ענקי התשתית: צרות וצרות גדולות

הרבה דמיון קיים בין שתי החברות: שתיהן פועלות באותן תחומים (בנייה למגורים ולא למגורים, וכן ביצוע עבודות תשתית), שתיהן משתייכות לקבוצות הנמנות בין הגדולות והחזקות במשק, עם חברות אחיות שמספקות להן שפע של עבודה. וכן, שתיהן נפגעו מהמיתון והמשבר בענף.

אבל קיים הבדל אחד מהותי מאוד בין שתי החברות: בעוד שהמשבר הביא לירידה חדה ברווחיות של דניה-סיבוס בשנים האחרונות, הרי שזו עדיין מציגה מספרים חיוביים בשורה התחתונה.

לא כן הדבר בסולל בונה. זו מציגה הפסדים כבדים מאוד בשנים האחרונות - הפסדים שהביאו להורדת דירוגה על-ידי מעלות, שמחקו חלק ניכר מהונה העצמי, ושהביאו לאחרונה את החברה-האם להכריז על תוכנית התייעלות כואבת בחברה, שכוללת פיטורי מאות עובדים ורה-אירגון מקיף. האם זה יעזור להבריא את החברה? קשה עדיין לומר.

מבט על המספרים שפרסמו החברות לרבעון השלישי ימחיש את ההבדלים. דניה-סיבוס סיימה את הרבעון עם הכנסות של 330.6 מיליון שקל, ירידה מתונה יחסית של 2.3% בלבד ביחס לרבעון המקביל - לא נעים, אבל בהחלט לא נורא. מתחילת השנה מדובר אפילו בשיפור, שכן דניה-סיבוס מדווחת על הכנסות של 900.3 מיליון שקל בחודשים ינואר-ספטמבר 2003, גידול של 5.9% - וזה כבר בהחלט הישג לא מבוטל.

למרות השיפור בשורת ההכנסות, דניה אינה חומקת מפגיעה בשורות הרווחיות. למרות הירידה המתונה בהכנסות הרבעון והגידול מתיחת השנה, הפגיעה ברווח התפעולי משמעותית יותר: ירידה של 13.3% ברבעון ל-7.6 מיליון שקל, וצניחה של לא פחות מ-44% מתחילת השנה, ל-21 מיליון שקל, וזאת בעיקר משחיקה חדה ברווחיות הגולמית.

את ההשפעות השליליות של שחיקת הרווחיות הגולמית של החברה מקזזות במעט הכנסות מימון של 4 מיליון שקל ברבעון השלישי ושל 10.9 מיליון שקל מתחילת השנה. הכנסות אלו נובעות בעיקר מהאינפלציה השלילית, ששחקה את החוב של החברה, וריבית שקיבלה על יתרות הנזילות שלה. בעקבות זאת צומצמה הפגיעה ברווח הנקי מתחילת השנה ל-28%, ל-19.2 מיליון שקל. ברבעון השלישי לבדו נרשמה שחיקה של 18% ברווח הנקי, ל-6.6 מיליון שקל.

קודה שלילית בולטת יותר בדו"חות דניה מופיעה בצבר ההזמנות של החברה. זה רושם ירידה, ועומד, נכון לתום הרבעון השלישי, על 1.5 מיליארד שקל בלבד, לעומת כ-2 מיליארד שקל בתום שנת 2002 זאת למרות הזמנות חדשות בהיקף של 239 מיליון שקל שקיבלה החברה בתקופה. בחברה מסבירים את השחיקה בעיקר בהתקדמות מהירה מהצפוי בסלילת כביש חוצה ישראל (דניה שותפה בשליש מהחברה שסוללת את הכביש), אך גם מכניסת עבודות חדשות בקצב הנמוך מקצב הביצוע במהלך התקופה, מה שמביא לקיטון בהיקף הצבר.

תמונה הרבה פחות חיובית מציירים הדוחות של סולל בונה. החברה, כך נראה, מתקשה מאוד להיחלץ מהמשבר בו היא נתונה, שיש מאשימים בו את החברה עצמה. על פי הטענות, סולל בונה נלחמת במהלך השנים על מנת לזכות בכל מכרז שיוצא בשוק, ולא פעם, כדי להביס את המתחרים, נקבה סול בונה במחירים נמוכים משמעותית משל האחרים, כשיש אומרים שמדובר במחירים לא כלכליים. "נוצר מצב שמדובר במפלצת, שכדי לגלגל את עצמה קדימה, היתה כבר חייבת לזכות במכרז הבא, ונוצר מעגל קסמים שלא אפשר לה לעצור, למחוק את השלכות העבר הפרוע, ולהתחיל דרך חדה כחברה בריאה יותר", טוען גורם בשוק הנדל"ן.

ואכן, דוחות סולל בונה מציגים תמונה מדאיגה למדי, של חברה שמתקרבת בצעדי ענק לקראת גירעון בהונה העצמי. זה עומד כיום על 49 מיליון שקל בלבד, והוא מממן מאזן כבד של 1.2 מיליארד שקל, מהם כ-300 מיליון שקל בהלוואות מהבנקים ומאחרים.

השחיקה המתמשכת בהון העצמי נובעת מההפסדים שנערמים בחברה. ברבעון השלישי לבדו הפסידה סולל בונה 56.8 מיליון שקל, לעומת הפסד "צנוע" של 14.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. מתחילת השנה נערמים ההפסדים לסכום מדאיג של 112.7 מיליון שקל, פי 2.45 יותר מבתקופה המקבילה אשתקד.

תרומה להפסדים כבדים אלו באו ברבעון השלישי, כשסולל בונה רשמה בו הוצאה חריגה של 17 מיליון שקל, שנכנסה לסעיף הוצאות חד-פעמית, בגין מהלכי הרה ארגון ופיטורי מאוד עובדים.

אבל גם לולא התירוץ של ההפרשה החד-פעמית סולל בונה מציגה תוצאות קשות מאוד. החברה רשמה ברבעון השלישי הכנסות של 558.5 מיליון שקל, אך הפסד גולמי של 15 מיליון שקל - מה שעולה בקנה אחד עם ההאשמות שהחברה לוקחת על עצמה פרויקטים במחירי הפסד, שלא מכסים אף לא את עלות המכר.ההפסד הגולמי ברבעון משורשר גם לשורה התפעולית, עם הפסד כבד של 40 מיליון שקל, לעומת 16.7 מיליון שקל "בלבד" ברבעון המקביל.

גם בראיה של 9 החודשים לא מתקבלת תמונה ורודה בהרבה. אומנם החברה הצליחה להשיג רווח גולמי, אולם מדובר ברווח זניח של כחצי מיליון שקל (שוב, על מחזור של כמיליארד וחצי שקל). ההפסד התפעולי של החברה זינק ב-9 החודשים ל-77.7 מיליון שקל, גידול של 79% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

שמעון הייבלום, מנכ"ל סולל בונה, אומר שההפסד הגולמי של החברה נובע ממדינית הממשלה בנוגע לפועלים הזרים. "בהעדר פועלים זרים, אנחנו מעסיקים פועלים ישראלים, אשר מקבלים שכר גבוה בהרבה, ונתונים תפוקה נמוכה בהרבה מהעובדים הזרים, כך שעלות ליחידת תפוקה עלתה ב-150% לפחות, וגרמה לכך שהרבה מהפרויקטים שלקחנו בעבר וטרם סיימנו לבצעם, נגרמים לנו הפסדים כבדים".

בנוגע לטענות על מחירי הביצוע של סולל בונה, טוען הייבלום, כי "מדובר במנטרה וקשקוש אחד גדול, שחוזר על עצמה, למרות שהיא כבר לא נכונה. אם הייתי לוקח היום פרויקטים במחירי הפסד, היתה לי הרבה יותר עבודה. אין קבלן אחד בארץ שמצליח להרוויח על פרויקטים שלקח בעבר - אפילו לא אחד", הוא מדגיש. לדבריו, בשנה האחרונה החברה התאימה את מחירי הביצוע שלה לעליות בפועל, כך שטענות העבר אינן רלבנטיות עוד.

חברה כאמור מיישמת בימים אלו תוכנית הבראה מקיפה, במטרה לצמצם את ההפסדים ולייצב את איתנותה. בחברת הדירוג מעלות פוקחים עין על החברה, ודו"ח הדירוג האחרון של מעלות אומר במפורש כי המשך דירוגה ב-A מינוס (שנחשב עדיין לדירוג "השקעה") מותנה ביישום תוכנית הבראה מקיפה ושיפור ביצועי החברה. כדי ללמוד על השפעות התוכנית יהיה צורך בשני רבעונים לפחות, על מנת לראות את ההשפעה הארוכה על החברה. לדברי הייבלום, תוצאות תוכנית ההבראה יורגשו כבר בזמן הקרוב. "כבר ברבעון הרביעי נחזור לרווחיות גולמית, ובשנה הבאה נחזור גם לרווח נקי", הוא מבטיח. "יש לנו את כל הסימנים שהתוכנית שלנו עובדת, ושהתוצאות יתחילו להגיע כבר בזמן הקרוב. הסימנים החיוביים כבר החלו להופיע".

לזכותן של שתי החברות יאמר, כי שתיהן פועלות כיום במשק כמעט בלתי אפשרי. בשתי החברות מעלים טענות כנגד מדיניות הממשלה, בעיקר בנושא העובדים הזרים. דוח הדירקטוריון של סולל בונה, כמו זה של החברה האם, שיכון ובינוי, עמוס בטענות כנגד המדיניות להקטנתו בפועל של מספר העובדים הזרים בענף (עוזי ורדי-זר, מנכ"ל שו"ב, אמר לפני כחודש ל"גלובס": "איך אני יכול לבנות בלי פועלים?"), על ההחרפה במוסר התשלומים הירוד של הממשלה ושלוחותיה לקבלנים, הריבית הריאלית הגבוהה וכמובן - המצב הכלכלי במשק, שכולל עליה באבטלה וירידה בשכר המוצע ובתחושת הביטחון הפיננסי של הציבור - מה שכמובן אינו מעודד רכישת דירות חדשות.