כי"ל: ירידה חדה ברווחיות התפעולית

הרוויחה ברבעון השלישי כ-129 מיליון שקל ^ עקיבא מוזס, מנכ"ל החברה: "החלטנו להקטין מלאים בחלק מהמוצרים שלנו, ולכן עצרנו את המתקנים המייצרים אותם. התוצאה הנובעת מכך היא גידול בהוצאות הקבועות לטון מוצר, ושחיקה בשולי הרווח הגולמי והתפעולי"

בשבוע שעבר פרסמנו כאן, כי גורמים בכיל פנו לאנליסטים המכסים את החברה והתריעו כי דו"חותיה לרבעון השלישי צפויים להציג פגיעה בעקבות המגמות השונות בעולם, בעיקר בכל הנוגע למחירי ההובלה הימית, האנרגיה והגופרית. היום פורסמו דו"חות החברה, ואלו אכן מציגים את הפגיעה מהמגמות הללו, בעיקר בשורות הרווחיות.

בשורה העליונה של כי"ל דווקא נשמרת המגמה החיובית. החברה הציגה ברבעון השלישי צמיחה של 10.5% בהכנסותיה, ל-586.9 מיליון דולר (2.6 מיליארד שקל). גידול זה הושג בעיקר בזכות שיפור מתמשך בחטיבת הדשנים וכן מהתחזקות האירו מול הדולר, שתרם להכנסות החברה.

אלא שבהמשך הדו"ח, המספרים של כי"ל מציגים שחיקה, בעיקר ביחס לרבעונים האחרונים שהיו רבעוני שיא מבחינתה. כך נשחקו שולי הרווח הגולמי מ-33.6% ל-31.1%, כשהחברה מציגה רווח גולמי של 182.5 מיליון דולר (810.6 מיליון שקל) - גידול של 2.1% בלבד ביחס לרבעון המקביל.

השפעה בולטת יותר ניכרת ברווחיות התפעולית של כי"ל. זו כבר מציגה את הפגיעה שספגה החברה מהעלייה במחירי ההובלה הימית. בכי"ל אומנם לא מפרטים עד כמה נפגעה החברה מהעלייה במחירי ההובלה, (המנכ"ל, עקיבא מוזס, אמר היום ל"גלובס" שמדובר במיליוני דולרים בודדים), אך בסעיף הוצאות השיווק והמכירה (הכוללים גם את מחירי השינוע) רושמת החברה גידול של 14.4% ברבעון, ל-98.4 מיליון שקל. כאמור, לא ברור כמה בדיוק יש לשייך מעלייה זו בהוצאות למחירי השינוע הימי.

כך או כך, הנתון המאכזב ביותר בדו"ח הרבעוני של כי"ל הוא שורת הרווח התפעולי, שירד בשיעור חד של 36% ל-52.8 מיליון דולר (234.3 מיליון שקל), מדובר בירידה חדה מאוד לחברה מסוגה של כי"ל. מלבד נושא מחירי השינוע, החברה סבלה גם מהייסוף בשקל ביחס לרבעון המקביל, שהעלה את הוצאות השכר שלה (כי"ל מוכרת במט"ח אך משלמת שכר בשקלים), ומעליית מחירי חומרי הגלם, בעיקר מחירי הגופרית.

בזכות צמצום בהוצאות המימון שלה (ירדו ב-21.7% בשל ירידת ריבית הליבור הדולרית וירידת יתרת ההלוואות של החברה), ובזכות ירידה חדה של 76% בסעיף ההוצאות האחרות, מצליחה כי"ל לצמצם את הפגיעה בשורה התחתונה, כשהרווח הנקי שלה שמר על יציבות יחסית - 29 מיליון דולר (גידול סמלי של 1% לעומת הרבעון המקביל).

נושא בעייתי נוסף בדו"ח הרבעוני של כי"ל הוא נושא התזרים השוטף של החברה, שהצטמצם ל-86.1 מיליון דולר, לעומת 115.6 מיליון דולר ברבעון המקביל.

בסיכום תוצאותיה מתחילת השנה, כי"ל ממשיכה ליהנות מהתוצאות המרשימות שהציגה במחצית הראשונה של השנה, הן בשל הצמיחה הפנימית שהציגה בתקופה זו, והן בזכות תוספת הפעילות של קליבלנד פוטש (CPL), שנכנסה רק בחודש מאי אשתקד.

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה כי"ל מציגה צמיחה של 13.8% בהכנסות ל-1.7 מיליארד דולר, כ-6% ברווח התפעולי ל-177 מיליון דולר, ושל 15.7% ברווח הנקי ל-89.3 מיליון דולר. החברה מציגה גם תזרים שוטף של 375.7 מיליון דולר, בעיקר בזכות עסקת האיגוח הגדולה שביצעה בדצמבר אשתקד.

כאמור, לפני כשבוע פורסם ב"גלובס", כי גורמים בכי"ל קיימו סבב טלפונים בין האנליסטים, והתריעו כי החברה צפויה להציג שחיקה בתוצאות, בעיקר בשל מחירי ההובלה הימית. מדד ה-BPIY, שמגלם את מחירי ההובלה הימית של מוצרי בתפזורת, זינק במהלך החודשים ספטמבר-אוקטובר בכ-125% (אם כי בימים האחרונים הוא ירד בכ-14%). לאור העלייה החדה במדד זה, ההערכה היא כי גם כי"ל תיפגע, בעיקר בחטיבת הדנים והאשלג, שברובם משונעים בתפזורת.

עקיבא מוזס, מנכ"ל כי"ל, טען היום כי העלייה במדד אינה משקפת את הנעשה בכי"ל. "התגובות בשוק ההון בימים האחרונים היו מוגזמות. המדד שצוין לא רלבנטי לנו, כי הוא משקף את תנועת הסחורות בעולם ולא באזור הגיאוגרפי שלנו. אנחנו יושבים באזור שבו יש פעילות ערה יחסית של ספינות מטען להובלה בתפזורת, ועליית המחירים אצלנו הייתה מתונה יותר".

עם זאת, גם מוזס מודה שכי"ל סובלת מעלייה של כ-25% במחירי ההובלה הימית - עלייה בלתי מבוטלת לכשעצמה. לדבריו, מבחינה מספרית מדובר בהשפעה של כמה מיליונים בודדים של דולרים.

ביטוי להשפעת העלייה במחירי השינוע ניתן לראות בעיקר ברווחיות התפעולית של חטיבת הדשנים של כי"ל, כאמור, החטיבה שנפגעה מעלייה זו. בעוד שהכנסות כי"ל ממגזר זה (המגזר החשוב ביותר של הקונצרן) צמחו ברבעון בכ-19.3% ל-334.6 מיליון דולר, הרווח התפעולי שלה נותר כמעט בלא שינוי (עלייה של פחות מ-1%) ל-38.6 מיליון דולר. שולי הרווחיות התפעולית של כי"ל דשנים נשחקו מ-13.7% מהמכירות לכ-11.5% מהמכירות בלבד.

לדברי מוזס, חלק מהשחיקה ברווחיות התפעולית נובעת גם מעצירת הייצור בכמה ממתקני החברה. "החלטנו להקטין מלאים בחלק מהמוצרים שלנו, ולכן עצרנו את המתקנים המייצרים אותם. התוצאה הנובעת מכך היא גידול בהוצאות הקבועות לטון מוצר, ושחיקה בשולי הרווח הגולמי והתפעולי".

המנוע העיקרי של כי"ל הוא כרגיל תחום הדשנים. מוזס מביע שביעות רצון מתוצאות החטיבה. "בסך הכל, השוק העולמי לא קל ולא פעל לטובתנו ברבעון השלישי. עם כל הפרמטרים החיצוניים, כשנתוני ההשוואה היו גבוהים מאוד, הצלחנו להציג צמיחה בהכנסות ביחס לרבעון המקביל, ועקפנו את החברות המתחרות בעולם".

- כיצד התנהגו מחירי הסחורות החקלאיות, שמשפיעות בעיקר על רמות מחירי הדשנים?

"רמות מלאי הגרעינים בעולם ממשיכות להיות נמוכות, ומחירי הקומודיטיס ממשיכים להיות גבוהים. כתוצאה מכך ישנה השפעה ישירה על שוק הדשנים, שנהנה הן מעלייה ברמות הביקוש הכמותיות, והן מהמשך התאוששות רמות המחירים, בעיקר באשלג, שהוא המוצר העיקרי שלנו". בכי"ל לא נוהגים לתת תחזיות לעתיד, אולם מוזס מפנה לעיתונות המקצועית, שלדבריו ניתנות בה הערכות להמשך מגמת השיפור בשוק הדשנים.

בינתיים, ברבעון השלישי מציגה כי"ל שיפור בפעילות העיקרית של החטיבה - פעילות האשלג. מכירות האשלג עלו ברבעון ב-15.7% והסתכמו בכ-190.7 מיליון דולר. הגידול הושג הן בזכות גידול כמותי של 6.6% במכירות (ל-1.3 מיליון טון), והן בזכות שיפור במחירי המכירה לטון,שעמדו על כ-144.8 דולר לטון בממוצע, לעומת כ-140.2 דולר לטון בממוצע ברבעון המקביל.

במהלך הרבעון החברה דיווחה על הסכם לגידול אספקת האשלג לסין, שהחל להשפיע לחיוב כבר ברבעון השלישי. כי"ל חתמה על הסכם עם החברה הסינית סינוכם, לפיו תספק לחברה הסינית אשלג בהיקף של 1.6 מיליון טון על פני 3 שנים. היקפה הכספי הכולל של העסקה נאמד בכ-160 מיליון דולר.

ההסכם החדש מגדיל את היקף היצוא של כי"ל לשוק הסיני בכ-33% לכ-530 אלף טון אשלג בשנה, לעומת כ-400 אלף טון אשלג בשנה שמכרה החברה בשוק זה עד כה. עם זאת, גם לאחר הגידול בשוק הסיני, שממשיך לתפוס מקום חשוב למכירות החברה, נותר השוק הברזילאי במעמד החשוב ביותר מבין השווקים להם מוכרת החברה.

לעומת השיפור במגזר הדשנים, מציגה כי"ל ירידה במכירות החטיבה השנייה בחשיבותה לקונצרן - חטיבת המוצרים התעשייתיים (חטיבת הברום) ב-5.8% ל-141.8 מיליון דולר. בולטת יותר השחיקה ברווחיות החטיבה, שהציגה רווח תפעולי של 6.3 מיליון דולר בלבד (4.4% מהכנסותיה), לעומת 15.3 מיליון דולר (10.1% מההכנסות) ברבעון המקביל.

בכי"ל מסבירים את הירידה בשינוי תמהיל המוצרים ומקיטון כמותי במכירות חלק מהמוצרים, במקביל להחלשות הדולר מול המטבעות המובילים בעולם ברבעון. החברה מדווחת על ירידה כמותית במכירות מעכבי הבערה, שמיועדים לתעשיית האלקטרוניקה, אך במקביל על שיפור במחירי המכירה של המוצרים - מגמה שחלה ברבעונים האחרונים לאור ההתאוששות שנרשמת בתעשיית המוליכים למחצה.

השבוע הודיעה כי"ל על העלאת מחירי מעכבי הבערה, כמו גם על העלאת מחירי הברום, שעלו ל-140 דולר לטון ברום באירופה, הודו וסין. נזכיר, כי לקראת סוף הרבעון הודיעה החברה על הסכם עם חברת גרייט לייקס כמיקלס (Great Lakes Chemicals), להספקת ברום ותרכובות ברום לתאגיד הענק האמריקני, שנחשב לאחד משני הספקים הגדולים בעולם של מוצרים מבוססי ברום. בחברה לא מסרו את היקף העסקה, אך אישרו כי מדובר בהיקפים משמעותיים, שיחלו להשפיע על תוצאותיה ברבעון הרביעי.

החטיבה הבעייתית ביותר של כי"ל הייתה ונותרה חטיבת המטלורגיה (חטיבת המגנזיום), שבשנים האחרונות מציגה הפסדים תפעוליים באופן רצוף. גם ברבעון השלישי מציגה החטיבה שחיקה של כ-10% בהכנסות ל-16.7 מיליון דולר, והפסד תפעולי של 3 מיליון דולר, לעומת 2.8 מיליון דולר ברבעון המקביל.

מוזס מציין דווקא לחיוב את החטיבה: "המגנזיום הוא מוצר עתיר אנרגיה, וברבעון כמו זה שעברנו הוא היה אמור לחטוף בשל עליית מחירי הנפט. בפועל, למרות הירידה במכירות הצגנו יציבות בהפסדים, וזאת בזכות שיפור במחירי המכירה, שחיפה על הירידה הכמותית ועל עליית מחירי התשומות בחטיבה".

בחברה אומרים, כי שוק המגנזיום העולמי עשוי לקבל חיזוק מסוים בעקבות הודעת אחד היצרנים הגדולים במערב על יציאתו מהענף, במקביל להמשך הירידה במלאי המגנזיום העולמי. תרומה נוספת עשויה לבוא מכיוון סין, בעקבות עליית מחירי המגנזיום הסיני, שפגע ברמות המחירים גם בעולם המערבי.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988