"בעלי המניות טירפדו אותנו"

"אני לא היחיד שמאמין בסוכנות", הוא מחייך. "בימים אלה מתנהלים מגעים מתקדמים עם משקיעים פרטיים שמתעניינים בנו. יש קומץ של גורמים עסקיים פרטיים, בהם משקיע זר, שבוחנים ברצינות את האפשרות להשקיע, חלקם כבר ערכו בדיקת כדאיות כלכלית. הם מביעים עניין בפוטנציאל האדיר שטמון בהפיכתה של עתי"ם לסוכנות ידיעות בינלאומית".

נוי מסרב לחשוף את זהות המשקיעים, אך ל"גלובס" נודע כי נציג מטעמה של עתי"ם, אריה שומר, צפוי להיפגש בשבוע הבא עם איש העסקים, שלמה בן-צבי, שרק אתמול (א') חתם על הסכם הרכישה של מניות ערוץ 10 לשיחה על אפשרות רכישה של הסוכנות. בן-צבי אישר את הידיעה, אך סירב להוסיף פרטים על תוכניותיו. בעתיד הקרוב הוא אמור להיפגש ישירות עם חברי הנהלת עתי"ם.

עו"ד רונן ברק, שמונה על-ידי בית המשפט המחוזי בת"א כמפרק זמני ומפעיל של עתי"ם, סירב אף הוא לחשוף את זהות המשקיעים, ואמר רק כי מדובר בשלושה משקיעים מתחום התקשורת. לדבריו, הכסף שיכנס לקופת הפירוק ממכירת עתי"ם יועבר, באישור בית המשפט, לכיסוי חובות עתי"ם לנושים ולעובדים.

ברק סירב לנקוב בשוויה של עתי"ם, אך ההערכות הן ששוויה הוא כמה מאות אלפי דולרים. רכישת עתי"ם על-ידי בן-צבי, צפויה לחסוך לו וליתר משקיעי ערוץ 10 כסף רב, באמצעות איחוד סוכנות הידיעות עם מערכת החדשות של ערוץ 10.

* האם אתה מאמין שבסופו של דבר יימצא משקיע שיציל את עתי"ם מסגירה סופית?

"תחושת הבטן שלי היא שבסופו של דבר יימצא המשקיע חיצוני מתאים. משקיע שייטול על עצמו את שיקומה של עתי"ם ויהפוך אותה לסוכנות ידיעות בינלאומית".

"סגירה לא נאותה"

* כבר לפני כשנתיים הייתה התעניינות של משקיעים פרטיים בעתי"ם. אחד מהם, משקיע זר, ביקש להשקיע מאות אלפי דולרים וחזר בו כשהובהר לו שחלקו בעתי"ם לא יכלול זכויות ניהול.

"נכון, עתי"ם יזמה בעבר הבאת שני משקיעים, אבל בעלי המניות טרפדו את המהלך".

* האם המיתון, שפגע בשוק התקשורת, עלול להוות מכשול בדרך למציאת משקיע?

נוי: "אני כמעט בטוח שעתי"ם תמשיך לפעול תחת משקיע חדש. זו הסיבה שאני לא חושש למקום עבודתי".

* ואם בכל זאת זה לא ילך, אתה בודק אפשרויות פרנסה אחרות?

"יש לי רעיונות אחרים בתחום העיתונות, שזה לא המקום לפרטם. אבל כרגע אני נלחם בשביל עתי"ם ובשביל העובדים. אם זה לא ילך, תמיד אוכל לפתוח צימר בצפון או מסעדה ולהיות שף. בנוסף להיותי עיתונאי אני גם שף וגם כימאי בהכשרתי".

סוכנות עתי"ם (עיתונות ישראלית מאוגדת), גססה תקופה ארוכה, עד שלפני שבועיים מצאו עובדיה שהגיעו בבוקר למשרדים שלט על הדלת, המודיע על החלטת בעלי המניות להפסיק את פעילות החברה. המנעולים במקום הוחלפו.

לבקשת העובדים, ובהם גם נוי, הסמיכה השופטת ורדה אלשייך את עו"ד ברק לתפוס את נכסי עתי"ם ולהפעילה כעסק חי לתקופה של לפחות שלושה חודשים.

ההחלטה על סגירת הסוכנות התקבלה בשל צבירת חובות כספיים בהיקף של כ-2 מיליון שקל, מתוכם חוב של כ-550 אלף שקל לעובדי החברה שלא קיבלו את מלוא תשלומי המשכורת וחוב של כ-750 אלף שקל לסוכנות הידיעות הצרפתית A.F.P. בכתב התביעה נכתב כי "לצורך פירעון חוב זה, החלה החברה בחיפוש אחר רוכש פוטנציאלי של הדירות מהן פועלים משרדיה".

* בעלי המניות לא שיתפו אותך, למרות היותך עורך ראשי, בהחלטה שקיבלו להפסיק את פעילותה של עתי"ם. למה?

"אין לי מושג. אף אחד לא אמר לי או לכל אחד מהעובדים כאן שום דבר. הם לא הודיעו על המהלך בצורה יפה ומסודרת. הגעתי בבוקר לעבודה, כפי שאני נוהג לעשות מדי יום משנת 1969, ומצאתי דלת נעולה. הדרך שבה זה נעשה לא נאותה, בלשון המעטה".

עתי"ם נוסדה ב-1950 על-ידי 14 כלי תקשורת שהיו פעילים אז, בהם "ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ", "הצופה", "על המשמר", "דבר", ,ג'רוזלם-פוסט", קול ישראל, "המודיע", "הבוקר" ו"למרחב". בעתי"ם טוענים היום כי "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" בוחנים את האפשרות להתנתק מהסוכנות. עו"ד ברק, מצידו, טוען כי החוזים של שני העיתונים עם עתי"ם אינם מאפשרים להם להתנתק באופן פתאומי, ולכן הנושא נמצא בבדיקה.

"קיווינו להבראה אבל זה לא קרה"

מעצם טבעה נבנתה סוכנות הידיעות עתי"ם כגוף שנגוע בניגודי עניינים. מצד אחד, הסוכנות הייתה צריכה לתפקד כיישות עצמאית, שוחרת תחרות והצלחה. מצד שני, התחרות הזו הייתה גם בבעלי הבית שלה, שהם העיתונים המתחרים בה וגם אלה באלה. התוצאה: לבעלי הבית היה אינטרס לשמור על עתי"ם כגוף חלש.

עתי"ם קפאה על שמריה כבר לפני שנים. מספר לקוחותיה לא גדול, ולקוחות חדשים לא היו מטרה להנהלה. התשתית נשארה כפי שהייתה ומורל העיתונאים שפוף.

נוי, 57, שימש (במקביל להיותו עורך ראשי) גם כמנכ"ל עתי"ם בין 1998 לתחילת 2003. במסגרת תפקידו הניהולי ניסה, לדבריו, ליישם כבר לפני חמש שנים תוכנית למינופה של עתי"ם והפיכתה לסוכנות ידיעות בינלאומית תחרותית ורווחית, אך ללא הצלחה.

* למה לא הצלחת?

"אני לא רוצה לומר משהו לא זהיר ולהיות חשוף לתביעות כאלה ואחרות. אבל אני כן יכול לומר שהרעיון המצוין שהצגנו להפיכתה של עתי"ם לסוכנות ידיעות מובילה, שלא תיפול ברמתה מסוכנות הידיעות הצרפתית הגדולה A.F.P, היה לצנינים בעיניהם של בעלי המניות. טירפדו אותנו והותירו אותנו בלי שום יכולת להתפתח".

* בתחילת 2003 החליטו בעלי המניות למנות במקומך כמנכ"ל את תנחום גורביץ. מן הסתם הוא מונה כדי לשפר את מצבה של עתי"ם?

"קיוונו שהוא יבריא את החברה. אבל זה לא קרה".

* מאיפה הביטחון שאפשר להפוך את עתי"ם לסוכנות ידיעות בינלאומית מצליחה?

"עורך-דין, רואה-חשבון וצוות בכיר של עתי"ם ישבו והכינו תוכנית איך להפוך את עתי"ם לסוכנות ידיעות בינלאומית. בדיקת היתכנות שבוצעה הראתה שיש את הרצון ואת הפוטנציאל הרב להצליח.

"צריך להבין שישראל מייצרת חדשות נון-סטופ ושהיא אחת המדינות המסוקרות ביותר בעולם. לכן רעיון למכור ידיעות ישראליות מתורגמות לכלי תקשורת זרים ומנויים לנציגויות דיפלומטיות זרות הוא רעיון מצוין.

"עתי"ם היא מותג עם צוות עובדים מיומן מאוד שיכולה לתפקד כסוכנות בינלאומית. אבל, כאמור, לא נתנו לנו לחולל את המהפכה המקצועית המתבקשת כל-כך".

* אתה מאשים את בעלי המניות במצבה הנוכחי של עתי"ם. האם לך, כמי שניהל את עתי"ם במשך כחמש שנים, אין חלק בכך?

"ממש לא. נלחמתי כארי. בכיתי, זעקתי וכתבתי מכתבים נגד התנהלותם של בעלי המניות. נלחמתי בכל כוחותיי. אבל מה אני יכול לעשות, אני בסך הכל שכיר. ידיי כבולות מכל הבחינות, וזה לא משנה אם אני לא איש ניהול או איש כספים. עתי"ם היא ילד מקופח שתמיד אמרו לו שאין כסף לכלום. בעלי המניות לא הזרימו כסף למעט אישור הלוואות. הם היו ערבים לנו בבנק הלווה".

"הסקופים שלנו הם נחלת הכלל"

* האם לעתי"ם יש זכות קיום בישראל?

"בהחלט יש לה זכות קיום, אבל כלפי חוץ. סוכנות ידיעות היא מעין גיבוי לכתבים זרים המוצבים בישראל. אנחנו משדרים כ-200 ידיעות ביום. לכתבים זרים אין את היכולת לדעת על כל מה שקורה מדי יום, גם משום שאינם דוברים עברית. לכן, גם בעידן של התפוצצות מידע יש מקום לסוכנות ידיעות כספקית מידע".

* ומה עם התחרות באינטרנט?

"אתרי אינטרנט של העיתונים הגדולים לא מדווחים הכל. סקופים טובים הם שומרים לעיתון שיוצא למחרת. לעומתם, אצלנו סקופים טובים הופכים לנחלת הכלל תוך דקה. במקרים רבים כתבי עתי"ם הראשונים לדווח על אירועים. כך, למשל, היינו הראשונים שדיווחו לעולם על הפיגוע בדולפינריום".

* מדוע לא הקמתם אתר אינטרנט חדשותי ותחרותי?

"הקמת אתר אינטרנט פירושה גזר-דין מוות לעתי"ם. חוץ מזה, המילה אינטרנט היוותה בשעתו דגל אדום בעיני בעלי המניות".

* עד למציאת משקיע - עתי"ם צריכה לשדר בשלושת החודשים הקרובים עסקים כרגיל. האם חוסר הוודאות משפיע לרעה ופוגע במוטיבציה שלך ושל עשרת הכתבים הנותרים בעבודתכם השוטפת?

"הרבה שנים לא היתה לכתבי עתי"ם מוטיבציה, הן בשל שכר עלוב ותנאי עבודה לא קלים, והן בשל העובדה שבעלי מניות טירפדו כל ניסיון לשפר את מצבה הכלכלי של הסוכנות. אבל אני יכול לומר לך שכל אלה לא פגעו בעבודה כי עובדי עתי"ם הם אנשים מיוחדים שגם בהיותם שפופים הם עובדים, וטוב. יש פה אחוות עובדים נדירה".