ברק החליט על משפט חוזר למורשעים ברצח הנער דני כץ

נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, הורה היום (ג') בהחלטה חסרת תקדים לקיים משפט חוזר לחמשת הנאשמים שהורשעו ברצח הנער דני כץ.

ברק קובע בנימוקים להחלטתו המשתרעים על פני 50 עמודים, כי יש להיעתר לבקשה לעריכת משפט, חוזר בשל העובדה, כי "השתכנעתי במידה של אפשרות ממשית בדבר קיומו של עיוות דין". לדבריו, צירוף העילות, הנסיבות והתשתית הראייתית כולה, מוליכים יחד לאפשרות ממשית, כי למורשעים נגרם עיוות דין.

עוד מציין ברק, כי קיים במקרה זה פוטנציאל לשינוי תוצאת המשפט וזהו משקל סגולי הנדרש, בין היתר, לשם החלטה על קיומו של משפט חוזר.

אומנם ברק מדגיש, כי קיום המשפט החוזר יפתח מחדש פצעים שכבר הגלידו, אבל לחשש מעיוות דין אפשרי יש משקל מכריע בהכרעתו.

דני כץ נרצח בדצמבר 83' וגופתו העירומה נמצאה במערה ליד מושב יעד. בסמוך למערה נמצאה מעטפה ועליה שמו של סמיר גנאמה. בעקבות כך, עצרה המשטרה עוד 4 חשודים.

בית המשפט המחוזי הרשיע באוקטובר 85' את החמישה ברצח דני כץ. ההרשעה התבססה על דחיית טענות אליבי שהובאו ע"י החמישה, על הודעות החשודים, כפי שניתנו בפני חוקרי המשטרה וחיזוקים נוספים. החמישה ערערו לביהמ"ש העליון ובמאי 91' נדחה הערעור.

בקשה לדיון נוסף נדחתה באוגוסט 91' על-ידי נשיא ביהמ"ש העליון דאז, מאיר שמגר.

בספטמבר 92' פנה בא כוח המורשעים, עו"ד אביגדור פלדמן, במכתב לשר המשפטים בטענה, כי החמישה חפים מפשע והודאותיהם במשטרה אינן אמת.

בעקבות כך, מינה שר המשפטים את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד יהודית קרפ לבחון את טענותיהם. מסקנת קרפ היתה, כי התיק מעלה תמיהות ושאלות רבות ודבר זה יכול לבסס עילה לקיומו של משפט חוזר. לאחר פירסום דו"ח קרפ, פנה פלדמן שוב לביהמ"ש העליון בבקשה לקיום משפט חוזר.

לתהליך הצטרפה הסניגוריה הציבורית בבקשה לקיום משפט חוזר. היועץ המשפטי הקודם של הממשלה, מיכאל בן יאיר, לא הביע התנגדות לעריכת משפט חוזר. אולם, היועץ המשפטי הנוכחי, אליקים רוניבשטיין, ופרקליטות המדינה התנגדו לקיום המשפט החוזר.

רובינשטיין ציין, כי במקרה זה אין עילה לקיומו של משפט חוזר וזאת בניגוד לעמדת הסניגוריה שיוצגה ע"י פרופ' קנת מן ועוה"ד דנה מרום ויואב ספיר, אשר צידדו בקיום משפט חוזר.

אהרון ברק כותב בפסק הדין המפורט, כי יש להיענות לבקשה לקיום משפט חוזר, למרות שההחלטה בעניין זה היתה קשה ביותר. לדעתו, עיון בתיק מצביע על סימני שאלה, על סימני חפות ועל סימני אשם.

ברק קובע, כי על-פי הטענות שהובאו בפניו יש לקיים משפט חוזר. הטעמים המונחים ביסוד הטענה הם:

א. העובדה שקיימות דעות רבות וחילוקי דעות בין הגורמים הציבוריים-מקצועיים המעורבים בעניין. בולטת מכל המחלוקת שנפלה בין חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מיכאל בן-יאיר, שסבר שאין מקום להתנגד לבקשה, לבין חוות דעתו של אליקים רובינטשיין, אשר התנגד לה, ובנוסף, ניגודי הדעות שבין עמדת פרקליטות המדינה שדוחה את קיומו של משפט חוזר, לעומת דו"ח קרפ וחוות דעת הסניגוריה הציבורית המצדדים במשפט חוזר.

ב. חקירת השב"כ. המורשעים נחקרו בידי השב"כ, לאחר חקירתם בידי המשטרה. המידע הזה לא הובא לידיעת הסניגורים במשפט וגם לא בערעור או בבקשה לדיון נוסף. ברק מציין, כי לא קיבל הסבר משכנע להכחשות חוקרי המשטרה בעדותם על קיום החקירה, או נימוק מספק לאי הגילוי על כך.

ג. כשל הייצוג. ברק אומר, כי הייצוג בעניינם של החמישה לא היה הולם. הסניגורים מונו ע"י ביהמ"ש אך כולם לא רצו להתמנות לתפקיד. ייתכן כי לכך היתה השפעה על הרשעת החמישה. עוד מציין ברק, כי המורשעים לא הועלו לעדות בבית המשפט המחוזי, והדבר תמוה.

ד. דינמיקת החקירה. ברק מציין, כי דו"ח קרפ מעלה סימני שאלה סביב הגבול בין חקירה טבעית ותקינה לבין חקירה אסורה ופסולה במקרה זה. את העניין הזה יש לברר במסגרת המשפט החוזר.

ו. קיימים חיזוקים ואינדיקציות לחפות המורשעים. לגבי חלק מהתשתית העובדתית הקיימת בתיק ישנם סימני שאלה ותמיהות, עובדה המוסכמת על היועמ"ש.

ברק הורה לקיים את המשפט החוזר בביהמ"ש המחוזי בת"א וציין, כי אם מי מהמורשעים לא נתון במעצר יש לעצרו עד תום ההליכים, אלא אם כן ביהמ"ש המחוזי יחליט אחרת