ישראל מחדשת את שיתוף הפעולה עם המדינות התורמות לרשות הפלשתינית

שר החוץ, סילבן שלום, נפגש היום (ד') עם נציגי המדינות התורמות, כהכנה לקראת כינוס שרי החוץ של התורמות ב-10 בדצמבר ברומא. לראשונה מאז פרוץ האינתיפאדה ישתתף נציג ישראלי בכינוס.

בכך יחודש דפוס הפעילות של עבודת המדינות התורמות לרשות הפלשתינית, שהתבססה עד פרוץ האינתיפאדה על עבודה מתואמת עם ישראל והרשות.

השר שלום ייצג את ישראל בכינוס ברומא ואת הפלשתינים ייצגו השרים נביל שעת' ונביל קסיס.

ישראל מתכוונת להציג בפני פורום שרי החוץ של המדינות התורמות (בהן ארה"ב, רוסיה, יפאן, מדינות אירופה וכן נציגי הבנק העולמי וקרן המטבע) מספר יוזמות לשיתוף פעולה כלכלי. זאת, לקראת חידוש המו"מ המדיני, שיחל עם פגישת ראש הממשלה, אריאל שרון, עם מקבילו הפלשתיני, אבו-עלא.

ישראל תבקש מהמדינות התורמות להקצות סכום כסף קבוע מסך התרומות לקידום פרויקטים אלה.

ישראל תציע לטווח הקצר יוזמות הקשורות לתעסוקה קבועה ויוזמה משותפת לתיירות צליינית בבית לחם וירושלים.

בטווח הארוך מתכוונת ישראל, על פי מקורות שונים, להציע תוכנית להקמת שבעה איזורי תעסוקה משותפים לאורך קו התפר. באיזורים יועסקו פועלים פלשתינים, שאינם מורשים עוד להיכנס לעבודה בישראל, בשל המגבלות הביטחוניות.

זאת מתוך הנחה, כי לא תותר עוד כניסת עובדים פלשתינים לישראל בממדים שהיו לפני האינתפיאדה, אז עבדו בישראל 120 אלף פלשתינים.

איזורי התעשייה המתוכננים מתייחסים למוקביילה (סמוך לג'נין), ח'דורי (בקרבת טול-כרם), טרקומיה (ליד חברון), קרני ורפיח. היוזמות להקמת איזורי תעשייה אלה נדונו עוד בתקופה שלפני האינתיפאדה, אך הוקפאו מאז.

ישראל גם תציע להקים שני אזורי תעשייה נוספים, האחד בלב השרון והשני בקרבת איזור התעשייה עטרות.

התוכנית מייחסת גם לרעיון להקים שני איזורי מסחר משותפים ישראלים-פלשתיניים: האחד בגדה המערבית והשני על גבול רצועת עזה. זאת, כתחליף להפסקת המסחר הישראלי-פלשתיני לאורך קו התפר, שהכניס לפלשתינים מאות מליוני שקלים מדי שנה, בשוקי יישובים כמו קלקיליה, טול-כרם, מסחה, בידיא וכו'.

באיזורים המתוכננים יוכלו סוחרים פלשתינים למכור ישירות לצרכן הישראלי, ולא רק לסיטונאים. הכניסה לאיזורים אלה תתבצע לאחר בדיקות ביטחוניות לסחורה ולמוכרים פלשתיניים.

מאז פרוץ האינתיפאדה מתמקדות המדינות התורמות בסיוע הומניטרי לאוכלוסייה הפלשתינית, ובעזרה קבועה למימון תקציב הרשות. הסיוע כלל לא הועבר למיזמי פיתוח. בישראל מעונינים לקדם השקעות דווקא בתחום הפיתוח, ועל כן מבקשים, כי יוחלט על הקצאת נתח מסוים, באופן קבוע, למטרות אלה.

בישראל חוששים, כי ללא הצהרה ישראלית מפורשת על תמיכה ביוזמות אלה, עלולות התורמות לסגת מנושא הפיתוח לחלוטין. זאת, על רקע התחרות בגיוס תרומות מהצד העיראקי, ובשל תחושת העייפות בקרב המדינות התורמות.

סך הסיוע הבינלאומי לרשות הפלשתינית מאז פרוץ האינתיפאדה מסתכם בכמיליארד דולר בשנה (כולל הסיוע הערבי).