ברדוגו: "ישראל תיאלץ להקים קזינו חוקי - יש לפעול בכל הכוח שמפעל הפיס יקים וינהל אותו"

"יש לנו, למפעל הפיס, עוצמה מונופולית על משחקי הימורי המזל, וככאלה עלינו לפעול על מנת להביא להקמת קזינו בארץ, על ידי מפעל הפיס, ורק על ידו. למרות המונופול שלנו, אנו מוצאים את עצמנו במעין מגננה בשל ריבוי משחקי ההימורים ובתי הקזינו הבלתי חוקיים, הפועלים בארץ ובסביבתה". כך אמר מנכ"ל מפעל הפיס, יעקב ברדוגו.

ברדוגו הוסיף, כי "מתקרבת השעה שבה מדינת ישראל תהיה מחוייבת להקים קזינו חוקי, ולקראת השעה הזאת, אנו חייבים לפעול בכל העוצמה המונופולית שלנו, כדי שמפעל הפיס יקים וינהל אותו".

את הדברים אמר ברדוגו בדיון מיוחד, שקיים באחרונה דירקטוריון מפעל הפיס, בנושא הקמת קזינו בארץ.

בדיון נסקרה בהרחבה תעשיית ההימורים הבלתי חוקיים בישראל. כמו כן הובע בו חשש, כי עמדת המפלגות והחוגים הדתיים וכן גורמים אחרים, המתנגדים להקמת קזינו, מול פריחת בתי ההימורים הפרטיים, ובית הקזינו שהקימה הרשות הפלשתינית ביריחו, עלולים לפגוע בהכנסות מפעל הפיס.

לדיון הביא היו"ר אברהם כץ-עוז, דו"ח, שבו הביא סקירה על הנושא, וכן על עמדת מפעל הפיס להקמת קזינו בארץ. על פי הדו"ח של כץ-עוז, באזור אילת פועלות כיום שמונה ספינות הימורים, והיקף ההימורים השנתי בהן נאמד ב-60 עד 120 מיליון דולר.

לטענתו, סביב ספינות אלה התפתחה תעשייה נלווית שלמה, שכל כולה כסף שחור, שאינו ידוע ושאינו מדווח לשלטונות מס הכנסה.

לדברי כץ-עוז, הערים חיפה והמפרץ, תל-אביב, אילת, באר שבע ואזור הצפון, הם המוקדים העיקריים של הימורים בלתי חוקיים, קלפים, רולטות, מכונות הימור אלקטרוניות, ועוד.

נוסף על אלה, פועלים משחקי פיס וטוטו שכונתיים בלתי חוקיים, בכל הארץ. להערכתו, היקף ההימורים הבלתי חוקיים בארץ הוא כ-1.5 מיליארד שקל. בנוסף, קובע כץ-עוז, מוציאים הישראלים עוד 1.5 מיליארד שקל להימורים בבתי קזינו בחו"ל.

"לפי ידיעות שבידינו, לרשות הפלשתינית יש תוכנית להקים שני בתי קזינו נוספים, מלבד יריחו; השני בג'נין והשלישי בטול כרם. בתוך זמן קצר נמצא עצמנו מוצפים בבתי קזינו חוקיים.

"הבעיה העיקרית בקזינו של יריחו - מעבר לנגיסה בהוצאות למשחקים ולהימורים בישראל, על חשבון מפעל הפיס - היא, ההתעוררות הלאומית בנושא, שפתיחת הקזינו ביריחו תגרום בישראל. הקזינו אולי לא ראוי לתשומת לב כלכלית כה גדולה, אך הוא מהווה זרז להקמת קזינו בישראל".

כץ-עוז סוקר בדו"ח את ההשפעות השליליות שבהקמת קזינו בארץ, כמו הגברת הפשיעה, צריכת סמים ואלכוהול, הלבנת הון שחור, ופריחת תעשייה נלווית, אך מדגיש, כי יש חשש שאי הקמת קזינו חוקי עלולה לגרום "שכספי הימורים לא מבוקרים יעברו לידי אנשי ציבור, הנזקקים למימון פעילויותיהם מחוץ למסגרת ההקצבה הרשמית.

"החיבור בין כסף-קל מהימורים ובין פוליטיקאים מושחתים, הוא מתכון בדוק להרס תשתית הדמוקרטיה. קיימת סכנה להגברת תהליך של פרוטקשן ושל שמור לי ואשמור לך, בין גורמים עסקיים מקומיים לבין בעלי הון".

על פי הצעה שהביא כץ-עוז לדירקטוריון, אם תיפול החלטה להקים קזינו בארץ, יש לבחון שלוש הצעות חלופיות להקמתו: קזינו באחריות מלאה של מפעל הפיס, שיופעל על ידי גורם פרטי מקצועי, על פי מודל אירופי, עם מגבלות על סוגי המשחקים ועל המהמרים; קזינו באחריות מפעל הפיס, שכל הכנסותיו יופנו לפיתוח האזור שבו יוקם; וקזינו בבעלות פרטית, בדומה לארה"ב, הפתוח לכל, גם לישראלים.

על פי הצעת כץ-עוז, הוחלט בדירקטוריון להעביר את הנושא לקבלת חוות דעת של המועצה הציבורית המייעצת, בראשות השופט העליון בדימוס, מאיר שמגר. סוכם, כי אם הדירקטוריון יקבל החלטה על יוזמה להקמת קזינו, תוקם לאלתר חברת בת, שתעסוק בנושא באופן ישיר, וכן ימונו צוות מיוחד ממפעל הפיס ומומחים חיצוניים, שילוו את הפרוייקט