שיגעון המוזיקה

בערוץ המוזיקה העורך הראשי, יואב קוטנר, הוא גם מענה קולי, מה שמשתלב עם גישת הנמכת הציפיות. אתמול עלה לאוויר לוח השידורים החדש, והיריבים למכרז מנצלים את ההזדמנות לטעון שחבל על הזמן

כשמתקשרים למשרדי ההפקה של ערוץ "מוזיקה 24", בוקע מהמענה הקולי לא אחר מאשר קולו של יואב קוטנר, העורך הראשי של הערוץ. בנימה מבודחת, כהרגלו, הוא מונה את השלוחות השונות ומשתדל לחרוז בחינניות את שמות אנשי המערכת. יש משהו בבחירה הקטנה הזו ללמד על תפיסת העולם של ראשי הערוץ. לתת דווקא למי שעמד בראש הקבוצה שזכתה במכרז להפעלת ערוץ מוסיקה ישראלית בעלות של לפחות 73 מיליון שקל בשנה, לעשות את מה שבדרך כלל עושות מזכירות צעירות עם שאיפות בתחום התקשורת.

ללא הצהרות חגיגיות מיותרות, כפי שנהוג במקומותינו, אלא דווקא עם ניסיון להנמיך ציפיות, ללא קמפיין שיווקי בעלות כספית גבוהה וללא כוכבים מושכי קהל, מנסה הערוץ החדש לבנות את עצמו באיטיות. גיא בהר, מנכ"ל הערוץ, מציג את ההתנהלות עד כה כאסטרטגיה כוללת ומחושבת של בניית ערוץ נישה וכלקח הנלמד מהשקתו הכושלת של ערוץ 10.

מבקריו של הערוץ, ובראשם חיים סלוצקי, מי שעמד בראש קבוצת "972" שהפסידה במכרז, טוענים שהערוץ כבר הפר את תנאי הזיכיון שניתנו לו בכך שלא עלה עם לוח השידורים המתוכנן בסוף חודש מאי. בנוסף, למרות שקיבל ארכה לשידורי ניסיון עד סוף נובמבר, הערוץ רחוק מלהציג לוח שידורים כפי שהציג אותו במכרז.

החל מהשבוע, עולה הערוץ לראשונה עם תוכניות מקור שיתווספו לרצף הקליפים האינסופי השולט בו 24 שעות ביממה, ולשלוש התוכניות האינטראקטיביות שמשודרות בו בארבעת החודשים האחרונים. תכנית הדגל של לוח השידורים החדש והראשון שמעלה הערוץ תהיה "הבמה המרכזית", בה מארח קוטנר חמישה אמנים והרכבים מסגנונות שונים של המוסיקה הישראלית. הקונספט של התכנית בנוי על תכנית המוסיקה הבריטית "Later" המשודרת בבי.בי.סי. ההרכבים יופיעו מול קהל באולפן על חמש במות שונות כאשר קוטנר מתרוצץ ביניהם ויוזם מפגשים מוסיקליים שונים. בתכנית הראשונה, לדוגמה, יתארחו שלום חנוך יהודית רביץ, הזמר סטלוס, הראפר "סגול 59" ולהקת "הבילויים".

מלבד תוכניתו של קוטנר תעלה ביום חמישי גם התכנית "9 שעות ושיר" שמתעדת בזמן אמת את תהליך עבודה על שיר חדש באולפן ההקלטות. בכל שבוע יצולם אמן אחר, מחמי רודנר ועד מושיק עפיה, שיזכה בתום 9 השעות גם לקליפ לשיר שיצר. "9 שעות ושיר" היא התכנית היחידה מבין התוכניות המשודרות בערוץ שהיא בעלת קונספט מקורי. גיא בהר לא מייחס חשיבות לעניין הזה ואגב כך מציג את הגישה של הערוץ המשלבת ריאליות והעדר מעוף: "אני לא מכיר קונספט שהוא מקורי לחלוטין. כל הדברים שאנחנו מעלים לאוויר כבר נעשו בצורה זו או אחרת במקומות אחרים בעולם. המקוריות שלנו נוצרת בחיבור בין המוזיקה הישראלית לבמה שאנחנו נותנים לה. התפיסה שלנו בכל מה שקשור למוזיקה ישראלית היא שצריך לעשות את המובן מאליו ולא לדלג על שלבים, כי אלו דברים שלא נעשו כאן מעולם. לא מבחינת היקף ולא מבחינת השקעה. אנחנו רוצים ליצור את הבסיס לדברים יותר מורכבים מתוחכמים ונועזים. אני לא רוצה להתהדר בנוצות ולהגיד לך שאנחנו גאוני טלוויזיה ושפיתחנו פורמטים יחודיים לנו אבל גם ב- M.T.V שידרו בשנתיים הראשונות רק קליפים ברצף. זו גם הפילוסופיה שעמדה מאחורי ארבעת החודשים האחרונים: קודם כל להעלות את הערוץ ואז לת ת לאנשים זמן להתרגל אליו ולהתחבר לנושא ובמקביל לתת לתעשייה זמן להתחיל להפיק קליפים".

תוכניות נוספות שיעלו לאוויר וישודרו בכל יום (ראשון עד רביעי) הן: "טעמי": סלבריטאים בוחרים שירים שהם אוהבים ומדברים עליהם. "היפשושיות": תכנית אנימציה המדובבת על ידי חנה לסלאו ובה שתי דמויות של כוכבות זמר ותיקות (עם קריצה ברורה לשושנה דמארי ויפה ירקוני) יורדות לחייהם של אמנים וקליפים ישראליים. ורצועה יומית של הופעות חיות. התכנית המרכזית ליום שישי בערב היא "כיסאות מוסיקליים": ראיונות מתחלפים בין מוזיקאים לעיתונאים. בתכניות הראשונות יראיין העיתונאי שאול ביבי את אייל גולן וגלי עטרי תרואיין על ידי שרון בן-עזר.

ללכת עירומים

בתחילת החודש נערך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב דיון ראשוני בתביעה שהגיש חיים סלוצקי נגד קבוצת "מוזיקה 24" והמועצה לשידורי כבלים ולווין. סלוצקי טוען שבשל אי עמידתה של קבוצת "מוזיקה 24" בתנאי המכרז יש לבטל את הרשיון שהוענק לה.

מעבר למחלוקת המשפטית עומדת מחלוקת עקרונית: תנאי המכרז אפשרו שידור של כ- 30% מוזיקה לועזית מתוך שעות השידור של הערוץ. בעוד קבוצתו של קוטנר קיבלה החלטה נועזת לוותר באופן מוחלט על יצירות מהגולה, קבוצת "972" טענה כי הערוץ החדש חייב לשלב בין מוזיקה ישראלית ללועזית על מנת למשוך קהל ולשרוד מבחינה כלכלית.

"גם אם אני הייתי עושה ערוץ שמבוסס על מוסיקה ישראלית בלבד זה לא היה מצליח להתרומם", אומר סלוצקי. "אין בעולם אף ערוץ מוזיקה שמשדר מקומית בלבד. זה קונספט שלא יכול להחזיק מעמד. צריך להשתמש בלועזית כמנוף שמקדם את העברית. ערוץ של קליפים באיכות נמוכה, שנובעת מקשיים תקציבים, ומתפקד כשומר מסך, לא ישרוד".

מעבר למחלוקת הבסיסית, לסלוצקי יש גם טענות קשות לגבי לוח השידורים החדש שלא ממלא את מכסת הפקות המקור שעליה התחייבו הזוכים ומטיל ספק בהצהרה לגבי השקעה של 16 מיליון שקל שמנהלי הערוץ מצהירים שהשקיעו עד כה. "כמי שמכיר השוק שנים רבות, הסכום הזה נראה לי מופרך ברמה גבוהה", הוא אומר ומסייג את דבריו בעובדה שאינו מכיר התחשיבים של הערוץ. "לוח השידורים החדש ממחיש את הקריסה הקונספטואלית של הערוץ שלא הצליח לממש את מטרתו, למשוך את קהל היעד, להרים את התעשייה ולגרום לשינוי בצריכת המוזיקה בישראל".

העובדה שעד כה הערוץ הצליח להגיע להסכם זכויות רק עם אקו"ם ועיל"ם (המייצגת את הנגנים) עובדת לרעתו, הן במישור התוכני והן במישור הכלכלי. לערוץ אין גישה לארכיון של רשות השידור, מכרה זהב בכל מה שקשור לתיעוד של המוזיקה הישראלית, ולכן חסר כמעט לחלוטין מוסיקה שאיננה עכשווית. גם מול חברות התקליטים לא הגיע עדיין הערוץ להסדר תמלוגים, וחלקן מאיימות לדרוש את הפסקת הקרנת הקליפים של אמניהן. גופים נוספים, דוגמת איגוד המפיקים ועזי"ת (המייצגת חלק מהזמרים הים-תיכוניים) דורשים גם הם את חלקם. כחלק מהגישה הכוללת, נדמה שראשי הערוץ, גם אם לא במוצהר, מבקשים מתעשיית המוזיקה המקומית והגורמים הנלווים לה להתייחס בסלחנות לחבלי הלידה ולגלות גמישות כלפי השחקן החדש, שהצלחתו העתידית תתגמל את כל השאר.

על אף שברור לכל הצדדים שהערוץ הוא לפני הכל, עסק כלכלי, הגישה שליוותה את קוטנר לאורך השנים ובאה לידיי ביטוי גם בבחירותיו של הערוץ היא שיש פרמטרים נוספים למדידת הצלחה מלבד כסף. השאלה היא האם שתי הגישות, הערכית והכלכלית, יוכלו להתמזג לכדי ערוץ רווחי.

בהר אומר בתגובה שלוח השידורים כפי שהוצג לפני המועצה לכבלים ולווין שכלל שעשועונים, סדרות דוקומנטריות, מהדורת חדשות יומית ועוד תוכניות רבות נוספות, איננו מחייב. ההצעה עצמה הוכיחה לטענתו כי ראשי הערוץ מסוגלים לבנות לוח שידורים אטרקטיבי, אך לא היווה התחייבות להעלות את אותן תוכניות, ובוודאי לא באופן מיידי עם עליית הערוץ לשידור. "התכנית 'כוכב נולד' ביחד עם המהפכה שקרתה בשנים האחרונות בתחום ניהול הסטנדאפיסטים שהפכו לכוכבים מוכיחה שהתרגלות לכללי המשחק החדשים היא אפשרית. אפשר לראות ניצנים לזה כבר עכשיו עם הזמרת הצעירה רוני וגם עם ההצלחה של האחיות פיק. אני מאמין שבקרוב נראה את האמן הראשון שידע לנצל את כל היתרונות של המדיום התקשורתי. מישהו כזה יהווה אירוע מכונן בתרבות הישראלית ואין לי ספק שאנחנו ניקח חלק מרכזי בכינונו". *