיים (זרות) עובדות, גורם, לפי ורדי-זר, לכך, שהחברה לא מסוגלת לעמוד בזמני הביצוע עליהם התחייבה, וכתוצאה מכך נפגעת פעילותה העסקית. פועל יוצא נוסף הוא, שבהעדר מספיק ידיים עובדות (זרות, כאמור), מי שסובל הם דווקא העובדים הישראלים - מנהלי העבודה והאתרים, מנהלי חשבונות, מזכירות ועוד - הם אלו שכעת הולכים הביתה, כשהחברה "מורידה הילוך" בהיקף פעילותה.

עת נשאלת השאלה, כיצד תגיב חברת הדירוג מעלות למהלכים הללו בסולל בונה. כזכור, לפני כחצי שנה הורידה חברת הדירוג את דירוגה של סולל בונה ל-A מינוס בעקבות ההרעה במעמדה העסקי והפיננסי. אומנם לסולל בונה אין כיום עוד סדרות אג"ח (האחרונה נפדתה ביוני האחרון), אולם ההרעה בדירוגה עלולה להשפיע גם על דירוג החברה האם, שיכון ובינוי, שגם דירוגה הורד לאחרונה מ-A פלוס ל-A.

ההערכה היא, כי במעלות יבחנו כיצד מתקדמת תוכנית ההתייעלות בקבוצה, וכי אם זו תוכיח שהמהלכים הללו אכן מועילים להבראתה של סולל בונה, מעלות תגיב בחיוב בדירוגן של בנות הקבוצה. מנגד, הפיטורים האחרונים מעידים על מצבה הקשה של סולל בונה, ועל כן סביר שמעלות תבחן שוב את מעמדה של החברה, בנסיבות החדשות. ביום ההודעה על הפיטורים זינקה מניית שיכון ובינוי ב-4.6% במחזור גדול מאוד, ובסוף השבוע שעבר נמשכה המגמה החיובית עם עלייה נוספת של קרוב ל-1%.

נקודה לא פחות מעניינת שעולה מהמהלכים בשיכון ובינוי, ובעיקר בסולל בונה, היא איזו תמונה מעלים אלו על הענף, ובעיקר על המתמודדת הגדולה מול הקבוצה - דניה סיבוס, של אפריקה ישראל. לא מעט קווי דמיון יש בין שתי הקבוצות. דניה סיבוס נחשבת כיום לאחת מ-3 חברות הביצוע והתשתית הגדולות בישראל (יחד עם סו"ב וקבוצת אשטרום).

כמו סולל בונה, גם דניה סיבוס נפגעת מהמיתון במשק (שפוגע ברמת הביקושים מחד) וממדיניות הממשלה בנוגע לעובדים הזרים מאידך. אלא שלפי שעה, דניה סיבוס מצליחה להתמודד בצורה מוצלחת מאוד עם הקשיים, ובמחצית הראשונה של השנה היא אף רשמה גידול של 11% בהיקף פעילותה, עם הכנסות של 575.3 מיליון שקל.

למרות שלדניה גב איתן בדמות אפריקה ישראל - אחת הקבוצות החזקות כיום במשק הישראלי, החברה מצליחה להציג פעילות ערה גם מלקוחות חיצוניים, שמהווים את רוב פעילותה - 57% מצבר ההזמנות של דניה סיבוס מגיע מלקוחות חיצוניים, ורק 43% מגיעים מאפריקה או מחברות המוחזקות על ידיה.

נכון לתום הרבעון השני, החברה ממשיכה להציג צבר הזמנות רחב של 1.8 מיליארד שקל, כשהיא מדווחת על 2,623 יחידות דיור ו-168 אלף מ"ר של שטחי מסחר, משרדים ותעשיה, בשלבי ביצוע שונים.

עם זאת, גם דניה סיבוס מודה, כי מדיניות המדינה בנוגע להעסקת עובדים זרים פוגעת בפעילותה. יש לזכור, כי על פי מדיניות הממשלה צומצם באופן ניכר מספר ההיתרים שמוענקים לעובדים זרים בענף הבנייה, והוא מסתכם בכ-30 אלף עובדים בלבד. זאת,כשהקבלנים נאלצים להתמודד במקביל עם תופעת ה"ברחנים" - עובדים זרים אשר נוטשים את מעבידיהם ובורחים לעבודה בשוק השחור.

תופעת ה"ברחנים" מעמידה את הקבלנים הגדולים בבעיה, שכן עד לא מכבר, הם לא היו מקבלים עובדים חדשים במקום אלו שברחו להם, כך שכל עובד שברח הקטין מיד את מצבת הפועלים שלהם (החברות הגדולות אינן נוהגות להעסיק עובדים לא חוקיים, בניגוד לחלק נכבד מהקבלנים הפרטיים הקטנים).

כדי למזער את נזקיהם מתופעת ה"ברחנים", הגיעו אשתקד הקבלנים, באמצעות התאחדות הקבלנים, להסדר עם שרי הפנים והעבודה, לפיהם יקבלו הקבלנים "זיכוי" על עובדים שברחו, כדי שיוכלו להעסיק במקומם פועלים חדשים. אלא שיישום הסיכום נדחה שוב ושוב, ורק בסוף חודש מאי האחרון נתן בית המשפט פסק דין, שהורה לשר הפנים להכריע בנושא, תוך המלצה לקיים את בקשת הקבלנים.

ינתיים נתן בית המשפט צו ביניים שאפשר לקבלנים להעסיק פועלים על פי כמות המכסות שאושרה להם, תו התעלמות ממפסר העובדים שברחו מהן. נכון לתום הרבעון השי, העסיקו הקבלנים הגדולים 26 אלף עובדים מתוך 30 אלף הקצאות שניתנו להם, והיתרה הועברה לאישור על ידי יחידת סמך בהתאם לערעורי הקבלנים.

בדניה סיבוס טוענים, שבשל התופעה חלה עלייה בעלות העסקת הפועלים הזרים, וההיצע קטן. בעקבות זאת סובלת גם דניה סיבוס מעיכובים בפרויקטים השונים בהם היא מעורבת, כפי שדווחה גם סולל בונה.

עם זאת, למרות הירידה בכמות העובדים הזרים והעיכובים בפרוייקטים, נראה שאין בכוונתה של דניה סיבוס ללכת בעקבות המתחרה. לפניית "גלובס" מסר דובר החברה כי "אין שום תוכניות לפטר עובדים בדניה סיבוס בפרט, ובקבוצת אפריקה ישראל בכלל".

כך או כך , מצבה של דניה סיבוס שונה לחלוטין מזה של סולל בונה. במחצית הראשונה של השנה הציגה החברה הכנסות של 328.5 מיליון שקל מעבודות בנייה ושל 246.8 מיליון שקל בעבודות התשתית, שבהן ממשיכה החברה להגדיל את נתח פעילותה.

בנוסף, למול ההפסדים שמציגה סולל בונה, ממשיכה להציג דניה סיבוס רווח נקי בדוחותיה, אם כי גם היא סובלת מהמצב, והיא מציגה שחיקה של 33% ברווח הנקי במחצית הראשונה של 2003, לכ-12.7 מיליון שקל. עם כל זאת, הגישה השלילית בשוק ההון כלפי חברות הביצוע בתחום הנדל"ן ניכר גם במניית דניה. החברה נסחרת כיום בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-80 מיליון דולר, לאחר שמתחילת השנה עלה שער מנייתה בכ-20% בלבד, לעומת זינוק של כ-48% שנרשם במדד המניות הכללי בתקופה זו.