כלכלן פלשתיני: לקיים מו"מ להסדרי יחסים כלכליים, שבבסיסם הסכמי פריז

כך אמר אתמול (א') ד"ר הישאם עווארתאני, מרצה לכלכלה מאוניברסיטת אל נאג'אח ומנכ"ל "המרכז לפיתוח המגזר הפרטי" במושב שת"פ אזורי - האם כלכלות ישראל והרשות הפלשתינית תשתלבנה זו בזו?".

"ישראל נוהגת כרצונה"

לדברי עווארתאני, יש לקיים מו"מ לגיבוש הסדרי יחסים כלכליים חדשים בכל המגזרים, כאשר המתכונת הבסיסית תבוסס על הסכמי פריז, אולם על הצדדים להפיק מניסיון העבר וליצור מכאניזם לבוררות על סוגיות שבמחלוקת.

"כרגע, כשמתעוררות בעיות מסוימות, ישראל נוהגת כפי רצונה, מבלי להתחשב בעמדה הפלשתינית", אומר ד"ר עווארתאני.

הוא הדגיש, כי על ישראל לחדול מלהשתמש בנושא הביטחון כאמתלה לכל צעד שהיא מבצעת, שכן הפלשתינים משלמים את המחיר הכלכלי, ויש להסדיר את הנושא בהידברות בין מנגנוני הביטחון השונים.

"בעיות לוגיסטיות"

"ישנם תחומים רבים בהם ניתן לשתף פעולה, והתחום החשוב ביותר הוא המסחר, שכן בו כבר מתבצע שיתוף פעולה בפועל, אולם הוא מלווה בבעיות פרקטיות ולוגיסטיות קשות". עווארתאני אומר, כי עלויות ההובלה יקרות מאוד, ובשל מגבלות התנועה לעיתים קרובות נהרסת סחורה חקלאית עוד טרם היא מגיעה לשווקים.

תחום נוסף, לדברי עווארתאני, בו ניתן לשתף פעולה הוא פעילות פלשתינים כקבלני משנה של יצרנים ישראליים.

עווארתאני סבור, כי על ישראל לשוב ולהתיר לערביי ישראל לבקר ולהיכנס לערי קו התפר ולשווקים שבהן, משום שאלו מהווים מקור לחלק ניכר מההכנסות ביישובי קו התפר. לדבריו, "ערביי ישראל הם באר הנפט של צפון הגדה".

זאהי חורי, מנכ"ל חברת הסלולר הפלשתינית ג'וואל, אמר, כי המפסידה העיקרית מהיעדר קיום שיתוף פעולה כלכלי אזורי היא מדינת ישראל.

"סטנדרטים כפולים"

"ביחד ניתן לעבוד בצורה חיובית, ולפתח הזדמנויות להשקעות שכן בצד הפלשתיני ישנו פוטנציאל רב להשקעות", אומר חורי. הוא מציע לישראלים להשקיע בתחומי תעשייה ונדל"ן, משום שהמחירים זולים בהרבה מאלה שבישראל, ומדגיש את הצורך לפתח את שוק הטלקומוניקציה.

עם זאת אומר חורי, כי לישראל סטנדרטים כפולים ביחסה לעצמה וביחסה לפלשתינים, והקהילייה הבינלאומית צריכה ללחוץ על ישראל כדי שזו תבדוק מחדש את יחסה לכלכלה הפלשתינית.

עקל בילתאג'י, הממונה על אזור הסחר החופשי בעקבה, אמר בכינוס, כי אין היגיון כלכלי בבנייתו של שדה תעופה חדש באילת, כיוון שניתן להשתמש בשדה התעופה הירדני שמוקם בעקבה, בו מסלולים באורך של 3,000 מטר.

לדברי בילתאג'י, עדיף כלכלית לייצא את הסחורות החקלאיות מאזור הערבה דרך ירדן, ולא באמצעות שדה התעופה בלוד.

650 מיליון ד' בתשתיות

בילתאג'י אמר ל"גלובס", כי ביצועו של פרויקט אזור הסחר החופשי בעקבה החל לפני כחצי שנה. יושקעו בו 650 מיליון דולר בתשתיות, מתוך כוונה למשוך השקעות ב-7 מיליארד דולר באזור, שייצרו 70 אלף מקומות עבודה.

בילתאג'י ציין, כי בנוסף אמורים להיבנות באזור 12 אלף חדרי מלון, ועוד 250 אלף תושבים ירדנים יעברו לגור באזור העיר עקבה עד שנת 2020. אזור הסחר החופשי בעקבה יכלול נמל חדש, אזורי תעשיית היי-טק, תיירות ומתקני שירותים ולוגיסטיקה.