עוד מנהרה יקרה ומיותרת

שני מיליארד שקלים לפחות יעלה הרעיון המגלומני האחרון של נתיבי איילון: קירוי תעלת האיילון לכל רוחבה, כדי ליצור נתיבי תנועה נוספים לרכב ומסילה רביעית לרכבת. כיוון שמסילות רכבת אהודות בימים אלה על מוסדות התכנון ונערי האוצר, מכונה הפרויקט - מסילה רביעית באיילון. למעשה, בעיקרו זהו פרויקט לתוספת נתיבי תנועה בנתיבי איילון.

כבר היום ברוב שעות היום יש עומס תנועה ביציאות מהאיילון לתל-אביב. תוספת נתיבי תנועה תכניס כמות גדולה יותר של רכב ללב המטרופולין, כדי שיעצור ויעמוד בכניסה לרחובות העיר הפקוקים וחסרי החנייה. כיוון שחברת נתיבי איילון אינה חסרה מהנדסי תנועה, יש להניח שהם יודעים את העובדה הטריוויאלית הזאת. מה שמניע אותם בכל זאת הוא כנראה הרצון להפוך את נתיבי איילון לנתיב יעיל של תנועה החוצה את המטרופולין, אולי אפילו בנתיב אגרה.

לאחר שחברת חוצה ישראל רוצה להפעיל בעצמה כביש אגרה בקטעי כביש 6 שלא הועברו ליזם, לאחר שהוצע למכור את עודף הקיבולת של הנת"צים ככבישי אגרה, אין כל סיבה שגם חברת נתיבי איילון, שבקרוב תסיים את תפקידה כחברה מפתחת, לא תתחיל להיות חברה המתפעלת כבישי אגרה. השאלה היא מהי התועלת ומהו הנזק התחבורתי, הכלכלי והסביבתי בפרויקט כזה.

כדי לקרות את תעלת האיילון יש למצוא למי השטפונות מוצא לים. האיילון, שבעבר הלא רחוק עוד זרם לביצה ביפו שלימים הפכה לאצטדיון בלומפילד, יחזור ויזרום בקו ישיר מערבה, ולא יישפך עוד לירקון. כיוון שהשטח הירוק שיועד בתכנית המתאר של תל-אביב להטיית האיילון נתפס כולו על ידי בינוי, שבצפון תל אביב לא היה מוצא את מקומו בפארק, אין עוד דרך לחצוב תעלה פתוחה לים. חברת נתיבי איילון מציעה להטות את האיילון מהנקודה בה הנחל נושק לכביש 1 באזור שכונת עזרא ועד לגבול יפו-בת ים, מהלך של 6.5 ק"מ של צינור תת קרקעי, שיפלוט את שטפונות האיילון לים.

הנזק הסביבתי ברור: כדי להזרים 300-250 קוב/שניה בצינור, יש לבנות מנהרה בגובה 6 מ' וברוחב 11 מ', אשר תבקע את מצוק הכורכר שבגבול יפו - בת ים. המצוק, שהוא אחד הערכים ששימורם הוא דגלה של תוכנית המתאר הארצית החדשה לחופים, ייפגע באופן אנוש. יותר מהמצוק, שבחזיתו ייפער פתח שחור ומסריח, ייפגע חוף הים, שיהפוך למוצא נחל דלוח, אשר יסחוף עימו את החול לים ולא יאפשר כל שימוש אנושי בקטע חוף זה, החשוב כל כך לאוכלוסיית דרום המטרופולין, לאחר שנמל יפו והר הזבל גזלו מהם את רוב החזית לים.

יותר מהמצוק ומהחוף החולי יפגע הריף. כן, ריף אמיתי וחי אצלנו בגוש דן. משטחי סלע כורכר בים, המשמשים בית גידול עשיר ביותר לצמחים, דגים ובעלי חיים אחרים, אזור המושך אליו בנוסף לדגים גם דייגים, צוללנים ושחיינים, אשר נהנים מחוף סלעי טבעי, הדרומי ביותר בארץ ישראל. זהו אזור המוצע על ידי תמ"א 13 להיות שמורת טבע עירונית ימית, בדומה לשמורת הטבע שקמונה, שעיריית חיפה השכילה לפתח לאחרונה. שיטפון אחד לו יוזרם לים במקום זה, יחסל באופן סופי את החיים שהצליחו לשרוד את קריסת צינור הביוב המפורסמת - ואת כל אלה הלא מדווחות בתקשורת.

האיוולת התחבורתית ברורה אף היא: במקום למתן תנועה נכנסת למטרופולין, ובעיקר תנועה חוצה, מרחיבים עורק תנועה ראשי, דבר שיביא לסתימה או להתפוצצות של העורקים האחרים.

גם הפתרון לבעיה ברור: כמו תמיד הוא פתרון נכון הן מבחינה סביבתית והן מבחינה כלכלית-חברתית. בכסף ניתן להשתמש בתבונה באופן בר קיימא וצנוע, ללא שינוי סדרי עולם. אפשר פשוט לבטל מסלול תנועת רכב אחד בכל כיוון של נתיבי איילון, ולבנות במקומם מסילות ברזל. בכסף שייוותר ניתן לשלם ב-30 השנה הקרובות את אגרת הנסיעה עבור כל רכב שיסע בקטע המרכזי של כביש חוצה ישראל בשעות העומס, עד שיועבר הכביש לידי המדינה. עשרות אלפי כלי רכב יתפנו מנתיבי איילון, דבר שישפר את איכות הסביבה בתל אביב, ויצדיק במעט את העוולות הסביבתיות שגרם כבר ממילא כביש חוצה ישראל.

זהו פתרון פשוט, זול ונכון סביבתית. אלו כנראה הסיבות שהוא לא יתממש לעולם. מנכ"לים נמרצים המחפשים תעסוקה לחברות שלהם לא ימליצו עליו לשר התחבורה, בעלי חברות חציבה וכריה הדואגים לפרנסתם העתידית לא יממנו את תכנונו, ומשרדי תכנון גדולים לא יהיו מליצי יושר שלו. הדגים כידוע שותקים, ובאי החוף והים בדרום תל אביב ובבת ים לא קוראים "גלובס".

הכותב הוא גיאוגרף ומתכנן סביבתי, תושב יפו.