הנקראות ביותר

הסיפור שלא נגמר: אביב צידון עומד להשתלט על בי.וי.אר מערכות

יפרסם הצעת רכש לכל בעלי המניות במחיר של 18 סנט למניה; בעלת השליטה בחב', אלישרא, המחזיקה 48% מההון, צפויה להיענות להצעה

לאחר מספר חודשים שבהם ריחף איום סגירה מעל חברת הטכנולוגיה בי.וי.אר מערכות , נמצאה הנוסחה שתאפשר את המשך קיומה. המושיע של בי.וי.אר הוא לא אחר מאשר אביב צידון, מייסד החברה, שבשנים 99'-2000 מכר את מניותיו לאלישרא תמורת 7 מיליון דולר פטורים ממס.

ל"גלובס" נודע, כי בלוח זמנים בלתי אפשרי כמעט, הצליח צידון לארגן תוך שבועיים קבוצת משקיעים, בהם סוכן של מוצרי בי.וי.אר בסינגפור וחברת שירותי המזל"טים אירונאוטיקס מישראל, אשר תגיש עד סוף השבוע הצעת רכש למניות בי.וי.אר.

צידון, שאישר את הידיעה, ציין היום כי לכל הגורמים השותפים ברכישה יש אינטרס להפוך את בי.וי.אר לחברה בריאה ופעילה שתציג גידול בהיקפי פעילותה. לדבריו, מספר המשקיעים בקבוצה הרוכשת צפוי לגדול בשבועות הקרובים על ידי צירוף סוכנים נוספים של מוצרי בי.וי.אר בחו"ל.

קבוצת הרוכשים, שבה מחזיק צידון שליש מהזכויות, תגיש הצעת רכש, שתופנה לכל בעלי המניות בבי.וי.אר, לרכישת 100% ממניות החברה במחיר של 18 סנט למניה.

הקבוצה, שהתאגדה תחת השם "צ'וון" (אביב בשפה הסינית), מתחייבת לבצע את הרכישה גם אם רק 48% מבעלי המניות של בי.וי.אר מערכות ייענו להצעה. שיעור זה בהון החברה זהה לאחזקתה של בעלת השליטה הנוכחית, אלישרא מקבוצת כור . משיחות שניהלו הרוכשים עם יובל ינאי, סמנכ"ל הכספים של כור, ועם רן מידן, סמנכ"ל הכספים של אלישרא, עולה כי בכוונת אלישרא להיענות להצעה (ככל הידוע התכנס היום דירקטוריון אלישרא לצורך אישור המכירה). בעלת מניות גדולה נוספת בבי.וי.אר היא פולאר השקעות מקבוצת שרם-פודים-קלנר , המחזיקה כ-13% מההון שעדיין לא ברור אם תיענה להצעה.

במידה שהצעת הרכש תיענה במלואה, ישקיעו הרוכשים 1.9 מיליון דולר ברכישת המניות. סכום זה כבר הופקד בנאמנות. סכום דומה שהופקד, נועד להבטיח את התחייבות הרוכשים להעמיד קו אשראי של עד 5 מיליון דולר לבי.וי.אר (בעלת חובות וערבויות ביצוע בהיקף כולל של כ-30 מיליון דולר בבנקים).

לדברי צידון, הוא הגיע להבנות עם הבנקים המממנים את בי.וי.אר - לאומי , פועלים ופיתוח התעשייה - לגבי החזר החוב. לדבריו, לבי.וי.אר צבר עבודות קיים של כ-20 מיליון דולר, שעם השלמתן יתבטלו ערבויות בסכום דומה.

צידון: "אני מלא אופטימיות לגבי עתידה של בי.וי.אר. לאחר כמה שנים של מנוחה ואיסוף כוחות אני חוזר לשוק דינמי עם הרבה רעיונות ובטוח שנחזור להיות מובילים בסגמנט של השוק בו פועלת החברה. מבחינתי זו סגירת מעגל ופתיחת מעגל חדש של התפתחות ושגשוג".

הצעתו של צידון, להפעלת בי.וי.אר כ"עסק חי", הועדפה באלישרא על פני הצעת התעשייה האווירית (בעלת 30% ממניות אלישרא) שהביעה עניין בחיסול החברה כישות עצמאית ומיזוג חלק מפעילותה לתוך מפעל מל"מ, העוסק בתחומי פעילות משיקים.

בי.וי.אר נקלעה לקשיים עקב הרעה מתמשכת בעסקיה והיעדר נכונות בעלי המניות, ואלישרא בראשם, להזרים לה הון. לפני כשבועיים דיווחה החברה על פיטורי 40% מעובדיה וכעת נשארו בה כ-60 עובדים בלבד (כשליש ממספר עובדיה בעבר) .

החברה, שהוקמה על ידי צידון וירון שיינמן, מפתחת מוצרים לתחקור מערכות פיקוד ובקרה של קרבות אוויר, ים ויבשה, וכן סימולטורים המדמים טיסה ושדה קרב.

מצבה הקשה ואיום הסגירה של בי.וי.אר, שנחשפו ב"גלובס" בחודש שעבר, הם פועל יוצא של הפסדי החברה בשנים האחרונות, על רקע קושי להתאים את עצמה לשינויים בשוק העולמי. לבי.וי.אר, נכון להיום, גירעון של מעל 7 מיליון דולר בהון העצמי, ובדו"חות הרבעון השני הופיעה הערת רואי חשבון לגבי ספקות משמעותיים בדבר יכולת החברה לפרוע את התחייבויותיה ולהמשיך לממן את עסקיה כ"עסק חי".

את בי.וי.אר ייסדו צידון ושיינמן, חברים לקורס טיס ששירתו כטייסי קרב, בשנת 87'. בתחילת שנות ה-90 הונפקה החברה בבורסת הנאסד"ק, וב-98' פוצלה לשתיים: בי.וי.אר מערכות ובי.וי.אר טכנולוגיות (בה נותרה פעילות של פיתוח יזמויות טכנולוגיות).

המוצר הבולט שפיתחה בי.וי.אר מערכות בשיתוף התעשייה האווירית היה מערכת תחקור תלת-ממדית של קרבות האוויר ("אהוד"). ייצור ושיווק ה"אהוד" נעשה בשיתוף פעולה על ידי שתי החברות עד שבסוף שנות ה-90 צצו חילוקי דעות ביניהן, שגרמו להיפרדות. לאחר כמה שנים של תחרות, שפגעה בשתי החברות, הן "חילקו" ביניהן את אזורי הפעילות העולמיים כדי שלא יצטרכו להתחרות זו בזו.

את מניותיו בבי.וי.אר מערכות מכר צידון לאלישרא בשתי מנות. הראשונה ב-99' ובמחיר של 13 דולר למניה, והשנייה ביוני 2000, במחיר של 4.5 דולרים (בסה"כ, כאמור, תמורת 7 מיליון דולר). זאת בתקופה בה העניק שוק המניות שווי של למעלה מ-100 מיליון דולר לחברה.

שובו של צידון לחברה, במחיר סמלי של 18 סנט למניה (ח"י), מדגיש את חוסר הצלחת ההשתלטות של אלישרא. בסה"כ השקיעה אלישרא כ-45 מיליון דולר במניות בי.וי.אר, שאותה ביקשה להפוך לפלטפורמה ציבורית של פעילויות בתחום התעשייה הביטחונית. התוכנית לא יצאה בסופו של דבר לפועל וההשקעה, רובה ככולה, ירדה לטמיון.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות